‏הצגת רשומות עם תוויות שחמט עיוור. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שחמט עיוור. הצג את כל הרשומות

יום שני, 20 במרץ 2023

תחרות שחמט מחשבים 1978: הרצאה מפתיעה באנגלית בבנייני האומה

 

כותרת ביטאון איגוד השחמט הישראלי, ספטמבר 1978

אף אחד לא חשב בשנת 1978 שב-10 בפברואר 1996 מחשב "כחול עמוק" של IBM ינצח את אלוף העולם בשחמט גרי קספרוב

ב-1978 תוכנות מחשב הפסידו לרוב לשחקני שחמט טובים.

אמנם, כפי שתראו בתמונה מתחת לפסקה זו, אחרי תחרות שחמט מחשבים שהתקיימה בכנס בינלאומי למחשבים בבנייני האומה בירושלים הייתי היחיד, מבין חמישה שחקנים ששיחקו נגד תוכנת המחשב "שח 4.6", המחשב שניצח. 

את התיקו שהשיג מחשב נגד אמן השחמט מלכיאל פרץ, אני רואה כהפתעה גדולה. אלמוג בורשטיין, שזכור לי היטב מאליפויות הארץ לנוער בשחמט בתחילת שנות ה-70 הפסיד בזמן בעמדת תיקו.

מתוך המאמר בירחון השחמט של 9.78 על תחרות שחמט מחשבים


תחרות שחמט המחשבים בכנס בבנייני האומה

באותו צילום בפסקה הקודמת תוכלו לראות גם את תוצאות התחרות בין תוכנות המחשב.

המנצחת הייתה תוכנת "דוכסית", באנגלית: Duchess. התוכנה פותחה באוניברסיטת Duke ולכן נבחר לה שם זה. כמה מחברי הצוות שפיתח אותה הגיעו לכנס.

מרבית התוכנות המשתתפות בתחרות היו תוכנות אמריקאיות שפותחו באוניברסיטאות. היו גם תוכנות אירופיות.

חריגה הייתה תוכנה הולנדית. יתר מפתחי התוכנות נהנו מתמיכה כספית של המוסדות האקדמאיים שבהם פותחו. 

התוכנה ההולנדית פותחה על ידי פרופסור למתמטיקה מאוניברסיטת דלפט.

משוגע לדבר שפיתח אותה בכוחות עצמו ללא תמיכה. אם תקראו את הפיסקאות הבאות, תבינו למה הפרופסור ההולנדי ואני התידדנו. בבביקורי בהולנד שנה אחרי זה אפילו התארחתי בביתו.


תשתיות מחשוב


באותם הימים רצו רוב תוכנות השחמט על מחשבי Mainframe של חברת IBM. 

אחת התוכנות שהתחרו בבנייני האומה רצה על מיני מחשב שהביא איתו מי שפיתח אותה. 

יתר התוכנות התבצעו על מחשב מלם, מחשב בנק ישראל ואולי גם על מחשב ביטוח לאומי.

המשמעות הייתה שבאותו מחשב לא בוצעו בו זמנית עבודות רגילות באותן שעות הערב בהן התקיימה התחרות.

לקוראים המבינים במחשבים אספר שמדובר בתוכנות שהן CPU Bounded. הן צרכו כמעט את כל זמן המעבד של המחשבים.


ההולנדי ואני במחשב בנק ישראל


התוכנה שפיתח הפרופסור ההולנדי נכתבה בשפת התכנות Fortran. מארגני התחרות העדיפו להריץ אותה על מחשב בנק ישראל משום שבמחלקת המחקר של בנק ישראל השתמשו בשפת תכנות זו.

כמה ערבים לפני תחילת התחרות הגעתי ביחד עם ההולנדי לבנק ישראל במטרה להתקין את התוכנה ולנסות אותה. 

התוכנה לא עבדה באופן תקין. היא הייתה "עפה" באמצע משחק שחמט. 

"בילינו" ביחד כמה לילות במחשב בנק ישראל עד שהצלחנו להביא את התוכנה למצב שבו עבדה באופן תקין.


איך נבחרתי לועדה שאירגנה את תחרות שחמט מחשבים?


בשנת 1978 הייתי מתכנת מערכות הפעלה צעיר במלם. מלם הייתה אז יחידת סמך של משרד האוצר. היא שימשה כלשכת שירות שנתנה שירותי מחשוב למשרדי ממשלה רבים ולגופים נוספים בסקטור הציבורי.

ממש לא מישהו שממנים אותו לועדה מארגנת של חלק מכנס בינלאומי. 

בראש הועדה עמד פרופסור נכבד מקנדה שהיה ראש החוג באוניברסיטה בה לימד. 

חברים אחרים היו מנהלים ואנשי אקדמיה.


שיווק נפלא שלא במתכוון


אתמול (19.3) השתתפתי בפגישה במסגרת קבוצת עבודה של התנהלות כלכלית נכונה של המועצה לחוסן כלכלי לגילאי 60 פלוס.

שאלת המפתח הייתה כיצד לשווק נכון סדנה בהתנהלות כלכלית לאוכלוסיית יעד שזקוקה לה? 

שיווק לא נכון עלול להביא לכך, שמספר קטן מדי של אנשים יגיעו אליה.

בשיווק חשוב איך נראים הדברים לקהל היעד ולא דיוק בפרטים.

הדרך בה שיווקתי את עצמי, מבלי להתכוון, בנושא שחמט, ובאופן עקיף גם בנושאים אחרים הייתה שחמט עיוור

מי ששיחק נגדי או צפה בי משחק שחמט עיוור זוכר את זה במשך הרבה שנים. 

ברור שזו לא הייתה פסגת הישגיי השחמטאים, אבל אנשים לא מיומנים מתרשמים מזה יותר מאשר למשל מהזכייה של קבוצת "הפועל" ירושלים בגביע המדינה בשחמט לה הייתי שותף בשנות ה-70 של המאה הקודמת.

כשמישהו לא מיומן במשחק השחמט צופה במשחק עיוור, הפער בין היכולות של אדם ממוצע לבין זה שמשחק שחמט עיור הרבה יותר מוחשי מאשר בצפייה בשני שחקנים המתמודדים על אליפות העולם.

ההתרשמות הזו, משווקת אותי שלא במתכוון, גם כאדם בעל יכולות שכליות גבוהות בתחומים אחרים. 

ההילה השיווקית הזו כנראה מציגה אותי כגאון או על סף הגאונות. בכלל לא בטוח שאני קונה את האבחנה הזו.

דני חביון, אחד מחבריי לכיתה בביתה הספר התיכון,  היה בין אלה נגדם שיחקתי שחמט עיוור. 

הוא כנראה סיפר את זה לאביו דב חביון ז"ל. דב חביון היה מנכ"ל מלם ויו"ר הכנס. 

יום אחד הודיעה לי המזכירה של דב חביון שהוא רוצה לדבר איתי. בדחילו ורחימו, הגעתי בשעה היעודה ללשכתו. 

הוא הציע לי להצטרף לועדה המארגנת את תחרות השחמט בין מחשבים במסגרת הכנס. 


בחירה נבונה בדיעבד


בדיעבד התברר שהבחירה בי כחבר בועדה הייתה בחירה נבונה. 

למתכנת מערכות ההפעלה הצעיר היו שני יתרונות בהשוואה לכל יתר חברי הועדה המכובדים ממנו.

יתרון אחד כבר הצגתי, הייתי היחיד בועדה עם Hands on בתחום המחשוב.

מבין חברי הועדה הייתי היחיד שהיה יכול לעזור לפרופסור ההולנדי בבעיות הטכניות. 

היתרון השני שלי היה הרמה השחמטית שלי. בעוד אני הייתי שחקן בדרגה גבוהה יחסית, ששיחק באליפויות הארץ ובליגה הלאומית, החברים האחרים בועדה היו חובבי שחמט.

בפסקה הבאה תבינו למה זה היה חשוב.


להרצות בבנייני האומה


שמעון כגן, שהיה אלוף ישראל בשחמט, הוזמן על ידי המארגנים להסביר את מהלכי השחמט של התוכנות. 

המסעים הוצגו בזמן אמת על לוחות גדולים על במת האולם של בנייני האומה (שלא כמו היום היה מדובר באולם אחד גדול שהרבה יותר מאוחר חולק למספר אולמות). 

בכנס בינלאומי מסבירים באנגלית. 

באחד הימים, כגן נאלץ ללכת באופן בלתי צפוי מראש, ולא היה יכול להסביר את המהלכים. 

הייתי היחיד מבין חברי הועדה שהיה מסוגל להחליף אותו בהיבט השחמטי. 

אין ספק שניסיון של עמידה לפני קהל היה לאחרים ולא לי.

מעולם לא הרציתי לפני כן לקבוצה של יותר מעשרה או עשרים אנשים. ההרצאה היחידה הקודמת, והכושלת שלי ,הייתה בקורס עם מספר משתתפים קטן בחוג לסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית. היא הייתה בעברית ולא באנגלית. 

 כילד בן 7 הלכתי לקייטנה ב-י.מ.ק.א. פחדתי להיכנס לבריכה. המדריך דחף אותי למים. מאז לא נכנסתי לבריכה בכל ימי הקייטנה.

בבנייני האומה לא הייתה לי ברירה אלא לקפוץ למים ולהחליף את שמעון כגן לערב אחד. לא טבעתי.



יום שבת, 26 בדצמבר 2020

הישורת האחרונה או אולי שתי הישורות האחרונות

 



בפוסט הראשון בלוג זה הקורונה היכתה בי קשות, עסקתי בישורות האחרונה של בני דורי, כמובן כולל אותי. 

בפוסט זה אגלה לכם שבעצם יש שתי ישורות אחרונות: הישורת הפיזית והישורת השכלית.

שאלה פילוסופית שגם אני שואל את עצמי היא: האם יש טעם לחיים פיזיים כשנטולים לגמרי יכולת שכלית? 

התשובה שלי, מהמקום בו אני נמצא היום ומניסיוני עם בני הדור הקודם במשפחתי, היא שאין טעם לחיים כאלה. 


דמנציה


לפני הרבה שנים אמר רופא גריאטר לאישה קשישה שלכל האנשים בגל מבוגר יש ירידה בכישורים השכליים. הוא דיבר על תאים במוח שכבר לא מתפקדים. השאלה היא רק מהו קצב הירידה? יש כאלה שאצלם הקצב איטי ויש כאלה שאצלם הקצב מהיר. כשהקצב מהיר מגיעים למצב של דמנציה. אדם בדמנציה מתקדמת נמצא במצב, שלו הייתה לו יכולת שכלית ותפיסת מציאות, היה יכול לשאול את עצמו את השאלה ששאלתי בפסקה הקודמת של פוסט זה. 

הפוסט הנוכחי עוסק בסוגיה הדמנטית. 


הזיכרון שלי


מה שאמר הגריאטר, שכבר מזמן איננו איתנו לאישה, שגם היא כבר מזמן לא איתנו, נכון גם לגביי.

האמת היא שגם הזיכרון שלי הוא כבר לא מה שהיה כשהייתי בגיל 25. 

ללא מזמן ניתנה לי הזדמנות נחמדה לבחון עד כמה רחוק הגעתי בישורת האחרונה הדמנטית. 

אבל לפני כן קצת רקע. 

בתקופת לימודיי בבית ספר תיכון וכמה שנים אחריהם שיחקתי שחמט תחרותי ברמה גבוהה יחסית. בין השאר שיחקתי גם משחקים סימולטניים ומשחקים עיוורים.

משחק שחמט עיוור הוא בהחלט אתגר לזיכרון. 


שחמט סימולטני


אני משחק במשחק סימולטני של ויקטור צ'וקלטייה מנבחרת רומניה בשנת 1965


מי שראה את הסדרה הטלוויזיונית "גמביט המלכה", ראה את בת' הרמון  משחקת בו זמנית נגד מספר תלמידי תיכון ומנצחת את כולם. 

משחק בו זמני נגד מספר שחקנים נקרא משחק סימולטני. היתרון הגדול של אלה שמחשקים נגד השחקן שמשחק סימולטני הוא שיש להם הרבה יותר זמן לחשוב. 

היתרון של השחקן המשחק סימולטנית הוא ברמת הידע, ההבנה והניסיון. 

בת' הרמון לא לבד. בדרך כלל עורך הסימולטני מנצח את מרבית יריבו או את כל יריביו. 

בצעירותי ערכתי כמה משחקים סימולטניים נגד 10-20 משתתפים, בד"כ תלמידי בתי ספר. בחלק גדול מהמקרים ניצחתי את כולם.

למעשה הטריגר לשחמט התחרותי בו שיחקתי היה משחק סימולטני.

בשנת 1964 התקיימה אולימפיאדת שחמט בתל-אביב. הטובים ביותר בעולם ייצגו את המדינות שלהם. 

אחד ממשתתפי האולימפיאדה, רב האמן הבינלאומי ויקטור צ'וקלטייה, השחקן הטוב ביותר ברומניה, נשאר בארץ גם בתחילת 1965. הואהגיע לעיר מגוריי ירושלים וקיים משחק סימולטני. 

רק שניים לא הפסידו נגדו. אני, אז ילד בן 14, סיימתי בתיקו. בעקבות התוצאה מנהל מועדון השחמט הזמין אותי לשחק בתחרויות.


שחמט עיוור


בשחמט עיוור אחד מהשחקנים אינו רואה את הלוח. השחקן השני משחק ואומר לו איזה כלי שוחק לאיזה משבצת. זה שמשחק עיוור אומר ליריבו איזה כלי שלו נע לאיזה משבצת ויריבו מזיז את הכלי בהתאם. 

המשמעות היא שמי שמשחק עיוור מחזיק את הלוח בזיכרון שלו בלי לראות אותו פיזית.

בצעירותי שיחקתי כמה פעמים משחק עיוור נגד שחמטאים חובבים, לרוב חברים. ליריבים שלי זו הייתה חוויה של פעם בחיים, שפיצתה אותם על ההפסד במשחק. 

למרות שגם הם כבר בגיל שלפעמים שוכחים, את משחק השחמט העיוור שלי נגדם הם עדיין זוכרים.


סימולטני עיוור


פרנסואה אנדרה פילידור (1726-1795)
מקור התמונה: ויקיפדיה


במשחק סימולטני עיוור מחזיק השחקן בראשו מספר לוחות ומשחק עיוור בו זמנית נגד מספר שחקנים.

השחמטאי והמלחין הצרפתי פרנסואה אנדרה פילידור (1726-1795) שיחק שחמט עיוור נגד שלושה שחקנים. הוא הזמין היסטוריונים שיתעדו את האירוע, משום שחשב שבדורות הבאים לא יאמינו. 


בגיל 17 שיחקתי סימולטני עיוור נגד שניים מחבריי לכיתה בבית הספר התיכון. 

כפי שציינתי בפסקה הקודמת למי ששיחק, נגדי או נגד שחקן אחר, משחק עיוור זו חוויה לכל החיים. קל וחומר, כאשר שיחקתי משחק סימולטני עיוור.


משה מיגל ניידורף

משה מיגל ניידורף  
מקור התמונה: ויקיפדיה

משה מיגל ניידורף, יהודי מפולין, נמלט בזמן השואה לארגנטינה. ניידורף, רב אמן בינלאומי בשחמט, היה במשך שנים רבות בכיר שחמטאי ארגנטינה. 

הוא כנראה לא הזמין היסטוריונים, למשחק הסימולטני העיוור שקיים בשנת 1947 בסן פאולו שבברזיל. ניידורף שיחק משחק סימולטני עיוור נגד 45 יריבים!!!!

הוא ניצח 39 מהם, סיים בתיקו עם 4 מהם והפסיד נגד שניים. 

כך שאין לכם מה להתפעל ממני הקטן או מפילידור. מה שעשה ניידורף הוא באמת מרשים. 



בחזרה לישורת האחרונה


מאז שהתחלתי לשחק ברידג' תחרותי לפני ב-15 שנים אני בקושי משחק שחמט. 

לפני זמן לא רב נפגשתי עם ילד נבון ונחמד בן 8 (את אימו אני זוכר עוד מהזמן שהייתה קצת יותר צעירה ממנו). הוא רצה לשחק איתי שחמט. 


ברוח תקופת הקורונה, המחייבת ריחוק חברתי, הצעתי לו שאשחק נגדו שחמט עיוור. 

ידעתי שעבורו זה תהיה חוויה. לא חששתי שהוא לא יזכור אותה. 

כן חששתי שאני לא אזכור את מקומם של הכלים בלוח במהלך המשחק בהתחשב בתחילת התהליך הדמנטי ובעובדה שאני כמעט ולא משחק שחמט. 

שיחקתי איתו פעמיים וניצחתי אבל מה שיותר חשוב מבחינתי זה שזכרתי את מקומם של כל הכלים על הלוח במהלך המשחק. 

כנראה שהזיכרון שלי עדיין פועל באופן סביר. 


מה למדנו על הישורת האחרונה בפוסט זה?


למדנו שהיא בעצם שתי ישורות: פיזית ושכלית. 

היות שאיני יוצא דופן, למדנו גם שכל אחת מהישורות הללו יכולה להיות ארוכה מאוד: לפעמים היא עשויה להימשך עשרות שנים.


 


אנשים קצת מוזרים: מיגל ניידורף - זיכרון יוצא דופן

  מיגל ניידורף (1997-1910). בשנת 1977. מקור התמונה: ויקיפדיה. נוצר ב-1073 :      Copy rights     CC0      : בהקדמה לפוסט הראשון בסדרה על אנש...