‏הצגת רשומות עם תוויות פולין. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פולין. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 29 באוגוסט 2025

בקרוב בפעם הראשונה בפולין

 

האנדרטה לזכר יהודי קרושצ'נקו שנרצחו על ידי הנאצים

בלא מעט פוסטים בבלוג זה וגם בסרטון בערוץ היו טיוב שלי התיחסתי לשואה.  

הפוסט האחרון לפני היום (29.8.25) עסק בהרצאה אישית שלי בה התיחסתי לשואה כאחד משני הדברים העיקריים שהשפיעו על אופן התנהלותי במשך כל חיי עד היום.

כבן דור שני לשואה נמנעתי לדרוך בגרמניה ואוסטריה עד ששיניתי את דעתי בהקשר של גרמניה. אני ממשיך להימנע  מביקורים באוסטריה. 

בפולין, בה גדלה אימי ובה הושמדה כל משפחתה, רציתי לבקר. רק בנובמבר 2025 אני צפוי לבקר בסיור של חמישה ימים שמארגן "יד ושם".  


גרמניה


שני גורמים הביאו לשינוי בעמדתי בהקשר של ביקורים בגרמניה:


1. מספר רב של גרמנים צעירים שבאו להתנדב בישראל בגלל מה שעשו בני דור ההורים או הסבים שלהם. 

פגשתי כמה מהם שעשו עבודת קודש במוסד סיעודי בו שהתה אימי ז"ל בערוב ימיה. 


2. נסיעת עבודה של יומיים וחצי לגרמניה.



מאוחר יותר לימדתי ברידג' ואחד מתלמידי, איש מרשים כבן 90, יליד ברלין, סיפר לי שבעבר נמנע מביקור גרמניה. הוא שינה את דעתו ובשנים שלימדתי אותו ברידג' הרבה לסוע לגרמניה וקיבל שם פרס חינוך על פועלו. 

כדובר גרמנית ברמת שפת אם נפגש עם תלמידי בתי ספר.

המסר העיקרי שלו בפגישות עם התלמידים היה: אתם לא אשמים במה שקרה, אבל אתם אחראים שדבר כזה לא יקרה שוב בגרמניה. 



אוסטריה


בשונה מגרמניה שלקחה אחריות על פשעי הנאצים האוסטרים לא לקחו אחריות על פשעיהם. האוסטרים היו שותפים מלאים לגרמנים בזוועות השואה. 

אם פגשתי מתנדב אוסטרי בישראל, זה היה מתנדב אחד בודד. 

למי שלא יודע אדולף היטלר היה אוסטרי.



פולין


בהמשך הפוסט אתאר מדוע לא ביקרתי בפולין עד עכשיו? 



הפעם הראשונה: רציתי לנסות לסוע עם אימי לפולין



אמי, שאיבדה את כל משפחתה בשואהסרבה לדרוך על אדמת פולין. 


הסיבה הייתה קשורה בבת דודתה, שגם היא גדלה בעיירה קרושצ'נקו נא דונייץ, בה גדלה אימי

בת הדודה שרדה את השואה וחזרה לעיירה. הפולנים רצחו איתה.


היום (29.8.25) שמעתי מאחותי סיפור נוסף, שלא היכרתי, שאף הוא יכול להסביר את חוסר הרצון של אימי לדרוך על אדמת פולין. 


לאחר המלחמה פגשה אימי בפולין משפחה יהודית עשירה. ההורים ושני הילדים הקטנים שרדו. 

הם עברו דברים קשים במהלך מלחמת העולם השנייה. 

הילדים סבלו במיוחד. לאחד מהם כבר היה שיער שיבה בגלל מסמכת היסורים שעבר. 

ההורים ביקשו מאימי לקחת את הילדים לנופש קצר בעיירת הנופש זאקופנה כדי לעודד את רוחם ושילמו את ההוצאות. 

אימי שהייתה בלונדינית, לא נראתה כיהודיה טיפוסית. הילדים נראו כאלה. 

כשהגיעו לזאקופנה היא שמעה פולנים מדברים על להרוג את הילדים היהודים. 

פולני מקומי, הבטיח לה שהוא ידאג שזה לא יקרה. 


אימי לא התלבטה האם לסמוך עליו או לא. היא מיהרה לחזור עם הילדים לבית הוריהם בעיר שממנה באו.



הפעם השנייה הורה מלווה


כשילדיי היו בתיכון הצעתי את עצמי כהורה מלווה שיתלווה לכיתות שלהם במסע לפולין.

הזדמנות הזו לא התממשה משום שאף לא חאד מילדיי רצה לצאת למסע בפולין.



הפעם השלישית: הפינית הטובה


ידידה שלנו היא פינית נוצריה אדוקה. 

העבודה שלה היא במסגרת הקבוצה הדתית אליה היא משתייכת. 

זוהי קבוצה נוצרית אוהבת ישראל ויהודים. 

יותר מפעם אחת היא ביקרה בישראל ועזרה לאנשים, שרבים מהם ניצולי שואה. 


הסניף הגרמני של הקהילה הזו, דאג לאירוח חינמי של ישראלים בבתים של חברי קהילה מקומיים בברלין.  


כשניהלה את הסניף בברלין, הזמינה אותי ואת גרושתי להתארח בברלין בבית מלון על חשבון הקהילה שלה.


שלושה הפוסטים שכתבתי על ברלין מתארים את השבוע בו התארחנו בברלין. במסגרתו היינו גם בקבלת שבת אצל אישה גרמנית נוצריה ביחד עם חברי הקהילה והידידה הפינית.


התפקיד הבא שלה היה ניהול הסניף בורשה. כשהיתה שם היא דיברה איתי על כך שהיא תעזור לי לארגן ביקור שורשים בקרושצ'נקו. 

איכשהו זה לא הסתדר לי והיא כבר חזרה לפינלנד. 


מקווה שהפעם סוף סוף אצליח לבקר שם.





יום ראשון, 24 במרץ 2024

לא רק פולנים לאומניים: לסלף את השואה במתכוון בויקיפדיה

 

אימי ותלמידים באירופה אחרי השואה

אימי רינה רוזנטל ז"ל איבדה את כל משפחתה בשואה. אימי גדלה בעיירה בשם קרושצ'נקו נא דונייץ בפולין.

כשבגרתי, ניסיתי לשכנע אותה לסוע איתי לפולין. מעין מסע שורשים עבורי. גם ביקור בעיירה בה היא גדלה וגם ביקור במחנות השמדה. 

היא סרבה בכל תוקף ואמרה שכף רגלה לא תדרוך על אדמת פולין.

סיבה מרכזית לכך הייתה הירצחה של בת דודה שלה. 

בת הדודה שרדה את השואה וחזרה לקרושצ'נקו נא דונייץ. פולנים רצחו אותה.


ההקדמה הזו מביאה אותי לנושא של פולנים בשואה. 

לצערי הרב, בפולין הלאומנית והלא דמוקרטית של היום, מכחישי שואה מסלפים במתכוון את ההיסטוריה על מנת לתאר את הפולנים באופן חיובי בהרבה ממה שהם היו. 

כמי שפעיל בויקיפדיה העברית, צר לי שמספר מכחישי שואה גורמים לעיוות מכוון של הערכים הנוגעים לשואה בויקיפדיה הפולנית. 

עצוב עוד יותר, שמכחישי שואה היטו ערכים באותם נושאים גם בויקיפדיה באנגלית.

הויקיפדיה באנגלית היא אחד האתרים הנקראים ביותר באינטרנט. 


המאמר של יאן גרבובסקי ושל שירה קליין


יאן גרבובסקי. מקור התמונה: ויקיפדיה.
זכויוות יוצרים: CC BY-SA 4.0 . נוצר: 24 במרץ 2018  

Jan Grabowski - Jan Grabowski via e-mail with license, e-mailed to permissions, Ticket:2018032610007576


יאן גרבובסקי הוא היסטוריון פולני-קנדי ממוצא יהודי. גרבבוסקי הוא חוקר שואה, פרופ' מן המניין באוניברסיטת אוטווה בקנדה. 

את המאמר האקדמי הארוך והמנומק, המסביר את האופן שבו נוצרו והשתמרו הסילופים בויקיפדיה האנגלית ובויקיפדיה הפולנית, כתב ביחד עם שירה קליין. 

תודה לחנה יריב מויקימדיה ישראל ששלחה לי את התרגום לעברית של המאמר.

המאמר פורסם במקור באנגלית. כותרת התרגום לעברית של המאמר: הסילוף המכוון של תולדות השואה בויקיפדיה.

הפנייה למקור האנגלי:  

Klein Shira and Grabowski Jan, "Wikipedia's Intentional Distortion of the History of the Holocaust"Journal of Holocaust Research   37, 2 (2023),pp.133-190.

כמה הבהקים מהמאמר:

1. הקבוצה שביצעה את הסילופים היא קבוצה קטנה של משתמשים בויקיפדיה.

2. דרך בולטת לסילופים המכוונים היא הסתמכות על מקורות לא מהימנים.

הערות שלי: 

א. התפיסה בויקיפדיה היא שיש להסתמך על מקורות ולציין אותם. כל קורא של הערך בויקיפדיה יכול לגשת למקור. 

ב. הבעיה היא שמרבית הקוראים לא יודעים להעריך את מהימנות המקורות. 

ג. בויקיפדיה האנגלית הדרישה לציון מקורות מחמירה יותר מאשר בויקיפדיות בשפות אחרות בהקשר של כמות המקורות. 

ד. לא תמיד ריבוי מקורות משקף איכות טובה יותר. 

באחד הערכים שכתבתי בויקיפדיה העברית בנושאי מחשוב הסתמכתי בעיקר על מקור אחד. 

בויקיפדיה האנגלית היה מספר רב של מקורות. 

המקור שלי נכתב על ידי פרופסור אמריקאי הנחשב למומחה מוביל בעולם בתחום הזה. 

המקורות הרבים בויקיפדיה האנגלית היו מאמרים של עיתונאים.  

להבדיל אלף אלפי הבדלות, באותו ערך אף אחד בויקיפדיה האנגלית לא ניסה לסלף.


3. במקביל השמיצו, ללא בסיס עובדתי, מומחים שכתבו מאמרים מהימנים בתחום ואמרו שלא ניתן להסתמך על מה שהם כתבו משום שהם מוטים.


4. לא הייתה התערבות של הקהילה בויקיפדיה האנגלית וגם לא של נושאי תפקידים (ביורוקרטים) שיש להם זכות ויכולת לעשות זאת.


מאמר נוסף בעברית


עופר אדרת פירסם בעיתון "הארץ" בפברואר מאמר על אותו נושא. 

קישור: "יהודים סייעו לגרמנים מחמדנות: מחקר מתעד סילוף מכוון ושיטתי של השואה בויקיפדיה"


הערות שוליים


1. מאוד מצער שהטיות פוליטיות פוגעות במפעל הנהדר של הויקיפדיה, שמרבית הערכים בו אינם מוטים ויש בו ערכים רבים באיכות טובה במיוחד. 


2. גם בויקיפדיה העברית בה אני פעיל (גילוי נאות: אני גם חבר, ללא תמורה כספית, בועדת הביקורת של עמותת האם ויקימדיה ישראל) יש ניסיונות להטיות פוליטיות של ערכים. 

3. אם ישראל תלך בדרכה של פולין ותהפוך למדינה לא דמוקרטית סביר להניח שההטיות הללו יהפכו לשכיחות יותר ומשמעותיות יותר.












אנשים קצת מוזרים: מיגל ניידורף - זיכרון יוצא דופן

  מיגל ניידורף (1997-1910). בשנת 1977. מקור התמונה: ויקיפדיה. נוצר ב-1073 :      Copy rights     CC0      : בהקדמה לפוסט הראשון בסדרה על אנש...