‏הצגת רשומות עם תוויות אושר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אושר. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 22 באוגוסט 2024

"סוכן האושר" - סרט מוטה או שמשהו מהותי השתנה בבהוטן?

אני ולילדים בהוטנים מאושרים עם הבלון הראשון שקיבלו בחייהם. 2014.



לפני עשר שנים כשביקרתי בבהוטן ראיתי תמונה שונה לחלוטין, שלא לומר הפוכה. 

הילדים בתמונה לעיל בכפר נידח בבהוטן נראים מאושרים מאוד עם הבלון הראשון שראו ואפילו קיבלו אותו במתנה.


אני יודע שהיו שינויים בבהוטן במהלך עשר השנים שעברו מאז שביקרתי שם. 

חלקם באים לידי ביטוי גם בסרט עצמו. 

כך למשל, לא תמיד הדמויות בסרט הולכות לעבודתן בלבוש בהוטני מסורתי. 

לפני עשר שנים כמעט שלא ראיתי אנשים ההולכים לעבודתם בבגדים מערביים.

המדינה שהייתה כמעט לגמרי סגורה לתיירים כבר נפתחה חלקית לפני עשר שנים. 

קרוב לודאי שהיום היא פתוחה יותר וההשפעה הזרה,  (בעיקר השפעה אמריקאית, גדולה יותר). 

תופעה דומה של השפעות זרות, שלא מטיבות עם האוכלוסייה, אפשר לראות גם ב"אזורים הכחולים". הם כנראה יפסיקו להיות כחולים עם הזמן. 


האם הסרט מוטה או מתאר מציאות?


הנטייה שלי שלי היא לחשוב שהסרט מוטה נגד בהוטן. 

השם "סוכן האושר" הוא שם שלילי. לאושר אין סוכן. 

גיבור הסרט, נפאלי החי בבהוטן עובד בביצוע סקר של האושר של בהוטנים לטובת משרד האושר הלאומי של המדינה. האיש הוא בדיוק ההיפך ממאושר. 



פרופורציה


1. בהוטן היא מדינה של פחות ממיליון תושבים עם שתי שכנות בלבד: הודו וסין שתיהן רוצות לבלוע אותה.

הודו רוצה לבלוע אותה בדרך חיובית של סיוע ושותפות. בהרי ההימליה היו עוד ממלכות קטנות. כולן נבלעו על ידי הודו. רק בהוטן שרדה כמדינה עצמאית. יש שיתופי פעולה בין בהוטן להודו.

הבהוטנים מסרבים לכל עזרה מסין ולכל שיתוף פעולה עם סין, שגם היא זוממת לבלוע אותם. יש להם סיבה טובה. 

הבהוטנים הם קרובים תרבותית, דתית וגזעית לטיבטים. הם לא רוצים לגמור כמו הטיבטים בסין.

להרחבה תקראו את הפוסטים:  



2. בהוטן היא מדינה ענייה בהרי ההימלאיה

לא קל לחיות בהרי ההימלאיה. הכבישים צרים ותלולים. בחורף רובם נחרבים וצריך לסלול אותם מחדש. 

תלמידי בתי ספר מתקשים להגיע בחורף לבתי הספר בגלל תנאי מזג האוויר. המורים מגיעים לבתיהם. 


3. מדידת אושר גולמי לא מדויקת במדינת עולם שלישי

אין ספק שהמדידה של האושר הגולמי בבהוטן רחוקה להיות מדויקת. 

אילו מדינות עולם שלישי נוספות אתם מכירים שמצהירות שהן מנסות לגרום לאושר לאזרחיהן ואפילו מקימות משרד אושר לאומי ומנסות למדוד אותו?

כנראה  שאין כאלה. 

במדינות עולם שלישי כמו אתיופיה, קניה, מדגסקר ואינדונזיה, שיש כאלה שיגידו שאינה מדינת עולם שלישי, ראיתי קושי בניהול מרשם תושבים. מספר התושבים הוא הערכה שיכולה להיות מוטית, קרוב לוודאי כלפי מטה. 

סין אינה מדינת עולם שלישי, אבל גם במרשם האוכלוסין שלה טעו בגדול במספר הגברים גילאי 20-30. 


משרד האושר הלאומי ומדד האושר הגולמי


קל ללעוג לסקר האושר הלאומי הבהוטני. תנסו לבנות בעצמכם סקר אושר לאומי ותראו שזה הרבה יותר מסובך מהמדדים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל בונה במסגרת הסקרים שלה. 

מדד האושר הלאומי הגולמי (א.ל.ג) נהגה על ידי המלך הקודם של בהוטן, ג'יגמה סינגייה ואנגצ'וק

איש מופלא, שהייתי בשמחה נותן את בנימין נתניהו לבהוטנים ומקבל אותו במקומו. 

הייתי גם מוסיף לבהוטנים מענק כספי ענקי. זה שווה כל גרוש. 

כמה מילים על המלך הקודם של בהוטן:

1. המציא את מדד האושר הגולמי שהאו"ם אימץ אותו.

2. פרש בגיל 50 מכסא המלוכה והעביר את המלוכה לבנו. הנימוק: הוא התקשה לתפקד כמלך צעיר שהתייתם מאביו. הוא רוצה למנוע מהבן שלו את הקושי על ידי העברת המלוכה אליו  כשהוא עדיין לצידו ויכול לעזור לו.

3. אבי הרעיון של הבידול של בהוטן (לא פתוחה לגמרי לתיירות, חובה לבנות בבנייה בהוטנית מסורתית, חובה ללבוש בגדים בהוטנים מסורתיים בעבודה וכיו"ב) ששמר אותה כעצמאית.


קצת פרופורציה, בהשוואה בין ישראל לבהוטן.

האם במדינת ישראל יש משרד אושר לאומי? האם למרבית השרים בממשלה הנוכחית חשובים אושרם או אפילו חייהם של אזרחים

כמה משרדי ממשלה מיותרים יש היום במדינת ישראל? רוב האזרחים לא יודעים מה הם עושים? מי עומד בראשם ולפעמים אפילו לא יודעים שהם קיימים? 


אפרופו מדד האושר. בדרך כלל המדורגות ראשונות הן מדינות סקנדינביה. בהוטן אינה בעשירייה הראשונה. קצת מפתיע מקומה הגבוה של מדינת ישראל

זה מעורר את החשד, שגם בישראל לא ממש מצטיינים במדידת האושר הלאומי (כפי שציינתי זהו מדד סובייקטיבי הקשה למדידה).


נפאלים בבהוטן


ישבתי בארוחה בירושלים עם כמה אנשים. מישהו שאל אותי על ארצות שטיילתי בהן והתרשמתי מהן. אמרתי:  "בהוטן". 

בין היושבים הייתה אישה נפאלית, שהגיבה קשה לתמונה הפסטורלית והקצת אידיאלית שתיארתי. 

זה לא מפתיע. גם כשביקרתי בשנת 2014 הנפאלים שהגיעו לבהוטן הופלו לרעה. 

במובן זה הסרט מתאר ללא ספק תמונה נכונה ולא מחמיאה לבהוטנים. 

"סוכן האושר" הוא נפאלי שנולד בבהוטן ואזרחותו נשללה ממנו בגיל שנתיים. זה מונע ממנו למצוא אשה להתחתן איתה וזה מונע ממנו לצאת מהמדינה משום שאין לו דרכון. 


על פוליגמיה בבהוטן ועל משפחת המלוכה


גם הקטע בסרט בו מתואר בעל לשלוש נשים לעגני במיוחד. בסרט שלושתן נמצאות באותו בית.

הפוליגמיה בבהוטן היא לא מה שראיתם בסרט. 

מותר לגבר לשאת מספר נשים בתנאי שהוא בעלים של בתים נפרדים לכל אחת מהנשים. כל אחת מתגוררת בנפרד בביתה.

כמובן שידם של מרבית הבהוטנים אינה משגת לרכוש מספר בתים.

לפמיניסטיות שבין הקראות אוסיף שגם לאשה מותר לשאת מספר גברים בתנאי שהיא רוכשת בית נפרד לכל אחד מהם.


פוליגמיה במשפחת המלוכה


ג'יגמה סינגייה ואנגצ'וק נשוי לארבע אחיות. לא נחשפתי בשנת 2014 לשידורי תעמולה נלעגים המדברים על ייחודה של בהוטן ומוזכר בהם ארמון המלך. 

כן נחשפתי לארמון צנוע המזכיר יותר את הצריף של בן-גוריון או את צריף הנשיא של יצחק בן-צבי מאשר את הוילה המפוארת של נתניהו בקיסריה. 

למידע נוסף הקוראים מוזמנים לקרוא את הפוסט: 

באותו פוסט תוכלו לקרוא גם על הפרויקטים האישיים של כל אחת מארבע נשות המלך, שויתר על כסאו, לטובת אזרחי בהוטן. אחת מקדמת מנזרים בודהיסטים בדרום המדינה, השנייה מקדמת זכויות נשים וכו'. 
במקרה הגיעה אחת מהנשים לעיירה בה טיילנו וראינו כמה המקומיים אוהבים אותה.

ראיתם פרויקט דומה של אשת ראש ממשלת ישראל הנוכחי? 


עם הפנים לעתיד


בכלל לא בטוח שבהוטן תשמור לאורך זמן על ציביונה הייחודי ועל עצמאותה. 

פרויקט עכשווי שכתבתי עליו בבלוג הזה, מראה שגם המלך הנוכחי, ג'יגמה קיזר נאמגייל ואנגצ'וק, מחויב למורשת הבהוטנית. 


יום שלישי, 6 בפברואר 2024

אור לגויים: בהוטן מדינה קטנה וענייה עם חזון רוחני ואדריכלי יוצא דופן

 

מעל למנזר בהרים בבהוטן
Copyrights Avi Rosenthal 2014




ילדים באזור כפרי של בהוטן.
Copyrights Avi Rosenthal, 2014

אחד הנושאים שאני מרצה עליו הוא כלכלת המשפחה במדינות מתפתחות - ההיבט התרבותי. 

אני מרצה בסדרה של ארבע הרצאות על ארבע ארצות כאלה שביקרתי בהן: שתי מדינות גדולות וחשובות אינדונזיה ואתיופיה, מדגסקר ובהוטן

אני מתחיל תמיד בהרצאה על בהוטן הקטנה והנידחת בהרי ההימלאיה. 

משום שאליה אני מתחבר יותר. 

משום שהיא הוכחה שאפשר לעשות הרבה טוב גם כשהיכולות והמשאבים מוגבלים. 

משום שיש בה ייחוד, יצירתיות וענווה. משום שאין בה שחיתות

גם משום שרבים מהמשתתפים בהרצאה שלי לא יודעים עליה דבר ולא שמעו עליה.

אני מתחבר אליה גם בגלל הבודהיזם, דתם של המקומיים. 

אני מתחבר אליה גם כמדינה של 700 אלף תושבים עם שתי שכנות ענקיות, סין והודו, שרוצות "לבלוע" אותה והיא מצליחה לשרוד.

אני מתחבר אליה גם בגלל השאיפה לאושר. משאיפה זו נהגה מדד האושר

האיש שהגה אותו הוא המלך הקודם, ג'יגמה סינגייה ואנגצ'וק, והאו"ם אימץ אותו.

אני מתחבר אליה גם בגלל מדיטציה ומיינדפולנס.


אתמול נתקלתי בכתבה מעניינת בעיתון YNET שכותרתה: עיר המיינדפולנס הראשונה בעולם: איך מתכננים ישוב המבוסס על אושר ולא על עושר? 

הוגה הרעיון של העיר הזאת הוא ג'יגמה קיזר נאמגייל ואנגצ'וק, מלך בהוטן הנוכחי. בנו של ג'יגמה סינגייה ואנגצ'וק, שהוזכר בפיסקה הקודמת.


החזון של בניית העיר גלפו ותחילת הדרך לביצוע


על פי הכתבה, הציג המלך הבהוטני את החזון שלו לבניית עיר חדשה בשם גלפו (Gelephu).

העיר תיבנה בדרום המדינה בסמוך לגבול עם הודו. העיר תהיה העיר הראשונה בעולם המבוססת על מיינדפולנס ועל עקרונות התרבות הבהוטנית, על המורשת הרוחנית של המדינה ועל מדד האושר.

מדובר על עיר המשתרעת על שטח דומה לשטחו של גוש דן בישראל.

את האתגר הארכיטקטוני לקח על עצמו ביארק אנגלס.

אנגלס הוא ארכיטקט דני הידוע בחדשנותו. הוא הקים משרד ארכיטקטים בשם Big ועומד בראשו.

מהכתבה עולה שביארק אנגלס לא רק מבצע את הפרוייקט האדריכלי החדשני, הוא גם שותף לרעיונות שמאחוריו.

הניחוש המושכל שלי, כמי שטייל בבהוטן, שמדובר בעיר עם מספר לא גדול של תושבים בבתים קטנים ולא צפופים (אל תחשבו על מגדלים).

הניחוש השני שלי הוא, שמרבית הצמחים במקום בכלל ועצים בפרט, לא יעקרו.

החוק הבהוטני מתיר עקירת עצים רק לצורך בניית בתים בשיטת הבניין המקומית הייחודית.


בכתבה מצוטט אינגלס כמי שאמר את הדברים הבאים: "תוכנית האב של גלפו נותנת צורה לחזונו של הוד מלכותו ליצירת עיר חדשנית תוך שהיא מושתתת על הטבע המקומי ועל התרבות בבהוטן. אנו מדמיינים את עיר המיינדפולנס כמקום שלא יכול להיות בשום מקום אחר מלבד פה. גלפו תחבר בין הטבע לאנשים, בין העבר לעתיד, בין המקומי לעולמי".


בהצלחה לפרויקט הייחודי והמרתק.


זה מזכיר לי משהו


לי זה מזכיר את הניסיונות של דן בוטנר לנסות לשמר את התפיסה של "אזורים כחולים" ההולכים ונעלמים בהדרגה, באמצעות הקמת ערים או "אזורים כחולים" מלאכותיים, המנסים לשמר את עקרונות החיים ב"אזורים כחולים".

עקרונות שהגדילו את תוחלת החיים בהם ולא פחות חשוב גם את תוחלת החיים הבריאים.

לפרטים קראו: "אזורים כחולים" בעתיד?.





אנשים קצת מוזרים: מיגל ניידורף - זיכרון יוצא דופן

  מיגל ניידורף (1997-1910). בשנת 1977. מקור התמונה: ויקיפדיה. נוצר ב-1073 :      Copy rights     CC0      : בהקדמה לפוסט הראשון בסדרה על אנש...