פרופ' ארי רפופורט ז"ל: חודשיים אחרונים הכי פוריים

איקירו. סרט משנת 1952. מקור התמונה: ויקיפדיה

המאמר של דני בר-און בעיתון "הארץ " מתאריך 27.6.25  שכותרתו "אוטודידקט צלל לאלפי מחקרי מוח וגיבש תיאוריות סנסציוניות שהדהימו מדענים"  תיאר הישג מדעי קשה לתפיסה. 

הכותרת הזו הופיעה במהדורה הדיגיטלית. 

אני חושב שהכותרת של המהדורה המודפסת "הברקה של הרגע האחרון" מוצלחת יותר. 

המונח אוטודידקט מתיחס בדרך כלל לאדם ללא השכלה פורמלית. 

במקרה של פרופ' ארי רפופורט ז"ל מדובר בפרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים, כך שאין ספק שהייתה לו השכלה פורמלית גבוהה. 

הכותרת באה לתאר את מפעל חייו בתחום של מחקר המוח ומחלות הקשורות במוח. בתחום הספציפי הזה לא הייתה לו השכלה פורמלית. 

את ההשכלה הזו רכש באמצעות קריאה מעמיקה של מאמרים מדעיים רבים. 

את הממצאים שלו ריכז בספר.

הספר The Science of the brain: Functions, Dysfunction and Disease. הספר יצא סמוך למותו בהוצאת ספרים מדעית מכובדת במיוחד. 

הוא גם שלח לפרסום מאמרים מדעיים בתחום מדעי המוח ומחלות הקושורות בתפקוד המוח. רובם נדחו ולא התקבלו לפרסום. 

שיטת מחקר חריגה

שיטת המחקר המקובלת במדעי המוח היא בניית תיאוריה ובחינתה בניסויים במעבדה. 

פרופ' רפופורט עבד ליד מחשבים בחוג למדעי המחשב ולא במעבדה לביולוגיה הוא לא ביצע מחקרים מעשיים כאלה. 

השיטה שלו כללה קריאת מספר רב של מחקרים מדעיים בשיטות מחקר מקובלות.   

אם הוא מצא הסכמה רחבה בין מחקרים בנושא מסוים הוא אימץ את מה שנאמר בהם. 

הייחוד של הגישה שלו היה ביכולת לבנות תיאוריות שונות מהמקובלות להסבר תופעות ומחלות על בסיס המאמרים שהוא קרא וזכר.  

התיאוריות האלגנטיות שלו כללו גם הצעה לתרופות שונות מהתרופות המקובלות למחלות מוחיות. 

למשל האטת מחלת ALS באמצעות אינסולין, וגישה שונה למחלות כמו סכיזופרניה. טרשת נפוצה, OCD ודיכאונות.

ברור לגמרי, שאין די בתיאוריות שלו גם במקרים שהן נשמעות הגיוניות למדענים מומחים באותו תחום. נדרש אישוש שלהן במחקרים בשיטה המקובלת. 

הגישה הייחודית הזו אולי צופנת פוטנציאל להתפתחויות מדעיות חשובות שלא היו מושגות באמצעות שיטות המחקר המקובלות כבסיס. 

כמובן, שלי אין ידע ומומחיות בתחום הזה ואני אפילו לא אוטודידקט בתחום, אבל תוכלו לקרוא במאמר מה אמרו על זה כמה חוקרים רציניים בתחום מדעי המוח.

הבולט בהם הוא פרופ' רוג'ר קורנברג, חתן פרס נובל לכימיה. פרופ' קורנברג שרואיין לכתבה אמר:

"ארי עשה משהו שאני מאמין שהוא חסר תקדים במדעי החיים. בשני העשורים האחרונים הוא צלל לתוך כל מה שפורסם על המוח. בהיותו מבריק בצורה יוצאת דופן, יצירתי ובעל זכרון פנומנלי, הוא הצליח לקנות שליטה בכל הספרות הנרחבת הזאת ואז הוא פיתח רעיונות מארגנים בכל קטגוריה והביע אותם במאמרים מלוטשים עם מספר יוצא דופן של ציטטות". 

החודשיים הכי פוריים בחייו

הסיפור האמיתי הזה מתחבר לנושא של סיום "הישורת האחרונה", הנדון בלא מעט פוסטים בבלוג זה. 

פרופ' ארי רפופורט היה חולה בסרטן ריאות סופני וביקש שיסיימו את חייו שהפכו בעיקר לסבל. 

מנהל המחלקה בבית החולים שאל אותו: האם יש משהו שהוא רוצה להספיק לפני סיום חייו? 

השאלה הזו גרמה לו לחזור בו מהרצון למות ולנסות לסיים את כתיבת ספרו וכתיבת מאמרים מדעיים. 

החודשיים האלה מתוארים כפוריים ביותר בחייו כשהוא עובד באינטנסיבות תחת טיפול תרופתי שיועד לאפשר לו ריכוז חרף מצבו הקשה במיוחד. 

התמקדות בדברים חשובים לקראת הסוף

על סף המוות מתמקדים בדברים החשובים באמת לאותו אדם. תוכלו לקרוא על זה גם בפוסטים אחרים בבלוג זה. 

למשל בפוסט: ספי הגלוי והנסתר בו התייחסתי לחברי ספי שהלך לעולמו ממחלת הסרטן לפני שנים רבות. בפוסט התייחסתי לסרט מופת בשחור לבן "איקירו" של הבמאי היפני אקירה קורוסאווה העוסק בפקיד יפני נוקשה המגלה שהוא חולה סרטן סופני. 

גרסה חדשה של הסרט הזה הופקה באנגליה. כתבתי עליה בפוסט "לחיות" - שם קצת אירוני לסרט. 

גישה אחרת למחקר מדעי בפרספקטיבה אחרת

כסטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה, בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80, השתתפתי בקורס יוצא דופן. 

מדובר בקורס שהעביר לתלמידי M.A. פרופ' יהודה אלקנה  ז"ל. 

שני דברים ייחדו את הקורס הזה. 

הראשון, פרופ' להיסטוריה של המדע הרצה בקורס לתלמידי פסיכולוגיה. 

השני, בין משתתפי הקורס היו גם רבים מהמרצים בחוג לפסיכולוגיה. 

הגבלת יצירתיות במחקר

פרופ' אלקנה טען שהמערכת האקדמית מכוונת חוקרים צעירים במסלול המונע מהם יצירתיות. 

עושים זאת על מנת להגן על דוקטורנטים וחוקרים צעירים מפני פגיעה בקריירה האקדמית שלהם. 

רעיונות חריגים, עלולים לפסול את עבודות הדוקטורט שלהם ולמנוע פרסום מאמרים שלהם. כמובן, ימנעו מהם מימון של המחקרים שלהם.  

פרופ'  אלקנה הציע ש-15% מהתקציבים לעבודות של חוקרים צעירים ילכו למחקרים חריגים. 

פרופ' ארי רפופורט לא היה חוקר צעיר, אבל אין ספק ששיטת המחקר שלו במדעי המוח חריגה. 

מבחינה זו היא מתאימה לקטגוריה של רעיונות חריגים בעלי ערך. 

בכתבה ב"הארץ" צוינה ההתנגדות של חלק מהחוקרים בתחום לממצאיו בגלל שיטת המחקר החריגה. 

זלזול בתרבויות אחרות ובשיטות המחקר שלהן

פרופ' אלקנה הזכיר גם את הנטייה שלנו בתרבות המערבית לבטל תפיסות של תרבויות אחרות. מבחינת דפוסי חשיבה זה בהחלט דומה לזלזול ברעיונות מחקריים ושיטות מחקר מקובלות פחות. 

אינניי שותף לזלזול בתרבויות אחרות. אני לא מדבר רק על התרבות הסינית המפותחת, שהקדימה את התרבויות המערביות בחלק מהתחומים, למשל בהמצאת הדפוס. 

אני מדבר גם על תרבויות עולם שלישי. אם תקראו פוסטים על התנהלות כלכלית של משקי בית בתרבויות כאלה בבלוג שלי על כלכלת הממשפחה, תראו שיש להן לפעמים היגיון כלכלי, שלנו קשה להבין אותו. 
דוגמה: כיצד להתייחס למתים? ניתוח כלכלי של הטוראג'ה באינדונזיה מנקודת השקפה אחרת.