 |
| ג'ורג' קארמליס ואני בחווה של ג'ורג' באי איקריה. זכויות יוצרים: רמי סטויצקי. הועלה באישור בעל זכויות היוצרים. צולם ב-4.9.2024: |
ב-5.9.24 חזרתי ממסע לימודי מרתק של שבוע באי איקריה ביוון, אותו יזם והוביל בהצלחה ובהנאה רמי סטויצקי.
רמי מגדיר את עצמו באופן הבא: "מזה שלושים שנה אני חי בעולם המשמעות, השייכות והערבות ההדדית. מרצה, מפתח מודלים, ותוכניות פורצות דרך..."
לא מפתיע שמי שמגדיר את עצמו במושגים כמו שייכות וערבות הדדית יגיע לאיקריה שמושגים אלה הם חלק מה-DNA של הקהילה החיה שם.
לאחר שביקר באי ויצר קשרים עם מקומיים החל לארגן סדנאות לימודיות באי.
ביקרתי בשני "אזורים כחולים" שונים זה מזה.
בשנה שעברה ביקרתי בעיירה סאולו בסרדיניה.
בשנה שעברה ביקרתי בעיירה סאולו בסרדיניה.
השנה באיקריה.
פרופ' מישל פולן, סטטיסטיקאי ודמוגרף בלגי, הגה ביחד עם ד"ר ג'יאני פס את המושג "אזורים כחולים".
הם ודן בוטנר מצאו חמישה אזורים בהם חיים יותר וממשיכים לתפקד בגיל מבוגר.
לאחרונה טען פולן שמחמשת האזורים הללו נותרו רק שניים: אוקינאווה וסרדיניה.
הוא הוסיף "אזור כחול" חדש האי מרטיניק. לדבריו,
איקריה כבר אינה "אזור כחול" משום "שהזקנים מסתתרים ולכן קשה לאמת את הנתונים הנוכחיים".
הטיעון הזה אינו ממש מדעי.
מה שנכון זה שאת הזקנים בני מאה ומעלה קשה לפגוש באיקריה.
בהחלט יתכן שהם אינם מעוניינים להיחשף לתיירים שמספרם באי הולך וגדל משנה לשנה.
גם התושבים האחרים שדיברתי איתם אינם מדברים על חיים מעל גיל 100.
הם מדברים על חיים פשוטים ללא Stress. הם מדברים על קהילה.
בסאולו הגישה הפוכה. השלטונות מעודדים ביקורי תיירים ומכוונים אותם באמצעות שלטי Blue Zono.
פגשתי שם זקן בן 102 שיצא בבוקר לטייל בעיירה עם חברו וכמה שלטים על בתים עם תמונת בני המאה ומעלה המתגוררים בהם.
ג'ורג' קארמליס
ג'ורג' קארמליס העביר לנו סדנת אריכות חיים בחוות הגפנים שבה משפחתו מתגוררת כחמש מאות שנים. בחווה יש גם יקב, שהיינות בו מיוצרים מהענבים שהם מגדלים.
הוא ואשתו הלני מוזמנים להרצאות ולסדנאות, בעיקר בארצות הברית, אחרי שהשתתפו בסדרה של דן בוטנר ב-Netflix על "האזורים הכחולים".
ג'רג' למד באוניברסיטת אתונה. עסק באמנויות לחימה וקיבל את החווה המשפחתית בגיל צעיר יחסית מסבו.
בין השאר ערך מחקר על אריכות הימים באיקריה בו השתתפו מקומיים בני 85 עד 95.
המחקר ארך 7 שנים.
בשונה מדן בוטנר, שלטעמי הציג תמונה מוטה (קראו למשל: החלמה ממחלה סופנית באיקריה ו-אהבה באיקריה), הוא מדבר על זה שרק אלה שאורח חייהם נכון מאריכים ימים ולא כל תושבי איקריה.
אריכות ימים באיקריה על פי ג'ורג' קארמליס
קארמליס אומר שלא כולם באיקריה מאריכים ימים. רק אלה המיישמים ארבעה אלמנטים התומכים באריכות ימים.
אגב, גם באוקינאווה יש ממצאים דומים. כך למשל, תוחלת החיים של מי שחי ליד ה-American Village אינה גבוהה.
ארבעת האלמנטים הם: Eat, Move, Rest ו-Fast.
Fast
מדובר על 14 שעות ביממה ללא אוכל. בין ארוחת ערב לבין ארוחת בוקר מאוחרת (בערך בתשע בבוקר). מדובר על 7 או 8 שעות שינה בלילה.
MOVE
פעילות גופנית. למשל: עבודה חקלאית.
Rest
מנוחה. למשל לפני ארוחת צהריים.
Eat
אכילה של מזון בריא. אכילה בזמני הארוחות בלבד. בלי נשנושים ביניהן.
ג'ורג' אומר שיש להמעיט באכילת מוצרי חלב. האדם הוא היונק היחיד האוכל מוצרי חלב כשהוא מבוגר. המלצה דומה הייתה במחקר של אוניברסיטת סטנפורד שהוצג בסדרה דוקמנטרית ב-Netflix.
סדר יום טיפוסי
1. קמים מוקדם.
שותים תה צמחים. לא אוכלים. (Fasting)
2. עבודה פיזית עד שעה 9:00 (Move)
3. ארוחת בוקר בשעה 9:00 (Eat)
חלק מהרכיבים הבאים: ירקות, פירות, לחם מלא, גבינה, ביצים, יוגורט, אגוזים, פירות יבשים.
4. עבודה פיזית קשה מיד אחרי ארוחת הבוקר
3 שעות עד 5 שעות.
5. ארוחת צהריים קלה.
בקייץ שעה שינה לפני ארוחת הצהריים.
6. אחרי הארוחה עבודה פחות קשה.
מיד אחרי הארוחה ללא מנוחה.
7. ארוחת ערב
בסביבות השקיעה או שעה מאוחר יותר. בארוחה שותים יין (כוס אחת עד שלוש כוסות).
8. פעילות חברתית, קניות, בתי קפה
9. שינה
קריאה ומסכים
שאלתי אותו: האם קריאה היא חלק מסדר היום? תשובתו הייתה שאפשר לקרוא שעה או שעתיים לפני השינה.
ביוזמתו הוא אמר שיש להקטין את ההיצמדות למסכים (טלוויזיה, מחשב וטלפון סלולרי) ולהימנע משימוש בהם בשעתיים שלפני השינה.
מעניין שחבר שלי, שהוא רופא החוקר את נושא השינה, כותב ואומר את אותו הדבר ביחס לשימוש במסכים בשעתיים שלפני השינה.
לדעת החוקר שימוש במסכים לפני השינה פוגע באיכות השינה.
מנוחה אחרי האוכל? הפוך ממה שחשבנו
זהו עיקרון חשוב בתפיסה של ג'ורג' קארמליס. הוא אומר, שאם נחים אחרי האוכל הגוף מנסה לאחסן חלק מהמזון בתוכו. לצורך כך הוא מייצר אינסולין. עודף האינסולין גורם נזקים בריאותיים מצטברים.
הוא מציע פעילות גופנית מיד אחרי הארוחה על מנת להשתמש במה שצרכנו במקום לאחסן אותו בגוף.
לא מדובר בפעילות מאומצת, אלא בפעילות כמו הליכה.
איני יודע האם זה נכון רפואית או לא.
כמו רבים אחרים פעלתי בדיוק להיפך. למדתי מאורח החיים ב"אזורים הכחולים", שראוי לנוח בצהריים. עד ששמעתי את ג'ורג' עשיתי את זה מיד לאחר הארוחה.
כבר באיקריה שיניתי את זה.
עקרונות
1. שני צירים: ציר אישי (אורח חיים) וציר חברתי (קהילה, משפחה)
הפיסקאות הקודמות עסקו בעיקר בציר האישי.
בציר החברתי הוא מדבר על השתייכות לקהילה ועשייה חיובית ביחד עם אחרים. הוא הביא כדוגמה השתייכות לכנסייה (תושבי האי הם נוצרים יוונים אורתודוקסים). לא קשה למצוא דוגמאות אחרות לקהילות חיוביות, למשל חלק מהקהילות של קיבוצים בעוטף עזה ובצפון שנפגעו קשה במלחמה וממשיכות לתפקד כקהילות.
2. Stress
היעדר Stress הוא חלק בולט מהשיח המקומי באי. לדעתו Stress זה משהו סוביקטיבי. מי שמפתח Stress מגיב יותר קשה למציאות.
הוא הביא דוגמה של שני אנשים שלהם אירע אותו אירוע אוביקטיבי של פיטורים מעבודה.
אחד מחפש עבודה חדשה. שני נכנס ללחץ מהחשש שישאר ללא עבודה.
אם תקראו את הפוסט שכתבתי על סין שכותרתו טראומה בסין, תראו שיש תרבויות שבהן נכנסים פחות ל-Stress.
3. תזונה
א. המטבח האיקרי הוא גרסה ייחודית של מטבח ים תיכוני, שמושפעת פחות מהמטבח המודרני.
ב. חשוב שימוש נכון במעבירי חום (Transmitters) בבישול.
מפחיתי חום: מים ומיצי ירקות. שלושת האחרים (אוויר, שמנים ואחד נוסף שלא קלטתי) מגבירים את החום.
ג. בישול בריא יותר מטיגון או גריל או מיקרוגל.
ד. אופן החיתוך וגודל החתיכות עשוי לאפשר ספיגת החום בעת הבישול.
הזווית האישית שלי
כמי שחי בתרבות מערבית ואינו עובד בעבודה פיזית בחקלאות או ברעיית צאן ובקר אורח החיים שלי שונה. אין לי אפשרות לאמץ את דפוס החיים האיקרי במלואו.
אין לי אפשרות להימנע ממסכים כי חלק גדול המעבודה וההתנהלות שלי היא מול מסכים.
משתדל להימנע מהם בשעה שלפני השינה ולקרוא.
כמו שאין לי אפשרות לאמץ במלואם את כללי התנהלות באיקריה אין לי אפשרות לאמץ במלואם כללי התנהלות במנזרי זן או בקהילות בודהיסטיות.
אני מנסה לאמץ דברים שאני חושב שהם נכונים ולהתאים אותם לדפוס החיים שלי.
למשל פעילות גופנית סדירה בעיקר בהליכות ארוכות ופעם בשבוע בריצה.
למשל מדיטציה שבין השאר מפחיתה Stress.
למשל תזונה יחסית בריאה.
בציר הקהילתי יש לי הרבה לשפר, על אף שאני מתנדב לטובת קהילות שונות ומגוונות.
