![]() |
| מיטות באושוויץ. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל. תאריך: 08.11.25 |
בפוסט הקודם על המסע לפולין עם "יד ושם" עסקתי בתכנון מדוקדק של השמדה.
פוסט זה מתמקד ברוצח שקט.
בהקשרים רפואיים המושג "הרוצח השקט" הוא כינוי ללחץ דם גבוה.
לחץ דם גבוה גורם נזקים מצטברים שמבחינים בהם רק כשמתרחש אירוע כמו שבץ מוחי או התקף לב.
בהקשר של השואה הרוצח השקט בו השתמשו הנאצים הוא רעב.
רעב עשוי שלא להתגלות עד שלא נוצר נזק בריאותי מהותי או מוות.
כשזה מתגלה, כמו במקרה של לחץ דם גבוה, זה עלול להיות מאוחר מדי בשביל הקורבנות.
כפי שציינתי בפוסט הקודם הנאצים ניסו לרמות את הקורבנות ואת העולם כלו באמצעות הסתרת העובדה שמתבצעת השמדה שיטתית של יהודים וקבוצות אוכלוסייה נוספות.
קל יותר להסתיר מוות מרעב, מאשר רצח באמצעות מכשור כזה או אחר.
יתרונות הרעב כגורם ממית בתפיסת העולם הנאצית
בנוסף לקושי לזהות בינו לבין רצח, להרעבה יש יתרונות נוספים, עלפי תפיסת העולם הנאצית:
1. חיסכון כספי
פחות מזון. פחות הוצאה כספית.
2. אנשים רעבים מתמקדים בהשגת מזון
השגת עוד קמצוץ מזון על מנת להישרד ולחיות הופך לדבר החשוב ביותר עבור רוב האנשים המורעבים.
היכולת שלהם להתארגן לסוג כזה או אחר של התנגדות הרבה יותר קטנה מאשר של אנשים שמקבלים מספיק מזון.
גם היכולת שלהם לנסות לברוח הרבה יותר קטנה.
הערת שוליים
המודל הפסיכולוגי של העדפת הצרכים הבסיסיים כמו מזון, על פני צרכים בסיסיים פחות, הוצג באמצעות פירמידת הצרכים של אברהם מסלו.
הפוסט הבא
הפוסט הבא יעסוק בניסיונות הנאצים להעלים ראיות לממדי השמדת יהודים החל משנת 1943.

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה