 |
| אבא יצחק רוזנטל. נולד ב-1875. נפטר ב-4.8.1948 בגיל 73 |
בפוסט סבי אבא-יצחק רוזנטל: החיים בליטא לפני עלייתו לארץ תיארתי בעיקר את פעילותו הציונית במארימפול שבליטא.
כפי שהבטחתי באותו פוסט, בפוסט זה אתאר מעט את חייו בתל-אביב אחרי עלייתו לארץ בשנת 1937.
המקורות העיקריים שלי הם דבריהם של קרובי משפחה שהכירו אותו ונידבו מידע ביוזמתם בלי ששאלתי אותם.
רקע
סבא רבא שלי, אליעזר-תנחום רוזנטל, היה אדם אמיד שהיה בעל חנות לחומרי ברזל.
זה איפשר לסבי להפוך את הציונות למרכז חייו במקום להתמקד בעבודה.
לאחר העלייה לארץ ישראל נאלץ להסתפק במועט.
היות שהוא וסבתי לא היו יכולים לרכוש דירה הם שכרו חדר בדירה של קרובי משפחה שהתגוררו בה.
הם התגוררו בדירה אחת עם משפחת לנצמן ברחוב נחמני 50.
האם אסתר לנצמן, לבית היימן, הייתה ביתם של משה-דוד היימן ואחותו של סבי.
מי שדיברו על סבי בהערכה רבה, שלא לומר ההערצה, היו שני הילדים של משפחת לנצמן, בני דודים שניים שלי מצד אבי.
היות שבת דודתו של אבי התחתנה בגיל צעיר ואבי התחתן בשנות ה-40 של חייו בני הדודים השניים שלי מבוגרים ממני ב-15 שנים או יותר.
מי שהרבתה לדבר איתי על סבי הייתה הבת בלהה הלפרין, שלצערי, הלכה לעולמה בגיל 90 לפני מספר שבועות.
בלהה הלפרין
בלהה הלפרין הייתה מורה נערצת לתנ"ך בגימנסיה הרצליה.
היא הייתה במשך שנים פעילה בהנהלת בית התנ"ך. בית התנ"ך הוקם בתל-אביב ביוזמתו של דוד בן-גוריון בשנת 1974.
מה שאפיין אותה במיוחד היה המשפחתיות. לא רק במשפחתה הקרובה (בעלה אשר הלפרין ז"ל, בנותיה, נכדיה ונינותיה) אלא גם ביחס לקרובים רחוקים יותר. היא שמרה איתם על קשר גם בימים טובים וגם כשנזקקו לעזרתה.
באופן אישי, היה לי קשר טוב במיוחד איתה. כשכתבתי את הפוסט: עץ משפחה: הרבה קרובים רחוקים שלא ידעתי על קיומם ב-17 ביולי 2024. היא הייתה עדיין בחיים.
בפוסט כתבתי "שיתפתי במידע גם קרובת משפחה, המבוגרת ממני בכמעט עשרים שנים, שהוסיפה מידע שלא היו ידוע לי ולא היה ידוע גם לכותבי עץ המשפחה."
בלהה הלפרין הייתה קרובת משפחה עליה כתבתי.
אזכיר בפוסט זה שני דברים שהיא סיפרה לי על סבי.
חתונה בין בן למשפחה חסידית לבין בת למשפחה ליטאית
בלהה הלפרין סיפרה לי שהורי בעלה התנגדו לנישואים בינה לבין בעלה.
הסיבה: בעלה גדל במשפחה חרדית שהשתייכה לאחת החסידויות שאפילו אני לא שמעתי עליה (במהלך התנדבותי ב"הלל" שמעתי מיוצאים בשאלה על חסידויות שמהם הם יצאו. בנוסף קראתי את הספר "שחור כחול-לבן" של ד"ר חיים זיכרמן המתאר את היהדות החרדית בישראל על כל גווניה).
בלהה הלפרין ומשפחתה שמרו על מסורת והיו מהזרם הליטאי של היהדות.
לדבריה, מה שהסיר את ההתנגדות שלהם לחתונה היה קרבת המשפחה שלה לסבי. הם אמרו שהוא "אחד מל"ו צדיקים".
תנ"ך
בלוויה של בלהה הלפרין דיברה הנכדה היחידה שלה (כל השאר הם נכדים), שהייתה מאוד קשורה אליה, על זה שהיא עזרה לה בלימודי תנ"ך בילדותה. קרוב לודאי שהיא הייתה מסתדרת גם בלי עזרה בלימודי תנ"ך, אבל היא דיברה על זה במונחים של חוויה של קשר אישי בין נכדה לסבתה.
בתקופה האחרונה לפני מותה בלהה הירבתה לדבר איתי על סבי בכלל ועל זה שהוא ישב איתה וסייע לה בלימודי תנ"ך בילדותה.
ברור שגם היא הייתה מסתדרת ללא עזרה, אבל גם במקרה זה היה מדובר יותר בקשר אישי ורגשי בין נערה לבין קרוב משפחה מבוגר, שממנו רכשה סוג של אהבה לתנ"ך.
פטירתו
התמונה לעיל מספרת על פטירתו ב-4.8.1948 ועל הלוויה שלו ב-5.8.
