אלבר קאמי (1913-1960) מקור התמונה: ויקיפדיה
הרשאת שימוש: נחלת הכלל
נוצר בשנת 1957.
כשעליתי לכיתה ט' בתיכון ליד האוניברסיטה החלטתי החלטה חריגה ויש לומר גם טפשית ולא בוגרת.
החלטתי שמתמטיקה הוא המקצוע היחיד שראוי שאלמד בבית הספר התיכון.
לא ממש השקעתי במקצועות אחרים. בכיתה ט' תפסה אותי מורה נדהמת במקצוע אחר מקריא שיעורי בית ממחברת ריקה.
הייתי תלמיד שיושב בספסל האחרון ליד החלון ומצביע רק כשחשבתי שאני יודע את התשובה לשאלה של מורה ואף אחד אחר לא הצביע.
קראתי רק ספר אחד בלימודי הספרות המצומצמים (למדתי במגמה מתמטית) ומאוד התרשמתי ממנו.
לספר קראו "הדבר" וכתב אותו הסופר והפילוסוף הצרפתי, שגדל באלג'יריה, אלבר קאמי.
הספר הזה חשף אותי לאקזיסטנציאליזם.
הספר מתאר מגפה שמגיעה פתאום ללא הסבר וקוטלת אנשים. בשלב מסוים גם כן ללא הסבר היא נעלמת.
שוער כדורגל
כשאנחנו בשלבים המכריעים של המונדיאל מרבים לכתוב ולדבר על כדורגל.
כתבה מעניינת של יובל פלוטקין ב"הארץ" מתאריך 17.7.26 עוסקת בשוערי כדורגל.
כותרת הכתבה "כולם רוצים להיות חלוצים, במציאות אנחנו זקוקים להרבה יותר שוערים".
הטענה המרכזית היא שיש הילה לחלוצים שמבקיעים שערים ולכן הם יותר בתודעה שלנו ומכירים אותם יותר. מי שרוצה להיות שחקן כדורגל רוצה בדרך כלל להיות חלוץ.
הטענה הזו נכונה. תבדקו כמה בני נוער מסתובבים עם חולצות עם מספר ושם של כדורגלן שהוא חלוץ וכמה מסתובבים עם חולצות עם שם ומספר של מגן או שוער.
אגב, למגנים ולקשרים הגנתיים יש פחות הילה מאשר לשוערים.
איך מתקשר אלבר קאמי לשוערי כדורגל?
פלוטקין כותב ששוער הכדורגל האהוב עליו הוא אלבר קאמי. מסתבר שקאמי שיחק כשוער נוער באחד ממועדוני הכדורגל באלג'יריה (שהייתה תחת כיבוש צרפתי). הוא פרש משום שחלה בשחפת.
פלוטקין מצטט קטע ממאמר שכתב קאמי כפילוסוף. אצטט אותו גם אני מילה במילה:
"בוודאות רבה, ולטווח הארוך, כל מה שאני יודע על המוסר האנושי ועל חובות האדם, אני חב לכדורגל".
