יום שישי, 31 ביולי 2026

פרספקטיבה קצת יותר רחבה של Speed Dating



שלשום (29.7.26) השתתפתי ב-Speed Dating שנערך במגדלי הים התיכון בירושלים.  

זו הפעם השלישית בחיי. אחרי הפעם הראשונה (באוגוסט 2023) כתבתי פוסט שכותרתו ספיד דיטינג.



הפעם הראשונה: טו' באב עיריית ירושלים לאזרחים ותיקים



זה היה באוגוסט 2023. 

ההנחיה של ד"ר יעל דורון הייתה מעולה. הארגון טוב. 

הבעיה הייתה ברמת המשתתפים והמשתתפות. 

עירייה אינה יכולה להפלות בין אזרחים ואזרחיות המעוניינים להשתתף באירוע כזה. 

הקריטריון העיקרי, שלא לומר היחידי, למעט גיל מינימלי נדרש, היה סדר הפנייה להשתתפות בערב.


המתכונת הייתה נשים יושבות וכל חמש דקות מצלצל פעמון והגבר עובר לדבר עם אישה אחרת. 

אם הם מעוניינים, הם יכולים להחליף מספרי טלפונים. לצורך זה היו פתקים יעודיים ועטים.



מסקנות בפרספקטיבה של זמן



1. המטרה העיקרית היא כמובן מציאת בת זוג. 

כפי שכתבתי בפוסט על אותו אירוע מבחינתי עשויות להיות גם תועלות אחרות שכמה מהן הזכרתי באותו פוסט. 


2. הגעתי לאירוע עם ידידה

היא זו שסיפרה לי על קיומו וראתה בהשתתפות של שנינו סוג של הרפתקה. פגשתי שם ידידה נוספת שלי. 

אני מאוד מעריך את שתיהן אבל איני זקוק לספיד דייטינג בשביל להכיר אותן. 


3. יצאתי מהאירוע עם שלושה טלפונים

התקשרתי אל שלושתן. 

אחת לא ענתה. 


שנייה אמרה לי שהיא בתקופה שהיא עסוקה בעצמה ולא בנויה ליצירת קשר. 


עם השלישית התידדתי. היינו בקשר ידידותי שלא המריא לכיוון של זוגיות ובשלב מסוים התמוסס. 

אני לא אשתף את הקוראים במחשבות שלי מדוע לא התפתח הקשר. 

אני מכבד את הפרטיות שלה.

 

4. הייתה תופעה חריגה של שתיים שלא הצלחתי לשוחח איתן במשך 5 דקות

זה חריג משום, שגם בנסיבות אחרות, כמעט עם כל אדם אני יכול לדבר במשך חמש דקות. 

כשאני אומר "לדבר" אני מתכוון לשיחה ששני הצדדים מדברים בה. לרוב במידה שווה. 

לא נעשה מיון מוקדם של משתתפות כבר כתבתי בפוסט זה.


5. איכות הגברים היתה גרועה מאיכות הנשים

להערכתי, זה נכון גם לגבי דרכי היכרויות אחרות בהן יש יותר נשים מגברים.

המסקנה ביחס לאיכות הגברים לא מבוססת רק על תצפית שלי. הבסיס העיקרי לה הוא מה שאמרו לי הידידות שלי לאחר הערב.




הפעם השנייה בערב פרטי במרכז הארץ



באמצעות חבר הגעתי למפגש פרטי בבית. 

במקרה זה חשבתי גם על תועלות משניות. 

בכל מפגש כזה יש הרצאה. כמרצה הוא דיבר איתי על האפשרות שארצה באחד מהמפגשים אצל אותה גברת. 


חשבתי שעשוי בהחלט להיות גם פוטנציאל למציאת בת זוג. 

בערב הראשון הייתה מרצה ויכולתי לקבל מושג כיצד נראות הרצאות במסגרת זו. 


רוב המשתתפים היו מאזור המרכז. 

תיחום הגילים היה בני 60 פלוס או בני 50 פלוס. 

האירוח היה נעים ונחמד. ההרצאה מעניינת. 

ההיכרויות לא ממש הצליחו במקרה שלי. 

המכנה המשותף בין מרבית המשתתפים היה מגורים באזור המרכז. 

רובם היו מקבוצת גיל צעירה מגילי (חגגתי בתחילת חודש זה יום הולדת 75). 


לא היה דפוס פורמלי של החלפת מספרי טלפון. היה בסוף טופס שניתן למנחה שבו כל אחד או אחת צינו מי מצאו חן בעיניהם והיו מעוניינים לשמור איתם על קשר. 

המנחה יצרה קשר במקרים  שגם הגבר וגם האישה גילו עניין זה בזו וזו בזה.


אחת המשתתפות המתגוררת במרכז ועובדת, אמרה לי שלו הייתי מתגורר במרכז הייתה מנסה לפתח איתי קשר. ירושלים רחוקה מדי עבורה בהתחשב באילוצי העבודה שלה.


לרבים מהם הייתה כבר היכרות מוקדמת. אולי ממפגשים קודמים באותה מסגרת?


השורה התחתונה היא שעבורי זה לא התאים.




הפעם השלישית במגדלי הים התיכון בירושלים



את המפגש הנחתה ד"ר איריס סלומון מחברת ספיד דייט. ד"ר סלומון היא פסיכולוגית.

לדבריה, היא הראשונה שהביאה את הספיד דייטינג לארץ מניו יורק בארה"ב. 


מעבר להסבר הקונספט הבסיסי, שלי היה כבר מוכר, ניסתה לתת טיפים להתנהלות במפגש אחת על אחד בחמש דקות ובכלל בפגישת היכרות ראשונה. 


חלק מהדברים מוכרים לי לא רק מניסיוני האישי, אלא גם מספרו של פרופ' דניאל כהנמן ז"ל לחשוב מהר לחשוב לאט, למשל ההשפעה של רושם ראשון. 



נקודות חשובות בהקשר לציפיות מהספיד דייטינג


1. לנסות להינות מהמפגשים


2. המטרה העיקרית היא זוגיות אבל לאפשר קשר ידידות גם אם לא נראה לכם שמתאימה זוגיות.


3. עם מי מעוניינים להיפגש יותר מ-5 דקות בעתיד

דף כפול עם שמות כל אלה שנפגשים איתם או איתן (במקרה שלי נשים).

ליד כל אחת יש מקום לציין האם אני מעוניין בהמשך קשר (לא בהכרח רומנטי).

כותבים את זה בדף הפנימי שאחרים לא יוכלו לראות ורק בסוף מעתיקים ומשאירים העתק אחד למנחה. 


במקרים שיהיה עניין הדדי היא תעביר את הטלפון בין שני המעוניינים בקשר.



התרשמות ראשונית מהמפגש



ורד, בעזרת עובדים ועובדות נוספים של "מגדלי הים התיכון", אירגנה אירוע מכובד. 


כמה מאפיינים של המפגש:


1. מספר קטן יחסית של משתתפים ומשתתפות בהשוואה למפגש של עיריית ירושלים בשנת 2023

האם המספר הקטן נבע ממיעוט משתתפים או מבחירה מכוונת של משתתפים יותר מתאימים?

נדמה לי שגם מבחירה שמכוונת. 

לא הייתה אף משתתפת שאחרי פחות מחמש דקות כבר לא היה לנו על מה לדבר.


2. המפגש פורסם כמפגש לגילאי 70.

גם במפגש כזה יש מנעד גילים לא קטן. היו גם משתתפות מתחת לגיל 70. 

עבורי היה יותר מוצלח שרוב המשתתפות היו בקבוצת הגיל שלי, על אף שגיל לא בהכרח מונע ממני לנסות לצור קשר. 

אני מעריך שאני מתפקד לא פחות טוב מהרבה אנשים שצעירים ממני בלא מעט שנים.

למרות זאת, אם יש קבוצה שבה הרבה נשים צעירות ממני ב-15 עד 20 שנה, כנראה יהיה לי יותר קשה לצור קשר. 



מעבר למטרה העיקרית של ספיד דייטינג




מזווית של מגדלי הים התיכון


לאירוע הזה יש גם מטרות עסקיות מזווית הראייה של מגדלי הים התיכון.


הניחושים המושכלים שלי לגביהן:


1. להעשיר את התכנים המוצעים לדיירים בדיור המוגן שלהם

לפחות אחת המשתתפות גרה שם. 

לא דיברתי עם כל הגברים שהשתתפו כך שייתכן שהיו גם גברים המתגוררים שם.


2. לשווק את השירותים שלהם למועמדים פוטנציאלים

יימצאו אנשים בגיל 70 פלוס שבמועד קרוב או רחוק ישקלו מעבר לדיור מוגן. 

גם בין המשתתפים עשויים להיות כאלה. 

בנוסף, השתתפות הייתה מותנית בקבלת דיוור ברשתות מ"מגדלי הים התיכון".

הדיירת בדיור המוגן סיפרה לי בספיד דייטינג, שהיא מאוד מרוצה מזה שהיא גרה שם. כנראה שהיא אמרה את זה לא רק לי.


3. יוזמת לונג'יביטי של "מגדלי הים התיכון"

 בתקופה האחרונה אנחנו מוצפים במידע על לונג'יביטי. 

בתי החולים וקופות חולים מקימים יחידות העוסקות בכך, באקדמיה מפרסמים מחקרים ומצטרפים לגופים אחרים. 


לונג'יביטי היא ההבנה שתוחלת החיים עולה ועשויה להגיע לאזור של 100 שנים. 

המשמעות היא שיש להתיחס לממוצע של כ-30-40 שנות החיים אחרי הפרישה לגמלאות באופן שונה ממה שהתיחסנו לכעשר השנים ממוצע אחרי הפרישה בעבר הלא כל כך רחוק (אני מתייחס לעולם המערבי ולא רק לישראל). 


צריכים חיים פעילים ועשירים בגיל השלישי והגדלת תוחלת החיים הבריאים. זה בהחלט צריך להתיחס גם לפרק ב' של זוגיות.


לכיוון זה מכוונים פרוקטיי ומחקרי הלונג'יביטי.  

גם לרשת הדיור המוגן של "מגדלי הים התיכון" יש יוזמה כזו ותפיסה כוללת של מספר ממדים ביחס לאופן שבו צריך להתנהל עם התארכות החיים.


ערב ספיד דייטינג משתלב עם גישת הלונג'יביטי של מגדלי הים התיכון.



מזווית שלי


 אין ספק שמציאת בת זוג היא הסיבה המהותית והעיקרית להשתתפות שלי בספיד דייטינג. 


כפי שכתבתי גם בפוסט הקודם על ספיד הדייטינג הראשון בו השתתפתי, וכפי שאמרה גם ד"ר איריס סלומון, עשויות להיות גם תועלות משניות. 


1. אני מעוניין להרצות במוסדות דיור מוגן.

ההרצאה המצליחה ביותר שלי לגיל השלישי היא "סודות החיים הארוכים והבריאים של איקריה", אבל יש לי הרבה הרצאות נוספות רלוונטיות ומצליחות לאוכלוסיית הגיל השלישי. 
למשל "ליפול ברשת"? לא אני. הרצאה על הונאות ברשת ואיומי סייבר. מחקרים מראים שבני הגיל השלישי הם הקבוצה שנפגעת מהם יותר מאחרים.
הנתונים מראים שתדירות הסיכונים האלה הולכת וגדלה. הם גם מראים שבגלל הבינה המלאכותית פוטנציאל הנזק גדול יותר.

באופן ספציפי אחרי שהרציתי באמפנדס בר בירושלים על איקריה, פנתה אלי מורן ממגדלי הים התיכון בירושלים וביקשה שארצה שם על איקריה. 
הבעתי את הסכמתי.
היא נעלמה וכשפניתי אליה אמרה שזה לא מסתדר עכשיו. 

לצערי, כנראה הסיבה האמיתית היא מחלתה של אימה. 
לפני מספר ימים כתבה פוסט עצוב ברשתות החברתיות על מותה של האם. 

אשמח לקבוע מועד חדש להרצאה.


2. אני מעוניין להעביר קורס על ניהול סיכוני רשת

כאמור בפיסקה הקודמת בני הגיל השלישי הם הקבוצה שבסיכון הגדול ביותר. 

הקורס יכלול התנסות מעשית ואני אוכל להמשיך ללוות את הדיירים גם לאחר הקורס. בנוסף בבלוג שלי על ניהול סיכונים יש הרבה חומר על סיכונים מסוג זה.

 




יום חמישי, 30 ביולי 2026

פרויקט התנדבותי חדש שלי: הרצאות על מדינות לשורדי שואה מטעם הקרן לרווחת ניצולי השואה

 


כמתנדב עם שורדי שואה, נשאלתי לפני כחצי שנה האם אני מוכן להרצות להם מטעם הקרן לרווחת ניצולי שואה? כמובן השבתי בחיוב ושלחתי את רשימת ההרצאות שלי כדי שיבחרו הרצאה או הרצאות. 

שני, רכזת תוכנית מתחברים ביחד, בחרה הרצאה אחת וסיכמנו על תאריך.

לפני כשבוע היא התקשרה אלי לספר לי שיש להם בעיה. 


יש להם פרויקט של הרצאות בזום על מדינות בעולם לניצולי שואה, שקיבלו מחשבי טאבלט. 

לצער, כולם מי שהעביר את ההרצאות אינו יכול להמשיך. 


היא אמרה לי שהיא ראתה שיש לי הרצאות על כמה מדינות בחו"ל ושאלה האם אני מוכן להחליף אותו? 


הסברתי שיש לי חמש הרצאות כאלה ואני מוכן להעביר אותן. אם אוכל לבנות הרצאות על מדינות נוספות בהן ביקרתי, אעשה זאת. 

היום הייתה ההרצאה הראשונה. הרצאה על אינדונזיה.



הפידבק מההרצאה



כמה משתתפים נתנו פידבק חיובי מאוד על ההרצאה בסופה.

אני תמיד מנסה להשתפר בכל תחום שבו אני עוסק. גם לשפר הרצאות שלי. 

במהלך ההרצאה נשאלתי גם שאלות שלא ידעתי לענות עליהן. הבטחתי להשלים את הפרטים. 

שכחתי לספר משהו שביקשתי שיזכירו לי כשאדבר על באלי ולא הזכירו. מדובר בסיפור מרתק של מישהי שאני מכיר אישית שחיה שנתיים במקום לא מיושב באי באלי במסגרת עבודת הדוקטורט שלה.


קיבלתי הודעת וואטסאפ משני אחרי ההרצאה. 

אצטט את חלקה: 

"אבי, תודה רבה על היום. אני לא מפסיקה לקבל פידבקים מעולים מהמשתתפים."


להתראות ביום חמישי הבא בהרצאה שלי על מדגסקר. 

שם ההרצאה: מדגסקר - Time is not Mony.



הערת שוליים



כל מה שאני עושה לטובת שורדי שואה הוא ללא תשלום. 

גם למשתתפי ההרצאה היום פתחתי את האפשרות להשתמש ללא תשלום בייעוצים שלי בכלכלת המשפחה ובנושאי הונאות ברשת וסייבר.





יום שני, 27 ביולי 2026

רימון לא נשארת לבד

 




רימון בוכשטב-קירשט הייתה חטופה בעזה ושרדה. בן זוגה יגב בוכשטב נרצח בשבי. 


בפוסט זה אסביר מדוע אני מבקש מהקוראים לתרום עבורה כסף בקמפיין הנקרא: רימון לא נשארת לבד

כמובן שגם אני תרמתי כסף עבורה.


בתקופה הארוכה מדי שבה היו חטופים בעזה השתתפתי במספר רב של הפגנות ואירועים שתכליתם החזרת החטופים בחיים ובהקדם.


הבת שלי, שגרה במרכז, הייתה מגיעה לכיכר החטופים לתמוך במשפחות. 

פעם ביקרתי אותה והלכנו ביחד לכיכר החטופים בתל-אביב. 

בחרנו באופן מקרי משפחה שישבה שם ודיברנו איתה. 

רצינו לעזור כמיטב יכולתנו המוגבלת למשפחות ולחטופים. 


באותו יום זו הייתה המשפחה של רימון.
דיברנו שיחה ארוכה עם בני משפחתה. 
המשפחה סיפרה לנו הרבה על רימון ועל יגב. על מערכת היחסים היפה ביניהם ועל תחומי העניין שלהם. 

אני זוכר מהשיחה את האהבה שלהם לבעלי חיים ולמוזיקה. 

אני לא בטוח אבל נדמה לי גם אהבה לאמנות.


ניסיתי לחשוב ביחד איתם מה אני יכול לעשות על מנת לעזור, למשל לנצל את הנוכחות שלי ברשתות החברתיות, לאפשר לבני המשפחה לכתוב פוסט אורח בבלוג זה, לתת ייעוץ כלכלי ללא תשלום, אם זה רלוונטי.


השארתי למשפחה את פרטי ההתקשרות שלי ואמרתי להם שאם בעתיד יצטרכו עזרה הם מוזמנים להתקשר אלי.


המשפחה לא ניצלה את הנכונות שלי לעזור. כנראה משום שלא היה משהו שהם חשבו שאני יכול לעזור. 


אני לא שוכח הבטחות שלי לאנשים. הקמפיין הזה הוא הזדמנות שלי ושל אחרים לעזור לה.


לכן תרמתי ואני מבקש גם מהקוראים לתרום. 


קישורים לכמה ידיעות חדשות מהתקשורת על רימון. 


קישור למאמר ב-YNET: צעקתי על המחבל כמו שמגיע להם שידברו איתם.


סרטון החטיפה של רימון ויגב (סרטון קשה לצפייה).


קישור ל-N12: דקרתי את המחבל עם מזלג כדי שלא יגע ביגב 

יום ראשון, 26 ביולי 2026

מדוע חושדים בי שיש לי תואר אקדמי במתמטיקה?



לא למדתי בחוג למתמטיקה באוניברסיטה. 

למדתי רק באוניברסיטה אחת. האוניברסיטה העברית בירושלים. 

לא למדתי אף קורס במסגרת החוג למתמטיקה באוניברסיטה. 

היו לי רק שלוש נקודות מפגש עם מרצים בחוג למתמטיקה:


1. למדתי מתמטיקה לסטטיסטיקאים במסגרת החוג לסטטיסטיקה במדעי החברה. המרצה הגיע מהחוג למתמטיקה.


2. אחרי שסיימתי את עובדת ה-Master שלי בפסיכולוגיה, פרסמנו, המנחה שלי ואני מאמר במגמות על ממצאי העבודה הזו.

לאחר הפרסום פנה אלי המנחה שלי בעבודת המסטר,  פרופ' גרשון בן-שחר, ואמר לי שפרופ' עזריאל לוי מהחוג למתמטיקה מעוניין לקרוא את העבודה שלי ושאל האם אני יכול להעביר לו העתק? 

ראיתי בזה כבוד גדול וכמובן שהעברתי לו העתק של העבודה. 

העבודה לא עסקה במתמטיקה. 


3. כשהילדים שלי היו בני נוער נסענו עם כמה משפחות צעירות לטייל בארץ בשבתות. מרצה אחד למתמטיקה ומשפחתו השתתפו בטיולים האלה.


אז מדוע כשאני פוגש אנשים שהכירו אותי בתקופת לימודיי בתיכון ומאז לא פגשו אותי במשך עשרות שנים יש ביניהם כאלה שבטוחים שסיימתי תואר במתמטיקה באוניברסיטה? 


התשובה היא הטיית ייצוגיות

בתקופה שלמדתי בתיכון התאמתי בוודאות לפרופיל של מי  שילמד מתמטיקה. 

למדתי במגמה ריאלית מתימטית בתיכון. 

היו לי כישורים אנליטיים טובים.

הם התבטאו במיוחד במשחק השחמט בו הצטיינתי


סיימתי באוניברסיטה העברית תואר ראשון בפסיכולוגיה ובסטטיסטיקה ותואר שני בפסיכולוגיה, אבל עבדתי במחשבים ובטכנולוגיית המידע.  

מי ששמע שזה תחום העיסוק שלי, והכיר אותי בתקופת בית הספר התיכון ולא פגש אותי אחריה, הניח שהגעתי לתחום זה אחרי שלמדתי מתימטיקה. 



המציאות הייתה שאכן חשבתי ללמוד מתמטיקה, אבל בעקבות קריאה והתנסויות בחיים, החלטתי שאני רוצה יותר ללמוד פסיכולוגיה. 





יום שבת, 25 ביולי 2026

מידע על מסע עתידי לאוקינאווה

 

בפוסט: צעד קטן בדרך לאוקינאווה תיארתי את הרקע. 

ביום חמישי הרציתי בזום על "בינה מלאכותית בגובה העיניים".  

ההרצאה החדשה הזו היא חלק מקורס על סיכוני בינה מלאכותית שבניתי. 

היא הרצאת רקע המצטרפת להרצאת רקע נוספת: ההיסטוריה של הבינה המלאכותית מה אפשר ללמוד מהעבר על העתיד? 


בהרצאה נתתי תרגיל פשוט למשתתפים: באמצעות ה-Chatbot המועדף עליכם תכננו טיול או סיור למקום שמעניין אתכם.

רוב המשתתפים ביצעו את התרגיל הבסיסי הזה. 


רציתי לתת להם קצת יותר מזה. כלומר: שימוש נבון יותר ביכולות ה-Chatbot. 


לצורך כך נעזרתי ב-Gemini AI של חברת Google. ביקשתי ממנו לבנות לי מסע מקצועי לאוקינאווה בהקשר של אריכות ימים והתרבות המקומית. 


שלב ראשון: Prompt





שלב 2: Drill Down





שלב 3: Drill Down נוסף






המידע העיקרי שקיבלתי



אני רוצה להתיחס למידע בזהירות ולקראת נסיעה אבדוק אותו יותר לעומק.


1. עונות השנה המתאימות לנסיעה כזו.

העונה המומלצת ביותר סתיו (אוקטובר-נובמבר). 
עונה מומלצת נוספת אביב (מרץ-אפריל)


2. תוכנית מסע לשישה ימים


עלות משוערת בין 3,750 דולר ל-6,100 דולר


העלות כוללת: טיסות, מלונות, מתורגמן, אוכל, כניסות לאתרים ועוד. העלות מפורטת לפי סעיפים.
שתי ההוצאות הגדולות הן טיסות ומתוגמן. 


הנחות לאזרח ותיק בתחבורה ובכניסה לאתרים עשויות לחסוך עשרות עד מאות דולרים.


3. יש למצוא מראש מתורגמן ולתאם מראש מפגשים



יש מידע נוסף שקיבלתי מ-Gemini AI שאיני מפרט כאן.



היערכות לנסיעה כזו



המועדים הריאליים הם או האביב של שנת 2027 או הסתיו של שנת 2027. 


אשמח לסוע עם עוד מישהו או מישהי או עם קבוצה. 
עשויה להיות לזה משמעות של חיסכון של 1,000 דולר עד 2,000 דולר לבן אדם, משום שמספיק מתורגמן אחד לכל האנשים.



מעוניינים להצטרף למסע כזה מוזמנים לצור איתי קשר. 
אם יש מישהו מנוסה שמארגן קבוצה שאוכל להצטרף אליה כפי שעשיתי באיקריה זה אולי אפילו יותר טוב. 


צעד קטן בדרך לאוקינאווה

 

רחוב קוקושאי בנהה בירת אוקינאווה. מקור התמונה: הויקיפדיה האנגלית
הרשאת שימוש: CC BY 2.5
נוצר ב: 10.4.2011
על ידי:  Naha, Okinawa prefecture, Japan


השורה התחתונה היא שביום חמישי עשיתי את הצעד הראשון לקראת סיור לימודי באוקינאווה

זאת דרך ארוכה שלא בטוח שאסיים אותה. 

בפוסט זה אתן את הרקע.

בפוסט הבא אדבר על היבטים מעשיים ואבחן אם יש מעוניינות או מעוניינים להצטרף אלי.


המסעות שלי מתחילים במסע וירטואלי. בהמשך עשוי להיות גם מסע פיזי אבל לא בהכרח. 

כך התחיל בשנות ה-20 של חיי המסע הוירטואלי למזרח כשהנסיעה הייתה לבריטניה


בשנות ה-20 של חיי עסקתי לא מעט במדיטציה טרנסנדנטלית ובמקורות שלה בתרבות ההינדית. 
קראתי ביסודיות ספר מרכזי של התרבות הזו הבהגווד גיטה, אבל לא דרכתי בהודו. 

היו לזה תצאות מועילות שגרמו לי להמשיך לתרגל עד היום.




זן בודהיזם  



בשלב מאוחר יותר התנסיתי בזן בודהיזם יפני, שמאוד התחברתי אליו. 

זה נעשה באמצעות קריאה וכתיבה, באמצעות ניסיונות להכיר יותר את התרבות היפנית ובאמצעות תרגול עצמאי. 

לא הגעתי ליפן ולמנזר זן. 

רק בירח הדבש שלי בשנות ה-30 המאוחרות של חיי הגעתי ליפן

אחת הנסיעות המרתקות והמענינות שלי למדינה אחרת.

לא  ממש הגעתי למנזרי זן. 

החריג היחיד היה מנזר בודהיסטי בעיירה קויה סאן באלפים היפנים בו ישננו לילה אחד וקמנו בחמש בבוקר לתפילה בודהיסטית בה צפינו. 



דאואיזם


התמזל מזלי כשבחנות ספרים קניתי ספר בשם Tao Te Ching באנגלית. 

התרגום מסינית של Chu Ta Ku נחשב לאחד התרגומים הטובים ביותר. 

הספר שנכתב כנראה ברובו על ידי לאו דזה

הוא הרשים אותי ולא רק אותי. 

הוא תורגם ליותר שפות מכל ספר אחר. זהו הספר החשוב ביותר בדאואיזם.  


למדתי ממנו לא מעט ואפילו כתבתי שיר על אחד הפרקים בו. כרגיל, הכל וירטואלי.


רק בשנת 2014 בטיול לסין נחשפתי לאתר פיזי עם תוכן דאואיסטי מצויר וכתוב על קירות מערות.



"אזורים כחולים" 



כשנחשפתי למושג "אזורים כחולים" הייתי קרוב לגיל 70.  


החשיפה הראשונה קשורה לאוקינאווה. ראיתי סדרה נפלאה ב-BBC על האי.

הכתב, מלווה במתורגמן מיפנית לאנגלית, דיבר עם אנשים פעילים בגיל מתקדם במיוחד. אין יציאה לפנסיה יש Ikigai.



בעקבות זה למדתי יותר על אזורים אלה ובניתי הרצאה. 

זה עדיין היה מרוחק ווירטואלי. 

עד שביקרתי בעיירה סאולו שבסרדיניה. העיירה עם תוחלת החיים הגבוהה בעולם. 

ביקרתי בעוד כמה עיירות שהן חלק מ"אזור כחול"  בסרדיניה.



אחרי שחזרתי מסיור לימודי באיקריה בספטמבר 2024 בניתי הרצאה רצינית על האי היווני המיוחד הזה. 


את ההרצאה שלי על איקריה שמעו כבר מאות אנשים מרוצים. מדי פעם מזמינים אותי להרצות אותה. 

תמיד אני שמח להרצות על מקומות מרתקים שהיו לי בהם התנסויות מיוחדות. 

אין ספק שהאי איקריה הוא מקום כזה. 


להזמנת ההרצאה: טלפון: 054-4480616




יום שבת, 18 ביולי 2026

אלבר קאמי: פילוסופיה, ספרות וכדורגל

 

אלבר קאמי (1913-1960)  מקור התמונה: ויקיפדיה
הרשאת שימוש: נחלת הכלל
נוצר בשנת 1957.

כשעליתי לכיתה ט' בתיכון ליד האוניברסיטה החלטתי החלטה חריגה ויש לומר גם טפשית ולא בוגרת. 

החלטתי שמתמטיקה הוא המקצוע היחיד שראוי שאלמד בבית הספר התיכון. 

לא ממש השקעתי במקצועות אחרים. בכיתה ט' תפסה אותי מורה נדהמת במקצוע אחר מקריא שיעורי בית ממחברת ריקה. 


הייתי תלמיד שיושב בספסל האחרון ליד החלון ומצביע רק כשחשבתי שאני יודע את התשובה לשאלה של מורה ואף אחד אחר לא הצביע. 


קראתי רק ספר אחד בלימודי הספרות המצומצמים (למדתי במגמה מתמטית) ומאוד התרשמתי ממנו. 


לספר קראו "הדבר" וכתב אותו הסופר והפילוסוף הצרפתי, שגדל באלג'יריה, אלבר קאמי

הספר הזה חשף אותי לאקזיסטנציאליזם.


הספר מתאר מגפה שמגיעה פתאום ללא הסבר וקוטלת אנשים. בשלב מסוים גם כן ללא הסבר היא נעלמת.



שוער כדורגל


כשאנחנו בשלבים המכריעים של המונדיאל מרבים לכתוב ולדבר על כדורגל. 
כתבה מעניינת של יובל פלוטקין ב"הארץ" מתאריך 17.7.26 עוסקת בשוערי כדורגל. 

כותרת הכתבה "כולם רוצים להיות חלוצים, במציאות אנחנו זקוקים להרבה יותר שוערים". 

הטענה המרכזית היא שיש הילה לחלוצים שמבקיעים שערים ולכן הם יותר בתודעה שלנו ומכירים אותם יותר. מי שרוצה להיות שחקן כדורגל רוצה בדרך כלל להיות חלוץ. 


הטענה הזו נכונה. תבדקו כמה בני נוער מסתובבים עם חולצות עם מספר ושם של כדורגלן שהוא חלוץ וכמה מסתובבים עם חולצות עם שם ומספר של מגן או שוער. 


אגב, למגנים ולקשרים הגנתיים יש פחות הילה מאשר לשוערים.



איך מתקשר אלבר קאמי לשוערי כדורגל?



פלוטקין כותב ששוער הכדורגל האהוב עליו הוא אלבר קאמי. מסתבר שקאמי שיחק כשוער נוער באחד ממועדוני הכדורגל באלג'יריה (שהייתה תחת כיבוש צרפתי). הוא פרש משום שחלה בשחפת. 


פלוטקין מצטט קטע ממאמר שכתב קאמי כפילוסוף. אצטט אותו גם אני מילה במילה: 
"בוודאות רבה, ולטווח הארוך, כל מה שאני יודע על המוסר האנושי ועל חובות האדם, אני חב לכדורגל". 







בדידותו של הסופר הרץ למרחקים ארוכים

  אני בריצת 10 ק"מ במרתון ירושלים בשנת 2025 כתבתי לא מעט על חשיבותה של ריצה למרחקים ארוכים עבורי ועל ההשלכות שלה על תחומים אחרים בחיי. ...