איקריה: כולם שווים - תרתי משמע

 

בית ועץ בכפר אקמטרה באיקריה
זכויות יוצרים על התמונה: אבי רוזנטל, נותר ב:4.9.2024

האם חברה שיוויונית היא אוטופיה או אפשרות ברת מימוש?

לגבי הצלחת המודל הקיבוצי בישראל יש חילוקי דעות.

המודל הקומוניסטי בברית המועצות ובמדינות מזרח אירופה היה כישלון מוחלט, שהביא לתוצאות קשות לאזרחים.

סטלין למשל, גרם למותם של מיליונים מבני עמו. מיוחסת לו האמירה שמותו של אדם אחד הוא טרגדיה. מותם של מיליון אנשים זו סטטיסטיקה. 

היו מודלים קומוניסטים אחרים שהביאו גם תוצאות טובות (בצד תוצאות רעות), למשל: חינוך חינם ובריאות חינם בקובה. 

מודל חריג הוא השלטון הקומוניסטי של סלבדור איינדה בצ'ילה. הוא נבחר לנשיאות בבחירות דמוקרטיות ואין ספק שתקופת כהונתו הייתה טובה יותר לעם הצ'יליאני מאשר תקופת כהונתו של הרודן פינושה שהדיח אותו. 

שיוויון באיקריה

מהמעט שכתבתי על הקהילה באיקריה בפוסט שכותרתו איקריה: תפיסה כלכלית שונה, ניתן להבין שבאיקריה יש פוטציאל למודל שיוויוני מוצלח. 

נוצר רושם, שצריך לבדוק אותו יותר לעומק, שאנשים מתייחסים זה לזה כחברי קהילה, ללא קשר לגיל, למשלח יד ולעושר. 

אנחנו מכירים בישראל ובמקומות אחרים גם חוסר שיוויון מגדרי. הרושם הוא שבאיקריה המצב שונה, אבל על כך אכתוב פוסט יעודי על נשים באיקריה. 

צריך לזכור שבאיקריה יש כ-8,500 תושבים בלבד. יותר גדול מקיבוץ, אבל הרבה יותר קטן ממדינה לא חריגה בקוטנה. 

בנוסף לכך, מדובר באוכלוסיה הומוגנית כמעט ללא מהגרים.

קומוניזם באיקריה

מיקוס תאודורקיס (1925-2021). מקור התמונה: ויקיפדיה.
הרשאת שימוש: CC BY-SA 2.0 
נוצר: 28.2010. היוצר וההעלאה המקורית: 
Heinrich Klaffs - originally posted to Flickr as Mikis Theodorakis Fabrik 070004

התמונה בראש פוסט זה היא מהכפר אקמטרה באיקריה. בכפר הזה ובמקמות אחרים התגוררו תושבים מקומיים אבל גם אלפי קומוניסטים יוונים, שהוגלו לאיקריה על ידי השלטון הצבאי היווני בזמן מלחמת העולם השנייה. 

תושבי האי קיבלו אותם במשך השנים בהם התגוררו באי עד שחזרו למקומות מגוריהם ביוון. 

קומוניסט מפורסם שהתגורר בכפר הזה וגם יצר מוזיקה במשך כשנתיים בהם התגורר בו, היה מיקוס תאודורקיס (1925-2021). תאודורקיס, זכור גם בגלל המוזיקה שיצר לסרט זורבה היווני. 

במאמר מוסגר, כשאיקריה, הקרובה לטורקיה, הייתה תחת שלטון טורקי, הטורקים תלו אדם על העץ שבתמונה. 
הוא נתלה על לא עוול בכפו. רק על מנת שיראו וייראו. 

השלטונות היווניים שהגלו את הקומוניסטים רצו לבודד אותם. 

בגלל הקושי להשיג מצרכים מחוץ לאי פיתחו המקומיים דרכים להתבססות על תוצרי מזון מקומיים, מה שיצר את התזונה היחודית והבריאה של תושבי איקריה.  

תושבי איקריה חריגים בהשוואה לתושבי איים אחרים בכך שהם תמיד היו מבודדים יחסית בגלל ריחוק פיזי מיוון ובגלל תנאי מזג האוויר שלפעמים מונעים גישה לאי.

בנוסף לתקופה שהיו תחת שלטון טורקיה, מיד אחרי זה הם היו עצמאיים במשך תקופה קצרה. אחרי זה הם הצטרפו ליוון, שהם חלק ממנה קצת יותר ממאה שנים. 

היום נציג המפלגה הקומוניסטית באיקריה עומד בראש המינהל המקומי. 

מדובר בשלטון קומוניסטי נאור ולא מדכא, שאינו מזכיר במאום את רוסיה ומדינות מזרח אירופה.

תושבי איקריה משלמים מיסים גבוהים יותר מאשר תושבי האי הסמוך סמוס. 

נרמז לי כאילו הם לא מרוצים מכך. שאלתי את מנהלת חברת הטיולים המקומית שאירגנה פעילויות שלנו ודאגה להסיע אותנו (היא בעצמה נהגה). 

התשובה שלה הייתה שבאי סמוס הסמוך משלמים מיסים בגובה של 50% ממה שתושבי איקריה משלמים. 

הסיבה להפרש בתשלום המס היא, שלסמוס נשלחו פליטים ומהגרים זרים, רובם מסוריה וחלקם מאפריקה. באיקריה אין פליטים זרים. 

היא לא קשרה את זה לשלטון הקומוניסטי באי. היא אמרה שקודמו של ראש המינהל המקומי לא היה קומוניסט ותושבי האי שילמו את מיסים גבוהים יותר באותה מידה. 

לא רק שיוויון גם פשיעה זניחה

במשך שבע שנים ביקשה ממשלת יוון להקים תחנת משטרה באיקריה. התושבים התנגדו. הם אמרו שאין צורך במשטרה באי. 

הבתים אינם נעולים ואף לא אחד גונב. בסופו של דבר כפה השלטון המרכזי על המקומיים הקמת תחנת משטרה. 

רק במקום נוסף אחד אחר נתקלתי בקהילה שיתופית באופן חריג ובבתים פתוחים שלא גונבים מהם. מדובר באי באלי באינדונזיה. 

המדריך המקומי בבאלי אמר שיש שם מקרים נדירים של גניבה, אבל תמיד מדובר בגנב שהגיע מאי אינדונזי אחר ולא במישהו מהקהילה. 

הגידול החד במספר התיירים באיקריה (תיירות פנים ותיירים ממדינות אחרות) מרמז על כך שבעתיד כנראה תהיה לתחנת המשטרה המקומית תעסוקה מסוימת.