 |
| אירוע לציון יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה בקיטו בירת אקוודור ביוזמת שגרירות גרמניה ושגרירות ישראל במדינה, ינואר 2020 מקור התמונה:: ויקיפדיה. הרשאת שימוש: |
| צילום פרננדו סנדובל / האסיפה הלאומית. נוצר: צולם ב-24 בינואר 2020 |
ב-27.1.2025 היה יום הזיכרון הבינלאומי לשואה.
קוראי הבלוג הזה וקוראים של הבלוג שלי על כלכלת המשפחה יודעים שנושא השואה מלווה אותי במשך כל חיי. אימי ז"ל איבדה את כל משפחתה בשואה.
בסוף הפוסט אביא קישורים לפוסטים על נושא השואה.
בפוסט זה אגע בזווית פחות מוכרת של השואה.
הזווית הפחות מוכרת היא הכנות של גרמניה לשואה שנעשו באפריקה.
מודל ההשמדה שמומש בשואה נוסה בשתי מדינות אפריקאיות שהיו בשלטון גרמניה טנגניקה ומלאווי. הדימיון בין מה שקרה בנמיביה לבין השואה מצמרר במיוחד.
נמיביה
אסירים בני שבט ההררו, 1904. מקור התמונה: ויקיפדיה
הרשאת שימוש: נחלת הכלל. נוצר: בשנת 1904
שטח בדרום אפריקה, שהוא היום נמיביה, היה תחת שלטון גרמני.
בשנים 1904-1907 ביצעו הגרמנים את רצח העם הראשון במאה ה-20 כשרצחו את מרבית בני שבטי ההררו והנאמה וגם רבים מבני שבט ההימבה.
אצטט את תחילת הערך בויקיפדיה העברית: "רצח העם של ההררו והנאמה היה רצח עם מכוון ושיטתי שביצע השלטון הקולוניאלי הגרמני בדרום-מערב אפריקה הגרמנית (כיום נמיביה) כנגד בני שבט ההררו, ההימבה (Himba) והנאמה (אנ') (Namaqua) בין השנים 1904 ו-1907. ברצח העם נספו כ-65,000 מבני שבט ההררו (80 אחוזים מאוכלוסיית ההררו) ו-10,000 מבני שבט הנאמה (50 אחוזים מאוכלוסיית הנאמה). היה זה רצח העם הראשון במאה ה-20, והוא כלל מעשי טבח, כליאה במחנות ריכוז, הרעבה למוות והרעלה של בארות מים"
אדריכל ההשמדה ההמונית היה לותר פון טרוטה שאף קרא לתוכנית ההשמדה הסדורה שלו הפתרון הסופי.
שותף בכיר להשמדה הזו היה אויגן פישר. פישר היה רופא שעשה ניסויים בבני אדם בנאמיביה. הוא היה מעורב גם בשואה. הוא הניח את היסודות לניסויים בבני אדם. יוזף מנגלה היה תלמידו.
הרציונל להצדקת ההשמדה היה שהשבטים השחורים הם גזע נחות.
קראו גם מאמר של יונתן אורטר: שואה שלהם ההררו והנאמה - השמדת העם הראשונה במאה ה-20.
רק 100 שנים אחרי השמדת העם בנמיביה הכירה גרמניה באחריותה לרצח העם בנמיביה.
נ.ב. תודה לעידן צ'רני שבהרצאה שלו בקורס "מסע אישי אל עולם הולך ונעלם" שמעתי לראשונה על השמדת העם בנמיביה.
טנגניקה
 |
| קבוצת לוחמים מקומיים חמשוה בקשתות. תמונה מתקופת סוף המרד. מקור התמונה: ויקיפדיה. הרשאת שימוש: CC BY-SA 3.0 זכויות יוצרים: the German Federal Archive נוצר ב-1950 |
גרמניה שלטה בטנגניקה, שהיום נקראת טנזניה אחרי שהתאחדה עם זנזיבר.
בסוף המאה ה-19 הטילו הגרמנים מיסים כבדים על המקומיים וגייסו אלפי גברים לעבודות כפייה.
בדרום המדינה פרץ מרד בשנת 1905.
המרד מכונה מרד המאג'י-מאג'י.
אצטט את תחילת הערך בויקיפדיה העברית: מרד המאג'י-מאג'י, (בגרמנית: Der Maji-Maji-Aufstand) הידוע לעיתים גם כמלחמת המאג'י-מאג'י, הוא התקוממות של עשרות שבטים וקבוצות אתניות במזרח אפריקה הגרמנית בין שנת 1905 ל-1907, נגד השלטון הקולוניאלי הגרמני. הגרמנים דיכאו את המרד באכזריות, במה שנחשב לטבח העם הראשון באפריקה, יחד עם רצח העם של ההררו והנאמה בדרום מערב אפריקה. "מאג'י" בסווהילית פירושו "מים".
דיכוי המרד היה אכזרי במיוחד וכלל פגיעה באזרחים.
אצטט שוב את הויקיפדיה העברית:
"מספרי האבדות הגבוהים של המרד הסתכמו לא רק במספר הלוחמים האפריקאים שנפלו מירי מכונות הירייה הגרמניות. מדיניות האדמה החרוכה בדיכוי האכזרי של המרד הביאו למותם של עשרות אלפים עד מאות אלפי אזרחים שנעקרו מאזורי מחייתם, גורשו ונאלצו לנדוד ולברוח ללא מזון ומים. שריפת הכפרים והשדות וגירוש התושבים ממקום מגוריהם גרמו לתופעה של רעב המוני. תוצאות המרד שינו ללא הכר את ההיסטוריה של דרום טנזניה, שהפכה לאזור שומם ובלתי מיושב. את מקומם של רבבות בני האדם שחיו באזור אלפי שנים תפסו חיות פרא."
