יום ראשון, 24 במרץ 2024

לא רק פולנים לאומניים: לסלף את השואה במתכוון בויקיפדיה

 

אימי ותלמידים באירופה אחרי השואה

אימי רינה רוזנטל ז"ל איבדה את כל משפחתה בשואה. אימי גדלה בעיירה בשם קרושצ'נקו נא דונייץ בפולין.

כשבגרתי, ניסיתי לשכנע אותה לסוע איתי לפולין. מעין מסע שורשים עבורי. גם ביקור בעיירה בה היא גדלה וגם ביקור במחנות השמדה. 

היא סרבה בכל תוקף ואמרה שכף רגלה לא תדרוך על אדמת פולין.

סיבה מרכזית לכך הייתה הירצחה של בת דודה שלה. 

בת הדודה שרדה את השואה וחזרה לקרושצ'נקו נא דונייץ. פולנים רצחו אותה.


ההקדמה הזו מביאה אותי לנושא של פולנים בשואה. 

לצערי הרב, בפולין הלאומנית והלא דמוקרטית של היום, מכחישי שואה מסלפים במתכוון את ההיסטוריה על מנת לתאר את הפולנים באופן חיובי בהרבה ממה שהם היו. 

כמי שפעיל בויקיפדיה העברית, צר לי שמספר מכחישי שואה גורמים לעיוות מכוון של הערכים הנוגעים לשואה בויקיפדיה הפולנית. 

עצוב עוד יותר, שמכחישי שואה היטו ערכים באותם נושאים גם בויקיפדיה באנגלית.

הויקיפדיה באנגלית היא אחד האתרים הנקראים ביותר באינטרנט. 


המאמר של יאן גרבובסקי ושל שירה קליין


יאן גרבובסקי. מקור התמונה: ויקיפדיה.
זכויוות יוצרים: CC BY-SA 4.0 . נוצר: 24 במרץ 2018  

Jan Grabowski - Jan Grabowski via e-mail with license, e-mailed to permissions, Ticket:2018032610007576


יאן גרבובסקי הוא היסטוריון פולני-קנדי ממוצא יהודי. גרבבוסקי הוא חוקר שואה, פרופ' מן המניין באוניברסיטת אוטווה בקנדה. 

את המאמר האקדמי הארוך והמנומק, המסביר את האופן שבו נוצרו והשתמרו הסילופים בויקיפדיה האנגלית ובויקיפדיה הפולנית, כתב ביחד עם שירה קליין. 

תודה לחנה יריב מויקימדיה ישראל ששלחה לי את התרגום לעברית של המאמר.

המאמר פורסם במקור באנגלית. כותרת התרגום לעברית של המאמר: הסילוף המכוון של תולדות השואה בויקיפדיה.

הפנייה למקור האנגלי:  

Klein Shira and Grabowski Jan, "Wikipedia's Intentional Distortion of the History of the Holocaust"Journal of Holocaust Research   37, 2 (2023),pp.133-190.

כמה הבהקים מהמאמר:

1. הקבוצה שביצעה את הסילופים היא קבוצה קטנה של משתמשים בויקיפדיה.

2. דרך בולטת לסילופים המכוונים היא הסתמכות על מקורות לא מהימנים.

הערות שלי: 

א. התפיסה בויקיפדיה היא שיש להסתמך על מקורות ולציין אותם. כל קורא של הערך בויקיפדיה יכול לגשת למקור. 

ב. הבעיה היא שמרבית הקוראים לא יודעים להעריך את מהימנות המקורות. 

ג. בויקיפדיה האנגלית הדרישה לציון מקורות מחמירה יותר מאשר בויקיפדיות בשפות אחרות בהקשר של כמות המקורות. 

ד. לא תמיד ריבוי מקורות משקף איכות טובה יותר. 

באחד הערכים שכתבתי בויקיפדיה העברית בנושאי מחשוב הסתמכתי בעיקר על מקור אחד. 

בויקיפדיה האנגלית היה מספר רב של מקורות. 

המקור שלי נכתב על ידי פרופסור אמריקאי הנחשב למומחה מוביל בעולם בתחום הזה. 

המקורות הרבים בויקיפדיה האנגלית היו מאמרים של עיתונאים.  

להבדיל אלף אלפי הבדלות, באותו ערך אף אחד בויקיפדיה האנגלית לא ניסה לסלף.


3. במקביל השמיצו, ללא בסיס עובדתי, מומחים שכתבו מאמרים מהימנים בתחום ואמרו שלא ניתן להסתמך על מה שהם כתבו משום שהם מוטים.


4. לא הייתה התערבות של הקהילה בויקיפדיה האנגלית וגם לא של נושאי תפקידים (ביורוקרטים) שיש להם זכות ויכולת לעשות זאת.


מאמר נוסף בעברית


עופר אדרת פירסם בעיתון "הארץ" בפברואר מאמר על אותו נושא. 

קישור: "יהודים סייעו לגרמנים מחמדנות: מחקר מתעד סילוף מכוון ושיטתי של השואה בויקיפדיה"


הערות שוליים


1. מאוד מצער שהטיות פוליטיות פוגעות במפעל הנהדר של הויקיפדיה, שמרבית הערכים בו אינם מוטים ויש בו ערכים רבים באיכות טובה במיוחד. 


2. גם בויקיפדיה העברית בה אני פעיל (גילוי נאות: אני גם חבר, ללא תמורה כספית, בועדת הביקורת של עמותת האם ויקימדיה ישראל) יש ניסיונות להטיות פוליטיות של ערכים. 

3. אם ישראל תלך בדרכה של פולין ותהפוך למדינה לא דמוקרטית סביר להניח שההטיות הללו יהפכו לשכיחות יותר ומשמעותיות יותר.












יום שבת, 9 במרץ 2024

מרתון ירושלים 2024: עדיין כאן רצים

קלוין קיפטום, מקור התמונה: ויקיפדיה: 
נוצר על ידי: Katie Chan

אי אפשר לדעת מתי תחצה את "הישורת האחרונה".

רץ המרתון הקנייתי קלווין קייפטום היה בן 24 במותו המפתיע. 

מדובר ברץ המרתון הטוב בעולם. יש כאלה שחשבו שהוא עתיד להפוך לרץ בקנה מידה היסטורי, כמו יוסיין בולט הג'מייקני בריצות הקצרות. 

ב-1 ביולי 2024 אהיה בן 73. 

אני עדיין ב"ישורת האחרונה". עדיין בריא ומקווה לתוחלת חיים בריאים ארוכה כמו באזורים הכחולים

כמו שכתבתי בפתיח של פוסט זה:  אי אפשר לדעת מתי תחצה את "הישורת האחרונה".  


מרתון ירושלים 2024


אני  במרתון ירושלים 2024. עם כובע שחורעם הכיתוב: Bring them Home Now


אתמול השתתפתי בריצת 10 קילומטר במרתון ירושלים לאחר שנה שבה נעדרתי בעל כורחי מהריצה

המרתון השנה עמד בצל המלחמה. 

כל עשרת הרצים הראשונים במרתון היו ישראלים. בשנים קודמות היו רצים קנייתים ואתיופים ברמה גבוהה שבדרך כלל סיימו במקומות הראשונים. 

רצים רבים רצו עם חולצות לזכר נופלים או נרצחים מה-7 באוקטובר ועד היום. 

בשונה מריצות לזכר נרצחים ונופלים ולהשבת החטופים, בהן השתתפתי, לא רצתי עם כיתוב לזכר נופל או נרצח.

בתמונה הזו ובכל התמונות האחרות שצולמתי קשה לקרוא את הכיתוב על הכובע השחור שלי. 
הכיתוב הוא על החטופים בעזה:  Bring Them Home Now.


הריצה שלי


נהנתי מהריצה השנה בתנאי מזג אוויר אופטימליים, קר אבל לא יותר מדי קר ולא גשום. 

רצתי בזמן מפתיע לטובה: 1:32:33. 

יותר מחצי שעה פחות מאשר לפני שנתיים (בתנאי מזג אוייר נוראים: קור מקפיא וגשם כשכל גן סאקר הוא עיסת בוץ גדולה) וכ-20 דקות פחות מאשר בשתי השנים שקדמו לה. 

זמן דומה לזמן בו רצתי לפני 6 שנים בגיל 67. 


מקווה להיות גם בשנה הבאה במקום טוב ב"ישורת האחרונה" ולרוץ שוב במרתון ירושלים.


יום שני, 19 בפברואר 2024

רחוק מהעין רחוק מהלב? - זוגיות פרק ב' כשגרים רחוק זו מזה

 


לאחר שאישתי ואני התגרשנו רציתי לצור קשר זוגי חדש. נרשמתי לשני אתרי היכרויות וחיפשתי מועמדת מתאימה לקשר. 

הייתי קצת נאיבי, חשבתי שאמצא מהר בת זוג מתאימה.

אחת מהנשים באתר נראתה עם פוטנציאל טוב לקשר זוגי.

כשהיא תיארה את בן הזוג שהיא מחפשת, ראיתי התאמה גבוהה בין המאפיינים שלי לבין מה שהיא מחפשת. 

גם התמונה שלה באתר נראתה טוב בעיניי. 

הגברת חיפשה איש אשכולות. אדם נבון בעל ידע רב בהרבה תחומים. 

היא אפילו ציינה שלא איכפת לה שיהיה מכוער (התיאור הוא טקסט חופשי שלי. לא מילה במילה מהפרופיל שלה). 


לא שחשבתי שאני מכוער, אבל יותר מדי אנשים בהקשרים שונים אמרו לי שאני איש אשכולות מכדי שזה לא יהיה נכון. 

זו הייתה נקודת עוגן טובה ליצירת קשר. 

אין הרבה אנשים באתרי היכרויות העונים על הדרישה היחידה שלה. אני, לפחות לכאורה, עונה עליה. 

כתבתי הודעה לגברת והצעתי שנדבר טלפונית. התשובה שקיבלתי הפתיעה אותי ואיכזבה אותי. 

הגברת פסלה אותי על הסף בגלל שאינני גר בתל אביב.


ההקדמה הזו מביאה אותי לנושא של פוסט זה: זוגיות של אנשים שגרים במרחק זו מזה.


מדוע הפסילה על הסף הייתה לא נכונה?



1. אין הרבה אנשים העונים על הדרישה הבסיסית של הגברת.


2. לא יכול להיגרם נזק משיחת טלפון שבה היא תוכל לראות האם אני עונה על הדרישות שלה או סתם מדמיין.

בדיוק כפי שגם אני אוכל להתחיל לבחון האם יש בסיס כלשהו לקשר זוגי איתה.


3. גם אם לא יהיה מדובר בקשר זוגי ייתכן שאוכל להעשיר את עולמה במשהו.

גם את העולם שלי העשירו נשים שלא נוצר בינינו קשר זוגי.

קראו למשל: הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם והאדון שנפל לים.


4. בפרק ב' לא בהכרח גרים ביחד.

פרופ' עמיה ליבליך, שלימדה אותי בקורס מבוא לפסיכולוגיה בשנות ה-70 של המאה שעברה באוניברסיטה העברית, כתבה ספרים ב"ישורת האחרונה" של חייה, שעדיין נמשכת. 

בין ספריה "קפה מוות" ספר על קבוצה בהנחייתה שנפגשה בבית פרטי ודנה במוות.   

ספר שני, הקשור יותר לפוסט זה, עוסק במקרים אמיתיים של  דפוסי משפחות לא סטנדרטיים שהיא ראיינה. למשל: משפחות חד הוריות, הורות משותפת עם מגורים נפרדים וללא זוגיות. יש בספר גם תיאורים של זוגות בגיל מבוגר בפרק ב' שכל אחד מבני הזוג גר בדירה שלו בעיר אחרת. 


5. מי אמר שאם אני גר בירושלים לא אגור בעתיד בתל אביב?

רבים מחבריי עזבו את ירושלים למרכז הארץ בעקבות ילדיהם ונכדיהם. אחרים פשוט העדיפו לגור בתל אביב ואחרי שפרשו לגמלאות היה קל להם להחליף מקום מגורים. 

אפילו כתבתי פוסט שכותרתו: מדוע במוקדם או במאוחר אני עשוי לעזוב את ירושלים?


לי זה לא יקרה


לי זה לא יקרה. אני לא אפסול על הסף קשר עם מישהי רק משום שהיא גרה רחוק ממקום מגוריי הנוכחי. 

לא אמנע משיחת טלפון עם מישהי שמעוניינת בקשר איתי ומתאימה באופן ראשוני למאפיינים שאני מחפש בבת זוג. היא לא צריכה לשלוח לי תמונה.

כמובן שככל שהמרחק גדול יותר כך צריך להיווצר קשר משמעותי יותר על מנת שיחזיק מעמד לאורך זמן. 


אנקדוטה ביחס לקשר עם איש אשכולות



לו היה בחיים, ג'ורג' ברנרד שו, ללא ספק, עונה לדרישות של הגברת שחיפשה איש אשכולות באתר ההיכרויות. 

מדבריה ניתן להבין, שזה שהוא היה מכוער לא היה מפריע לה לנסות לצור איתו זוגיות.


הרקדנית איזדורה דאנקן פנתה למחזאי, הסופר והפילוסוף ג'ו ברנרד שו והציעה לו להביא ביחד ילד לעולם. 

היא כתבה לו שהילד המשותף יהיה חכם כמוהו ויפה כמוה. 

ג'ורג' ברנרד שו ענה לה: "ומה יהיה אם הוא יהיה חכם כמוך ויפה כמוני? 



יום שבת, 17 בפברואר 2024

בפני שיבה תשב

 

אני בריצת 10 ק"מ מרתון ירושלים, 2022

בפוסט סימן שאתה קשיש הבאתי מאפיינים של קשישים בניגוד לצעירים. 

אחד מהמאפיינים של קשישים הוא שקמים לכבודם בתחבורה הציבורית ומציעים להם לשבת.

אבל מה עושים כשלא קמים לאדם שכבר עבר את גיל 90?

חוויתי את זה אתמול (15.2.2024) ברכבת הקלה בירושלים. כמובן שלא על עצמי בהתחשב בזה שאני עדיין רחוק מאוד מגיל 90.

בתחנת הרכבת הקלה, בדרכי לקניות בשוק מחנה יהודה, פגשתי אדם שהיכרתי מעבודתנו במלם. 

אני הייתי בחור צעיר עם בלורית פרועה והוא היה מבוגר ממני בכעשרים שנים. 

ברכבת לא היו מקומות ישיבה פנויים. עמדנו ואף אחד לא קם.

גבר יוצא אתיופיה כבן 40 פנה לצעירה שישבה וביקש ממנה לקום ולפנות מקום ישיבה לאיש שעבר את גיל 90. 

היא קמה והאיש ישב. 

אחרי תחנה נוספת נגעה בי צעירה שישבה והציעה לי לשבת במקומה. עניתי: "לא תודה". היא המשיכה לשבת. 

קורה לי שיש כאלה שמציעים לי לשבת במקומם ברכבת הקלה ולא מסתפקים בסירוב המנומס שלי. לוחצים עלי שאשב.

במקרים כאלה אני מסביר להם שאני רץ 10 ק"מ במרתון ירושלים.

אם אני יכול לרוץ במרתון ירושלים אז אני יכול גם  לעמוד ברכבת הקלה.


לקראת מרתון ירושלים 2024


ב-8 למרץ יתקיים מרתון ירושלים. 

כמנהגי מאז גיל 63, למעט שנה שעברה, אני משתתף בריצת 10 ק"מ. 

צריך להתאמן לקראת הריצה. 

אני לא זקוק לאימונים רבים היות שאני רץ באופן קבוע 8 ק"מ פעם בשבוע.

בשבועות לפני המרתון אני רץ פעמיים או שלוש עשרה קילומטר במסלול עם יותר עליות, יותר קשות מאשר העליות במרתון ירושלים.

מאז שאני גר בבית הכרם ולא במלחה ומאז שהתחלתי ללכת ברגל עם חברים בהר איתן, אני כבר כמעט לא רץ באזור עין לבן. אני רץ ביער ירושלים או בהר איתן.

כשגרתי במלחה הייתי הולך מעט ברגל עד מלון יהודה ומתחיל לרוץ בשביל העפר, שמתחיל אחרי המלון, לכיוון עין לבן ועד למגרשי החניה של האקווריום וגן החיות.

לקראת המרתון חזרתי לכמה אימונים בעין לבן. שם יש יותר עליות וקל יותר להגדיל את המרחק ל-10 ק"מ על ידי תוספת כמה עליות תלולות יחסית. 


יותר מהנה ממה שתיארתי


התיאור של אדם הרץ בעליות תלולות כאימון לריצה ארוכה נראה סגפני וקשה. 

במקרה הזה המציאות שונה. אנחנו נמצאים בעיצומה של עונת פריחה. לאורך רוב המסלול יש בלי סוף רקפות, הרבה כלניות ושקדיות פורחות. 

בחלק מהמסלול אני רץ בין עצים או לא רחוק מעצים.

הבריכות מהנביעה של מעין עין לבן, המוקפות בצמחייה עשירה ומגוונת, יפות במיוחד. 


קלווין קייפטום


קלוין קיפטום, מקור התמונה: ויקיפדיה: 
נוצר על ידי: Katie Chan



אם עוסקים במרתון בתחילת שנת 2024, אי אפשר בלי להזכיר את קלווין קייפטום

ב-11 בפברואר הרץ הקנייתי בן ה-24 איבד שליטה על רכבו ונהרג בתאונת דרכים. 

הוא הותיר חותם ענק על ריצת המרתון כשהחזיק בזמן הטוב ביותר אי-פעם בריצת מרתון רשמית.

הוא סיים את מרתון שיקגו באוקטובר 2023 בזמן של 2:00:35 שעות. 



מחסום השעתיים

כשרץ לא מקצוען מספר שהוא רץ מרתון בפחות משלוש שעות כדאי מאוד להעריך את גודל ההישג. 

הרצים המקצוענים בצמרת העולמית, בעיקר קנייתים ואתיופים, ולאחרונה גם כמה ישראלים יוצאי אתיופיה, רצים את המרחק ביום טוב בשעתיים וכמה דקות. 

בהדרגה התקרבו הטובים ביותר בשיאם לזמן של שתי שעות. 

קייפטום רץ לראשונה בחייו בתחרות מרתון במרתון בוולנסיה בספרד רק בדצמבר 2022

הוא סיים ראשון בזמן של 2:01:53. זה היה הזמן השלישי בטיבו בהיסטוריה.  

הוא היחיד שרץ בתחרות רשמית בזמן של פחות משעתיים ודקה אחת.

הוא סומן כמי שישאיר חותם ענק בריצה הזו כשיהיה האדם הראשון שירוץ את המרחק בתחרות רשמית בפחות משעתיים.

לצערנו, יש אנשים שמגיעים ל"ישורת האחרונה" מוקדם מדי בגיל צעיר. 

בישראל של סוף שנת 2023 ותחילת שנת 2024 אנחנו מוצפים במקרים עצובים כאלה.

לפעמים, זה קורה בגלל טעות אחת. 

כך קרה לקלווין קיפטום שנהג ואיבד את השליטה ברכב וכנראה בגלל זה נמנע ממנו להשאיר את החותם של האיש הראשון שרץ מרתון בפחות משתי שעות בתחרות רשמית.


יום שלישי, 6 בפברואר 2024

אור לגויים: בהוטן מדינה קטנה וענייה עם חזון רוחני ואדריכלי יוצא דופן

 

מעל למנזר בהרים בבהוטן
Copyrights Avi Rosenthal 2014




ילדים באזור כפרי של בהוטן.
Copyrights Avi Rosenthal, 2014

אחד הנושאים שאני מרצה עליו הוא כלכלת המשפחה במדינות מתפתחות - ההיבט התרבותי. 

אני מרצה בסדרה של ארבע הרצאות על ארבע ארצות כאלה שביקרתי בהן: שתי מדינות גדולות וחשובות אינדונזיה ואתיופיה, מדגסקר ובהוטן

אני מתחיל תמיד בהרצאה על בהוטן הקטנה והנידחת בהרי ההימלאיה. 

משום שאליה אני מתחבר יותר. 

משום שהיא הוכחה שאפשר לעשות הרבה טוב גם כשהיכולות והמשאבים מוגבלים. 

משום שיש בה ייחוד, יצירתיות וענווה. משום שאין בה שחיתות

גם משום שרבים מהמשתתפים בהרצאה שלי לא יודעים עליה דבר ולא שמעו עליה.

אני מתחבר אליה גם בגלל הבודהיזם, דתם של המקומיים. 

אני מתחבר אליה גם כמדינה של 700 אלף תושבים עם שתי שכנות ענקיות, סין והודו, שרוצות "לבלוע" אותה והיא מצליחה לשרוד.

אני מתחבר אליה גם בגלל השאיפה לאושר. משאיפה זו נהגה מדד האושר

האיש שהגה אותו הוא המלך הקודם, ג'יגמה סינגייה ואנגצ'וק, והאו"ם אימץ אותו.

אני מתחבר אליה גם בגלל מדיטציה ומיינדפולנס.


אתמול נתקלתי בכתבה מעניינת בעיתון YNET שכותרתה: עיר המיינדפולנס הראשונה בעולם: איך מתכננים ישוב המבוסס על אושר ולא על עושר? 

הוגה הרעיון של העיר הזאת הוא ג'יגמה קיזר נאמגייל ואנגצ'וק, מלך בהוטן הנוכחי. בנו של ג'יגמה סינגייה ואנגצ'וק, שהוזכר בפיסקה הקודמת.


החזון של בניית העיר גלפו ותחילת הדרך לביצוע


על פי הכתבה, הציג המלך הבהוטני את החזון שלו לבניית עיר חדשה בשם גלפו (Gelephu).

העיר תיבנה בדרום המדינה בסמוך לגבול עם הודו. העיר תהיה העיר הראשונה בעולם המבוססת על מיינדפולנס ועל עקרונות התרבות הבהוטנית, על המורשת הרוחנית של המדינה ועל מדד האושר.

מדובר על עיר המשתרעת על שטח דומה לשטחו של גוש דן בישראל.

את האתגר הארכיטקטוני לקח על עצמו ביארק אנגלס.

אנגלס הוא ארכיטקט דני הידוע בחדשנותו. הוא הקים משרד ארכיטקטים בשם Big ועומד בראשו.

מהכתבה עולה שביארק אנגלס לא רק מבצע את הפרוייקט האדריכלי החדשני, הוא גם שותף לרעיונות שמאחוריו.

הניחוש המושכל שלי, כמי שטייל בבהוטן, שמדובר בעיר עם מספר לא גדול של תושבים בבתים קטנים ולא צפופים (אל תחשבו על מגדלים).

הניחוש השני שלי הוא, שמרבית הצמחים במקום בכלל ועצים בפרט, לא יעקרו.

החוק הבהוטני מתיר עקירת עצים רק לצורך בניית בתים בשיטת הבניין המקומית הייחודית.


בכתבה מצוטט אינגלס כמי שאמר את הדברים הבאים: "תוכנית האב של גלפו נותנת צורה לחזונו של הוד מלכותו ליצירת עיר חדשנית תוך שהיא מושתתת על הטבע המקומי ועל התרבות בבהוטן. אנו מדמיינים את עיר המיינדפולנס כמקום שלא יכול להיות בשום מקום אחר מלבד פה. גלפו תחבר בין הטבע לאנשים, בין העבר לעתיד, בין המקומי לעולמי".


בהצלחה לפרויקט הייחודי והמרתק.


זה מזכיר לי משהו


לי זה מזכיר את הניסיונות של דן בוטנר לנסות לשמר את התפיסה של "אזורים כחולים" ההולכים ונעלמים בהדרגה, באמצעות הקמת ערים או "אזורים כחולים" מלאכותיים, המנסים לשמר את עקרונות החיים ב"אזורים כחולים".

עקרונות שהגדילו את תוחלת החיים בהם ולא פחות חשוב גם את תוחלת החיים הבריאים.

לפרטים קראו: "אזורים כחולים" בעתיד?.





יום ראשון, 28 בינואר 2024

זן ואמנות המוות: "יומני הזן" סרט מעולה

 



לא בכל יום אני יוצא מסרט ואומר וכותב שהוא אחד מהסרטים הכי טובים שראיתי בחיי.

זה קרה לי היום (27.1.24) כשיצאתי מהסרט היפני "יומני הזן". 

את הסרט ביים הבמאי היפני יוג'י נקאה והשחקנים הראשיים הם קנג’י סוואדה, טקאקו מאטסו. 


הסרט: התפתחות איטית ועדינה וריבוי רבדים


גיבור הסרט הוא סופר יפני בשם טוסוטומו החי לבדו באזור נידח. כותב ספרים ומכין מזון מצמחים  שהוא מגדל ואוסף בטבע.

לאט, לאט מתפתחת העלילה ברבדים השונים. דברים שכבר הופיעו קודם מקבלים משמעות ומשתלבים בתמונה הכוללת על כל רבדיה.


רובד ראשון: יופיו של הטבע

צילומי הטבע באזור מגוריו של הסופר פשוט יפים באופן יוצא דופן.

בין אם מדובר בתמונת נוף מרחוק ובין אם מדובר בפרטים של צילומו של עצם קטן מקרוב, למשל: פרי.


רובד שני: חודשים בשנה


כל חלק מתייחס לחודש אחר בשנה. כמובן גם הטבע שברובד הקודם משתנה בהתאם לחודשי השנה.

התחלת כל חלק היא בתמונה אחת, שבה גם מצוין שם החודש וגם מופיע אימרה של מורה זן או איש זן  נחשב.  

האימרה כנראה מתייחסת באופן מורכב לאותו חודש. 

זיהיתי שניים מאנשי הזן הללו: דוגן ובאשו.


רובד שלישי: אוכל

פעם בחודש מגיע מישהו לאכול איתו. 

טוסוטומו מכין אוכל נפלא, וכמקובל ביפן גם יפה ואסתטי. 

רואים גם את המתארחים אצלו נהנים מהאוכל ומעניקים לו מחמאות.

רובד האוכל קשור גם לעברו הרחוק. הוריו שלחו אותו למנזר זן כנער משום שלא היה מספיק אוכל בבית.


רובד רביעי: זוגיות

תמונה של אישה בביתו מתבררת במהלך הסרט כאשתו  שהלכה לעולמה. 

האוכלת העיקרית ביחד איתו היא עורכת בהוצאת הספרים שבאה לבקר אותו במסגרת עבודתה. 

יש גישושים בהקשר של זוגיות. 

לא אעשה ספוילר המגלה מה קורה ביניהם.


רובד רביעי: מוות

לא רק אשתו המתה. 

גם אימה של אשתו ההולכת לעולמה במהלך הסרט. גם ההתיחסות של הסופר המבוגר למותו הצפוי בעתיד הלא רחוק.

ההתיחסות של הסופר למוות שלו ושל אחרים היא חלק מרובד זה.


רובד חמישי: אמנויות וזן

הדרך להבנת העולם של אנשי זן עשויה לעבור דרך אמנות.זו יכולה להיות אמנות לחימה. זה יכול להיות גם טקס תה. כמעט כל דבר עשוי להיות אמנות זן. 

חשוב היחס לאמנות שבסופו של דבר עשוי להביא למעין מיזוג בין ישות המתרגל לבין האמנות. 

דוגמה לכך הוא ספר מרתק ששמו Zen in the Art of Archery

הספר המרתק הזה נכתב על ידי אויגן הריגן, פרופסור גרמני לפילוסופיה, שדרך אמנות זו ניסה להבין את הזן בודהיזם.  

רכישת המיומנות אינה טכנית. היא בעיקר תפיסתית. רק כשהתלמיד תופס את עצמו ואת החץ והקשת כישות אחת הוא מצליח לדייק בירי החיצים.

על פי המתרחש בסרט, הכנת אוכל היא אמנות זן של הסופר גיבור הסרט. הוא מנסה להגיע לשלמות בהכנת האוכל וקושר את זה להיבטים אחרים של החיים. 


אמנות זן מפתיעה לקראת סופו של הסרט


ככל שמתקרבים לסוף לוח השנה (ברובד השני) כך גם גדל העיסוק בשאלת המוות.

הסופר מדבר על זה שכל אחד מפחד למות והוא מתכוון להתמודד עם זה. רק כשהמוות הופך לחלק ממך אינך מפחד ממנו.

ההתמודדות עם שאלת המוות הופכת לאמנות זן. מכאן  צמחה הכותרת שלי לפוסט.


נושא מרתק שלא היכרתי קודם. היכרתי את התמקדות בהווה גם על סף המוות.

התמקדות שעולה מסיפורי זן שעל אחד מהם כתבתי בפוסט טראומה בסין.


כמובן שיש הבדל בין אמנויות זן לבין אמנויות זן. באמנויות זן יש מסטר ממנו לומדים אורך תקופה ארוכה. במקרה זה אין מסטר. 

ההבדל היותר מהותי הוא כשלומדים אמנות אחרת רוכשים יכולות שנשארות עם התלמיד. 

למשל, מי שלומד קארטה כאמנות זן, הופך למומחה בתחום. 

במקרה של מוות לא נשארת יכולת כלשהי.

 


מדוע אני מתחבר יותר מאחרים לסרט הזה?


1. יש לי חיבור משנות העשרים של חיי עם הזן בודהיזם. 

למעשה, אני משתדל לאמץ לעצמי תפיסת זן במגבלות של אדם החי בתרבות מערבית ומנסה לעשות זאת רק באמצעות קריאה והתנסות. 

החיבור הזה עולה גם בכמה פוסטים בבלוג זה, למשל: 

היות שבסרט יש כמה רבדים, יש רבדים שמי שחווה זן בודהיזם באופן כלשהו יכול לקלוט גם רבדים עמוקים יותר. 

למשל אמירות קצרות של מורי זן ואנשי זן חשובים אחרים, שמוצגות. 

זיהיתי במהלך הסרט אימרה המיוחסת לדוגן ואימרה המיוחסת לבאשו (באשו הוא מורה זן שנחשב גם לאחד מגדולי כותבי שירי הייקו).

הערת שוליים: התרשמתי כמעט בוודאות שגם במאי הסרט יוג'י נקאה חווה זן באופן כלשהו, שאם לא כן לא היה מצליח לצור את הסרט כפי שהוא.


2. עיסוק במוות וב"ישורת האחרונה"

כל קורא של בלוג זה נתקל בלא מעט פוסטים שנגעו בשאלות אלו. למשל: בין החיים למוות"לחיות" - שם קצת אירוני לסרטהישורת האחרונה או אולי שתי הישורות האחרונות.

גם הסרט מתפתח לכיוון של עיסוק במוות.


3. עיסוק בזוגיות

בינואר לפני שנתיים התגרשתי. אני עסוק גם בחיפוש זוגיות חדשה. הפוסט האחרון בנושא זה בבלוג האישי שלי: 

גיבור הסרט, הסופר  טסוטומו, היה נזיר זן בודהיסטי. בשונה ממני אינו מחפש באופן אקטיבי זוגיות חדשה. הוא כן מנסה להציע זוגיות למישהי כשהמציאות מרמזת על היתכנות של קשר כזה. 


4. כתיבה

גיבור הסרט הא סופר. בלא מעט מזמנו בבקתה מבודדת הוא עוסק בכתיבה.

כידוע גם אני מרבה לכתוב. בבלוג זה. בבלוג על כלכלת המשפחה, בבלוג על ניהול סיכונים, בבלוג על ברידג', בבלוג על מחשבים ובאתר Jokopost.

כתבתי גם ארבעה ספרי ברידג' וערכים בויקיפדיה העברית.





יום חמישי, 25 בינואר 2024

הקשר בין מתמטיקאי צרפתי שירד מהרכבת לבין זוגיות בפרק ב'

 


אפתח את הפוסט בהתנצלות. אינני זוכר את שמו של המתמטיקאי הצרפתי שהסיפור עליו הוא חלק מפוסט זה. 

אם מישהו מקוראי או מישהי מקוראות הבלוג זוכר/ת את שמו, אשמח אם יכתוב או תכתוב תגובה הכוללת את שמו.

הפעם היחידה שנתקלתי בשמו הייתה לפני כארבעים שנים בחומר על תהליכי חשיבה שקראתי במסגרת לימודיי לתואר שני בפסיכולוגיה.


הסיפור האמיתי על המתמטיקאי הצרפתי


המתמטיקאי ניסה ללא הצלחה לפתור במשך זמן רב בעיה מתמטית במסגרת עבודתו באוניברסיטה. 

הוא התייאש והחליט לסוע לחופשה עם רעייתו. הם עלו על רכבת בדרכם לנופש. 

בזמן הקצר של הירידה מהרכבת עלה במוחו פיתרון הבעיה. 

הסיפור הזה הוא דוגמה לכך שכאשר בני אדם מפסיקים, לכאורה, לחשוב על בעיה שניסו לפתור באופן אקטיבי, המוח ממשיך באופן לא מודע לחפש פיתרון לבעיה. 

לפעמים דווקא ההפסקה בניסיון מתמשך לפתור את הבעיה, מאפשרת לתהליך המתבצע ברקע לפתור אותה. 


מה הקשר לפרק ב' בזוגיות?


מאז שהתגרשתי לפני שנתיים אני מחפש בת זוג. 

כמו הניסיונות של המתמטיקאי הצרפתי לפתור את הבעיה, גם הניסיונות שלי לא צלחו.  

הזמן, ובעיקר האנרגיה, המוקדשים על ידי לתחום זה באים על חשבון דברים אחרים. 

בעיקר על חשבון פיתוח פעילויות פנאי חדשות. 

הגיע הזמן לעשות מעין הפסקה בפתרון הבעיה. 

עד עתה פעלתי בשלוש דרכים עיקריות למציאת בת זוג:


1. אתרי היכרויות.

הפעילות שלי באתרי היכרויות דרשה לא מעט משאבים ולא הניבה תוצאות בתחום של מציאת זוגיות. היא כן הניבה הרצאות שלי ופעילויות אחרות שלי. 

בפוסט: לאן נעלמה הרומנטיקה? או אולי היא לא נעלמה? תוכלו לקרוא על חסרונות שיטת היכרות זו.



2. Speed Dating

השתתפתי רק באירוע אחד כזה. חוויה מעניינת ושונה מאתרי היכרויות. 

אם תלחצו על הקישור בכותרת הפסקה העוסקת בהתנסות זו תקראו פרטים נוספים על ההתנסות שלי.


3. חברים וידידות שבאמצעותם ניסיתי למצוא בת זוג.

זוהי כנראה טכניקה יעילה יותר בהשואה לאתרי היכרויות. 

מי שמציע (בדרך כלל מציעה) מכיר אותי ואת זאת שמכירים בינינו. 

הוא יודע לתת לכל אחד מאיתנו רקע על השני. הוא ירתע מהיכרות שעל פניו נראית לו מועדת לכישללון מראש והוא מוודא מראש את נכונות שני הצדדים להיפגש. 

בפוסט: עצוב: קשר זוגי חדש שנגמר מוקדם מדי
תיארתי קשר שהתחיל באמצעות ידידה משותפת שהכירה בינינו.


האנלוגיה למתמטיקאי הצרפתי מתקדת בדרך הראשונה, שממנה אני לוקח הפסקה חלקית. 

מקווה שפעילויות הפנאי שאוסיף לעצמי יאפשרו לי גם דפוסי היכרויות חדשים. 

למשל השתתפות ביחד בטיול עשויה לצור הזדמנות להיכרות.


זה כמובן לא אומר שאני לא פתוח להיכרויות גם באמצעות השיטות הקודמות. זה רק מקטין את היקף ותדירות היוזמות שלי באתרי היכרויות. 


מי יודע אולי האנלוגיה תתרחב גם לירידה מהרכבת?









יום שישי, 12 בינואר 2024

אל תשלחי לי תמונה

 


באחד מאתרי ההיכרויות לגיל השלישי נתנו סדרת המלצות טכניות להתחלת קשר זוגי.

לא קניתי את אחת ההמלצות: בקשו תמונה עדכנית לפני שאתם נפגשים עם בן זוג או בת זוג פוטנציאליים. 

בפוסט זה אסביר מדוע.


היבט פילוסופי


שקר היופי והבל החן


באיזשהו מקור יפני שקראתי הציעו לבחור צעיר, המתלבט כיצד לחפש בת זוג, להסתכל על האם של המועמדת לזוגיות ולא על בת הזוג הפוטנציאלית. 

הרציונל: בעתיד הדי רחוק הבת כבר לא תהיה יפה כפי שהיא היום. היא תראה כמו האם המבוגרת. 

בלשון אחרת "שקר היופי והבל החן". 

המסר הוא שבבחירת בת זוג יש דברים יותר חשובים מיופי. הדברים הללו עשויים להישאר לאורך זמן. גם כשיופי יחלוף.


אידיאל היופי


ד"ר יורם יובל חוקר את נושא האהבה. בין השאר הוא מתייחס בהרצאתו לנושא לאידיאל היופי ברמה מדעית מחקרית. 

הוא מצטט מחקרים המראים, בניגוד לציפיות, שאידיאל היופי קרוב לממוצע. 

 

בצעירותי


תפיסת העולם שלי כרווק בשנות ה-20 ובשנות ה-30 של חייו הייתה, שאני מוכן להכיר כמעט כל אחת שמציעים לי להכיר. 

לא צריך תמונה. 

אפשר גם Blind Date. 

אם אפגוש מישהי שחיצונית ממש לא נראית לי, אז זה עלה לי בשעה שישבתי איתה בבית קפה. 

תמיד הצעתי לשלם בבית הקפה עבורי ועבור זו שאיתה נפגשתי אז זה עלה גם סכום כסף לא משמעותי עבורי.

מצד שני בהחלט יתכן שהפגישה איתה העשירה את עולמי בהקשרים לא רומנטיים.

כך קרה כשנענתי להצעה של מישהי להכיר רופאה יהודיה מדרום אפריקה, שבאה לביקור קצר בישראל. 

למדתי על ההתנהלות של יהודי דרום אפריקה לאחר האפרטהייד והמעבר לשלטון של הרוב השחור. 

למדתי גם, שכמו יהודים רבים אחרים, כנראה שהיא תהגר לארצות הברית או בריטניה.

כך קרה כשנענתי להצעה של מישהי להכיר יהודיה צעירה מבית עשיר במקסיקו.

עושר מעולם לא עשה עלי רושם. 

בשונה מהרופאה מדרום אפריקה, עם המקסיקנית העשירה לא הייתי נפגש לפגישה נוספת, אבל למדתי על שוד מכוניות של עשירים ברמזור אדום. 

כשהדלתות לא נעולות, יהיה בבירת מקסיקו מישהו שיזרוק את הנהג מהמכונית וימשיך לסוע במקומו. 


Blind date נעים פחות

מישהי הציע לי להכיר גברת צעירה, שהיו לה רק טובות לספר עליה. 

נפגשנו בבית קפה. כשראיתי אותה ראיתי אישה מכוערת באופן יוצא דופן לטעמי. באותו רגע ידעתי שזוגיות לא תצא מהפגישה הזו. 

פחדתי שאם אשדר את זה, היא תיפגע. קרוב לודאי שאני לא הייתי הראשון ולא הייתי האחרון שהתרשם מחוסר יופיה. אולי כבר עלבו בה ללא עוול בכפה. 

התנהגתי בפגישה כמו בכל פגישה אחרת (למעט פגישות שאני מתרשם במיוחד לטובה). 

שילמתי את החשבון ונפרדנו כידידים.


התנצלה על זה ששלחה לי תמונה 

אחרי שהופעתי בתוכנית הרדיו "חבר מאותו כוכב" קיבלתי הרבה מכתבים. 

זו סיטואציה אחרת. אין ספק שהפונות היו מעונינות להכיר אותי. 

אחת הפונות צרפה תמונה ותיארה את עצמה כ"יפה יפה". 

היא לא שיקרה. היא הייתה יפה. לא בצורה יוצאת דופן. כנפגשנו גיליתי בה הרבה מעלות חשובות יותר מיופי חיצוני. 

דיברנו על מגוון רחב של נושאים: פילוסופיה, פסיכולוגיה, סיפרות ועוד. הכרתי אותה מזוויות שונות ומגוונות ושמעתי על משפחתה. זה היה הדדי גם היא למדה להכיר אותי. 

הראנו זה לזו וזו לזה שירים שכתבנו

נדמה לי שאפילו קיבלתי כמה הערות ששיפרו שניים שלושה שירים שכתבתי. 

אחרי שהיא הבינה את מהות הדיאלוג בינינו, היא התנצלה על משלוח התמונה ועל שתיארה את עצמה כ"יפה יפה". בגברת הזו, שהיום לצערי כבר אחרי "הישורת האחרונה", היה הרבה יותר עומק מסתם בחורה יפה. 


בזיקנתי

 

אפשר להגיד ש"זיקנתי אינה מביישת את נעוריי". גם כאדם בן 72 שהתגרש בגיל 70, איני מבקש תמונות עדכניות מנשים. 

לטובתי ולטובת אלה שאפגש איתן, כתבתי פוסט בבלוג האישי המתאר מה אני מחפש בבת זוג. כותרת הפוסט: משהו בין האוזניים


היום אנחנו חיים בעולם דיגיטלי. קל למצוא תמונות של אנשים. 

מעבר לזה שבכל אתר הכרויות אפשר למצוא תמונה של כל אחת מהרשומות בו, ברוב המקרים אני יכול די בקלות למצוא תמונות שלה באינטרנט. 

לא רק תמונה, אלא גם הרבה מידע. אנחנו בעידן שבו קשה לשמור על פרטיות, אם יש לנו נוכחות ברשת. 


מבקשות תמונות ו/או רוצות לשלוח תמונות


לאחרונה נשים באתרי היכרויות מבקשות ממני תמונה עדכנית או מציעות לשלוח לי תמונה עדכנית. כנראה בגלל ההמלצה של המומחיות שהזכרתי בתחילת הפוסט.  

זה לא נורא, אבל זו נקודת התחלה לא טובה. 

כאמור, אני אוכל להגיע לבד לתמונות שלהן, אם ארצה. בפיסקה הבאה אספר כיצד מוצאים תמונות שלי ברשת. 

בפיסקה הזו אספר על קייטי היגינס. דווקא ראיתי תמונה שלה באתר הכרויות, אבל מהר מאוד למדתי שהסיכוי שהיא גבר ניגרי גדול יותר מהסיכוי שהיא אשה ענוגה ממוצא בריטי, בעלת תואר שני המתגוררת בירושלים.

לתומי חשבתי, שלא יקרה שום דבר רע אם אפגש איתה בבית קפה בירושלים. 

למרות שמאז עבר זמן רב היא או הוא עדיין רודף או רודפת אחריי באמצעות הודעות עוקץ ניגרי, הנשלחות אל תיבת הדואר האלקטרוני שלי. 

לפרטים קראו: מדוע קייטי היגינס רודפת אותי?


איפה אפשר למצוא תמונות שלי ברשת?


אתם נמצאים כרגע במקום טוב במיוחד לצפייה בתמונות כאלה: בבלוג האישי שלי. 

כך למשל, בפוסט: ריצה לזכר הנרצחים, הנופלים ולמען שחרור החטופים, שנכתב ב-6.1.24 תוכלו למצוא תמונה שלי שצולמה יום אחד לפני כתיבתו. 

אגב, באמצעות קריאה תוכלו גם להכיר אותי מעט. 

גם בבלוגים אחרים שלי תראו תמונות שלי:

לכלכל בתבונה

Risk and Crisis

בבלוג שלי על מחשבים תמצאו כנראה תמונות לא עדכניות. זהו בלוג שהפעילות בו מעטה. 


בערוץ שלי ב-YouTube תוכלו לראות אותי מופיע בסרטונים, למשל: שיעורי ברידג' שאני מלמד או צילומי וידאו של הרצאות שאני מרצה. 

לא חסרים אתרים נוספים בהם תוכלו למצוא תמונות שלי מרצה. 

לא חסרים אתרים אחרים בהם תמצאו תמונות שלי.

כל מה שצריך זה לבצע המלצה אחרת באותו פוסט, שאותה אני מקבל. 

חפשו מידע באמצעות חיפוש ב-Google.


לא רק פולנים לאומניים: לסלף את השואה במתכוון בויקיפדיה

  אימי ותלמידים באירופה אחרי השואה אימי רינה רוזנטל ז"ל איבדה את כל משפחתה בשואה . אימי גדלה בעיירה בשם  קרושצ'נקו נא דונייץ  בפולי...