אם תקראו את הערך קארמה בויקיפדיה העברית תחשבו כנראה על סיבה ותוצאה. אולי גם על חטא ועונשו. אולי גם על מעשים טובים ששכרם בצידם.
זה לא כל כך פשוט. יש כאלה שיחשבו שמדובר דווקא במשהו הקרוב יותר לגורל. משהו שאינו נשלט על ידי המעשים שלנו.
הגדרת המושג קארמה
להלן ההגדרה בויקיפדיה העברית:
"קַארְמָה (מסנסקריט: कर्म (מידע • עזרה) - "פעולה" או "מעשה") הוא מושג פילוסופי-מיסטי, שמקורו בדתות הודיות, שמתאר מחזור מלא של יחסי סיבה-תוצאה.
זהו סך כל מעשיו של האדם - בעבר, בהווה ובעתיד. עקרון מרכזי הוא שהכוונה
והמעשים של בן אדם (סיבה) משפיעים על העתיד של אותו בן אדם (תוצאה), כאשר
מעשים טובים ישפיעו על קארמה טובה ועל האושר העתידי של האדם, לעיתים בחייו הנוכחיים ולעיתים בלידתו הבאה במעגל הסמסרה בעוד מעשים שליליים יבטיחו שלידתו הבאה תהיה רעה מזו הנוכחית.
"חוק הקארמה" הוא עיקרון תאולוגי מרכזי בדתות ההינדואיזם, בודהיזם, סיקהיזם וג'ייניזם (כולן נוסדו בהודו)."
נתקלתי כבר במושג קארמה בהקשר של הינדוהיזם עליו קראתי בתחילת דרכי הארוכה כמי שמתרגל מדיטציה טראנסנדנטלית כבר יותר מארבעים וחמש שנים.
הרבה פחות, אם בכלל, נתקלתי במושג הזה בהקשר של זרמים בודהיסטים הקרובים לתפיסתי כמו זן בודהיזם.
מיינמאר
 |
אונג סן סו צ'י. מקור התמונה: ויקיפדיה
|
זכויות יוצרים:CC BY-SA 3.0
Remise du Prix Sakharov à Aung San Suu Kyi par Martin Schultz au Parlement européen à Strasbourg le 22 octobre 2013.
בבלוג אחר שלי שאלתי: מה אנחנו לא יודעים על אינדונזיה? ומה אנחנו לא יודעים על אתיופיה?
באופן אישי, הייתי יכול לשאל את אותה שאלה על בורמה או בשמה הנוכחי מיינמאר.
עד לפני כשבועיים כל מה שידעתי על המדינה הזו, שמעולם לא ביקרתי בה, היה:
1. שמעתי על ראש ממשלתה או נו שהיה חברו של דוד בן גוריון.
2. ידעתי שהדת העיקרית שם היא בודהיזם.
3. שמעתי על המשטר הדיקטטורי האכזר של חונטת גנרלים.
4. שמעתי על אונג סן סו צ'י כלת פרס נובל לשלום, שהתנגדה לחונטה.
מה השתנה בשבועיים האחרונים?
אני קורא את ספרו של יאן פיליפ סנדקר "הדרך הארוכה לחוכמה". הכותב גרמני, הקשור בכל נימי נפשו למיינמאר והרבה לבקר בה.
בספר יש הקדמה ארוכה בה הוא מתאר את התפיסה והתרבות המקומית. את הגנרלים ובעיקר את האנשים הפשוטים והטובים שפגש שם.
המשך הספר הוא אוסף סיפורים בורמזיים קצרים ויפים שליקט ביחד עם אנשים אחרים, שעזרו לו.
התפיסה של המיינמארים שונה לחלוטין מהתפיסה שלנו במערב.
הסיפורים משקפים את התפיסה הזו.
אסטרולוגים
הרבה החלטות גורליות במיינמאר מתקבלות באמצעות התיעצות עם אסטרולוגים.
גם החלטות מדיניות של גנרלים מהשלטון.
דוגמה להחלטה כזו, לאו דווקא גורלית, מובאת להלן. הכותב מספר שנסע בכביש משובש וצר ופתאום היה קטע קצר של כביש מצוין עם ארבעה מסלולים ואחריו שוב כביש צר ומשובש.
הוא שאל מדוע?
הסבירו לו שהגנרל שהיה אחראי על האזור התייעץ עם אסטרולוג. האסטרולוג אמר לו שמספרי המזל שלו הם 4 ו-5.
עכשיו כבר הבנתם מדוע נסלל קטע כביש בן 4 מסלולים.
אורכו של הכביש המשופר היה 500 מטר.
אני מניח שהבנתם מדוע הורה הגנראל לסלול כביש באורך של 500 מטר.
נוטים
נוטים הן רוחות המסתתרות בכל מיני מקומות, למשל בתוך עצים.
מצד שני הם דומים לבני אדם ונמצאים איתם באינטראקציות.
במקרים רבים הם עוזרים לבני אדם ומצילים אותם מצרות.
המיינמארים צריכים להתחשב לא רק באסטרולוגים, אלא גם בנוטים.
"עוצמת הקארמה"
אחד הסיפורים הקצרים בספר נקרא "עוצמת הקארמה". לפני שאצלול אליו אביא סיפור קצר נפלא עם מוסר השכל.
סיפור על ילדה חרוצה ולא מוכשרת
גיבורת הסיפור הייתה ילדה חרוצה, אבל תלמידה גרועה. חרף חריצותה נכשלה שוב ושוב.
כשישבה בביתה וניסתה לעשות שיעורי בית קשים במיוחד ידעה שתיכשל. היא הרימה ידיים ובמקום לעשות שיעורים הסתכלה על חילזון.
החילזון ניסה לטפס. באמצע הדרך נפל. הוא ניסה שוב ושוב.
הילדה ציפתה שימשיך ליפול אבל... באחת הפעמים היא ראתה אותו מצליח לעלות את כל הדרך בלי ליפול.
מיד אחרי זה היא ניגשה לעשות את שיעורי הבית ו... הצליחה.
למחרת המורה ציינה, שלהפתעתה, העבודה של אותה תלמידה הייתה הטובה ביותר בכיתה.
חזרה ל"עוצמת הקארמה"
הסיפור הוא על איכר, עני במיוחד, שבגלל עוניו אשתו נטשה אותו.
האיכר עזב את ביתו וביקש למות. הוא ביקש מאנשים שימצאו לו את מלאך המוות על מנת שיהרוג אותו.
הוא פגש זקן וסיפר לו על רצונו למות. הזקן אמר לו שזה בלתי אפשרי.
כשפנה ללכת הניח הזקן את ידו על כתפו ואמר לו שהוא המוות.
לבקשת האיכר שיטול ממנו את חייו אמר לו שזה לא יקרה עכשיו. זה יקרה עשר שנים אחרי שהאיכר יתעשר. הוא נתן לו במתנה חץ וקשת.
האיכר ירה בציפור וכשנפלה מצא שהיה בה הרבה זהב. כך התחילה דרכו לעושר ואושר.
שלושה חודשים לפני תום עשר השנים, נזכר האיכר בדברי המוות ולא רצה להיפרד מחייו.
הוא ביקש שיבנו לו תיבה אטומה למים ומצוידת במזון ושתייה, המספיקים ליותר משלושה חודשים החליט להסתתר באמצעותה מפני מלאך המוות.
הוא נכנס לתיבה והתיבה הוכנסה למקום עמוק במים. משרתיו קשרו אותה באמצעות חוט תיל ארוך שקצהו האחד חובר לתיבה והשני לעץ דקל על החוף.
כשמלאך המוות בא עם הרשימות שלו ליום מותו של האיכר שהתעשר הוא מצא את כל אלה שעליו להמית, למעט האיכר.
אבל אז הגיע לחוף הים ונתקל בתיל. כך גילה את התיבה. תחנוניו של האיכר לא הועילו והמוות הסביר לו שזאת הקארמה שלו למות באותו יום ולכן אינו יכול להימלט ממנה.
הערות מערביות שלי לסיפור
1. למעט מקרים חריגים לא כדאי להתאבד
מי שחווה משבר צריך להבין שיש חיים אחרי המשבר והמשבר עובר.
הפוך ממה שעשה האיכר כשאשתו עזבה אותו.
אני מכיר את זה באופן אישי יותר מפעם אחת. קראו למשל:
משבר כלכלי אישי: קשים חייו של עצמאי ומשבר גיל ה-70 שלי.
אגב, גם בתפיסות של הזן והדאואיזם משברים אינם סוף העולם.
מקרים חריגים שאני מכיר ומבין זה סרטן סופני ומחלות כמו ALS.
כמובן יש כאלה שיעדיפו לא לסיים את חייהם גם במצב כזה ויש כאלה שלא.
הייחוד של המצבים הללו שהם כנראה בלתי הפיכים.
2. אהבה נכזבת אינה מצדיקה התאבדות
בלא מעט מקרים עשויה להיות בעתיד אהבה חדשה. שונה אבל לא בהכרח טובה פחות.
3. כל דבר מסתיים. גם דברים טובים
השם של הבלוג הזה, "הישורת האחרונה", בהחלט מייצג את הטענה הזו.
הקונטקס בבלוג הוא דווקא אופטימי. הישורת האחרונה עשויה להיות ארוכה ואפשר לעשות בה דברים מועילים, כפי שמעידה הסיפא של שם הבלוג "לאו דזה וזקנים אחרים".
גם תקופת העושר והאושר של האיכר המאיינמרי צריכה להסתיים. הקושי הוא דווקא בידיעה החריגה מתי היא תסתיים.
האם שולטים בקארמה או שהיא גורל?
ההגדרה של קארמה היא חמקמקה: מצד אחד יכולת לשנות מצד שני גורל שאינו ניתן לשינוי.
נראה כי מחבר הסיפור המאיינמרי עלום השם נוטה דווקא לפרשנות של קארמה כגורל.
היכולת לשנות את הקארמה עלולה להיות מוגבלת ברוב המקרים משום שהיא תוצר מצטבר של התנהגות במספר גדול של גלגולים.
כמובן, שיש מקרים חריגים בהם זה נעשה בכל זאת.
אנלוגיה מערבית היא הקשר בין מיצוב כלכלי לבין מצבם הכלכלי של ההורים.
הניידות בין עשירונים נמוכים לעשירונים גבוהים קטנה מאוד בכלכלות מערביות קפיטליסטיות.
.jpg/270px-David_Ben-Gurion_(D597-087).jpg)
