יום ראשון, 1 באוקטובר 2023

אוקינאווה מזווית אחרת



כשעוסקים ב"אזורים כחולים" באופן טבעי עולה גם שמו של האי היפני אוקינאווה. 

הפוסט Ikigai גרסת אוקינאווה , עוסק בנושא זה על סמך סדרה של ה-BBC על אותו נושא ועל סמך מקורות נוספים.

אתמול (29.9.23) צפיתי בפרק הראשון של הסדרה "לחיות עד 100: סודות האזורים הכחולים" המשודרת ב-Netflix. 

הסדרה עוסקת בביקורים של דן בוטנר באזורים כחולים ופגישות שלו עם מקומיים. 


מיהו דן בוטנר?


דן בוטנר הוא אחד משלושת האנשים שחקרו לעומק את "האזורים הכחולים". השניים האחרים הם הבלגי פרופ' מישל פולן והאיטלקי ג'יאני פס. 

בוטנר סיפר על עצמו בתחילת הפרק. בוטנר האמריקאי אינו דומה למישל פולן. הוא הרפתקן שנכנס לספר השיאים של גיניס כשהקיף את העולם ברכיבה על אופניים. 

לאחר מכן הקדיש 20 שנים מחייו לחקר הנושא של אורך חיים. בוטנר הוא עיתונאי של נשיונל גיאוגרפיק וכתב ספר על האזורים הכחולים.


תובנות שלי מהפרק על אוקינאווה ב- Netflix

 

יש לא מעט חפיפה בין מה שהיה בסדרה המעמיקה יותר של ה-BBC לבין מה שצפיתי בו אתמול. 

אוותר על חזרה על דברים שאתם יכולים לקרוא בפוסט קודם, שהוזכר כאן, ואסתפק בהסבר כמה הבהקים. 


Ikigai הדבר החשוב ביותר בפרק 

המושג שהסברתי בפוסט קודם הוסבר גם ב-Netflix. 

לתפיסתי, זהו הגורם החשוב ביותר לאורך החיים מתוך מכלול הגודמים שהוזכרו. 

התפיסה שלי פחות חשובה, אבל היא זהה למה שאמר חוקר יפני שבוטנר ראיין. מדובר בחוקר מוערך שחוקר את הנושא כבר זמן רב. היתרון שלו הוא שהוא דובר יפנית כשפת אם וגדל בתרבות יפנית.   


מואויי

זהו מושג שלא היכרתי קודם בהקשר של אוקינאווה. זהו מושג המתאר את התמיכה של רשת חברתית של מקומיים זה בזה. 

הרשת החברתית הזו כוללת אינטראקציות קבועות כל הזמן ובנוסף כשמישהו במצוקה האחרים דואגים לו. 

לא במקרה כתבתי שלא היכרתי את המושג המתאר רשת חברתית בהקשר של אוקינאווה, משום שכבר היכרתי אותו בהקשר של האי באלי באינדונזיה. 

המילה המתארת אותו אחרת. הדת בבאלי היא הינדית, אבל לשיתוף, לאמון ולתמיכה ההדדית יש השלכות חיוביות מרחיקות לכת על הקהילה באי באלי. 

למיטב ידיעתי באלי אינו "אזור כחול". 

יש מכלול של גורמים ההופכים אזור ל"אזור כחול", חלקם גנטים. לא בהכרח יש בבאלי גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים אחרים התורמים לאריכות ימים. 

בביקור שלי בבאלי, מאוד התרשמתי מהרשתות החברתיות של המקומיים. לפרטים נוספים קראו: באלי: על שמות והתנהגות כלכלית.


אין מילה לפרישה לגמלאות

באוקינאווה אין פרישה לפנסיה ולכן אין מילה המתארת יציאת לגמלאות.

מחקרים בעולם המערבי וגם בישראל, הראו שבריאותם של אנשים שהמשיכו לעבוד לאחר גיל הפרישה (לאו דווקא בהיקף מלא ובאותו תפקיד) טובה יותר. 


יושבים פחות

מחקרים מראים שישיבה פסיבית, במקום פעילות, פוגעת בבריאות. ישיבת יתר היא אחת המגפות של העולם המודרני. 

באוקינאווה יושבים פחות ופעילים יותר, למשל: בעבודה בגינה שיש לרוב התושבים.

אחת הנגזרות של פעילות היא חוזק ויציבות המקטינים את מספר הנפילות. 

בוטנר אומר שנפילות הן אחת הסיבות השכיחות למוות בגיל מבוגר בארצות הברית.


בדידות מקצרת חיים

בוטנר אומר שמחקרים הראו שתוחלת החיים של אנשים בודדים בארצות הברית מתקצרת ב-15 שנה. 


תזונה

אין ספק שתזונה משפיעה על אורך החיים. המרואיינים האוקינאווים לא מקבלים תזות ביחס למרכיב מסויים בתזונה שלהם כגורם לאורך חיים, למשל: בטטות סגולות, עתירות נוגדי חמצון. 

גם להם ברור שזה קשור במכלול של מרכיבי תזונה. בוטנר מציין גם את העיקרון של 80-20 של המקומיים.

לאכול רק בכ-80 אחוז מקיבולת הבטן ולא למלא אותה לגמרי. 






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

במה להיאחז כשמתרחש אסון מתמשך?

מדינת ישראל ואזרחיה נמצאים בתקופה של אסון מתמשך.  יותר מדי אנשים חצו את "הישורת האחרונה" בטרם עת.  יותר מדי אנשים איבדו את יקיריהם...