בתחילת חודש ינואר בא לידי ביטוי תהליך של מספר שנים שהגיע לשיאו במשבר גיל ה-70 שלי. הוא תורגם לגירושים ולמעבר שלי לדירה שכורה.
בחרתי לעבור משכונת מלחה בה גרתי עם משפחתי לשכונת בית הכרם.
המעבר לשכונת בית הכרם היה סוג של סגירת מעגל. חזרה לשכונה בה חייתי מכיתה ו' וגרתי בה גם בשנים הראשונות ללימודיי באוניברסיטה.
בפוסט בעיר אחת או בכפר אחד: מהתחלה ואולי עד הסוף תיארתי את כל תחנות המגורים שלי בירושלים. את כותרות המקומות המשמעותיים עבורי כמקומות מגורים שיש לי נוסטלגיה או געגועים כלפיהם סימנתי באדום. בית הכרם סומנה בצבע זה.
על אף שגרתי שנים ארוכות בשכונת מלחה ושנים משמעותיות בחיי האישיים ובחיי המקצועיים עברו כשגרתי שם, לא נוצר לי קשר רגשי לשכונה. הרגשתי חיבור לדירה שלנו ולגינה שלנו אבל לא לשכונה.
מלחה לא סומנה באדום. בדומה לשכונת רמות בה גרתי שנים רבות, אבל ראיתי בה רק סוג של עיר שינה.
צר לי שמערכת נישואים ארוכת שנים, שרובן היו טובות, הסתיימה, אבל מבחינת שכונת מגורים המעבר ממלחה לבית הכרם עשה לי רק טוב.
בפוסט זה אתאר את היתרונות של שכונת בית הכרם בהשוואה לשכונת מלחה מזווית הראייה האישית והסובייקטיבית שלי.
נוסטלגיה וסגירת מעגל
החזרה לשכונת בית הכרם היא סוג של סגירת מעגל וחזרה למוכר בזמן משבר.
כשאדם מרגיש שעולמו המוכר כבר אינו קיים הוא רוצה להתייצב ולהחזיק מעמד. הוא רוצה להיאחז במשהו מוכר כנקודות התחלה. סוג של נקודת ארכימדס, שאחרי ההתייצבות תאפשר לו להזיז את העולם שלו.
תיארתי את זה בגוף שלישי על אף שזה נכון עבורי גם בגוף ראשון באופן אישי.
שכונה ירוקה
בבית הכרם יש הרבה יותר עצים ברחובות וסביב הבתים מאשר במלחה. חלק מהעצים הם עצים בוגרים שצמחו במשך שנים רבות. יש גם לא מעט עצי פרי במרחב הציבורי.
יותר יפה ויותר נעים בשכונה ירוקה.
שכונה עם עבר לעומת שכונה חדשה
ללכת ברגל במקום לסוע
זהו יתרון מעשי גדול עבורי, כאדם ההולך הרבה ברגל. להרבה מקומות שהייתי צריך לסוע אליהם ממלחה אני הולך ברגל.
להלן מספר דוגמאות למקומות שאליהם אני מרבה ללכת: האוניברסיטה העברית שם אני מלמד ברידג', למתנ"ס בבית הכרם בו אני מלמד ברידג' ולמועדון הברידג' של ירושלים הנמצא אף הוא בשכונת בית הכרם.
אני מגיע ברגל לשכונת גבעת שאול הסמוכה, למשל לבית הדין לענייני המשפחה ולבית הדין הרבני במסגרת הליך הגירושין.
הגעתי תוך עשר דקות של הליכה ברגל לבניין הסינמה סיטי לכנס של מתנדבים וניצולי שואה.
גם לריצה שלי במרתון ירושלים לא נזקקתי להסעה והגעתי ברגל.
תחבורה
מבית הכרם קל להגיע עם הרכבת הקלה למרכז העיר ולשוק מחנה יהודה.
ממלחה צריך לסוע ברכב פרטי או באוטובוסים או לשלב נסיעה ברכב פרטי להר הרצל (בתקווה שיהיה מקום בחניון) ורכבת קלה.
זה משמעותי מאוד כאשר אני חוזר משוק מחנה יהודה עם עגלת קניות מלאה.
בתי עסק וחנויות
המבחר במלחה דל. במרבית המקרים צריכים להגיע לקניון מלחה.
קניון מלחה אינו מרכז קניות שכונתי, אלא מרכז עירוני. יותר צפוף ופחות נעים. ההגעה אליו היא או באמצעות מכונית וחניה בקניון או לחילופין הליכה ברגל. לגבי רוב תושבי השכונה מדובר בירידה ובעלייה. לא לכולם זה קל. מי שאין לו רכב עשוי להשתמש באוטובוס. מה שמצריך לעיתים המתנה לא קצרה.
כל בתי העסק בבית הכרם מיועדים בעיקר לתושבי השכונה.
בבית הכרם המורחבת (כולל רמת בית הכרם ויפה נוף) יש שלושה מרכזי קניות: סביב כיכר דניה, ברמת בית הכרם ובתחנת הדלק סמדר.
בחלק העליון של מלחה יש מכבסה, פיצריה, מכולת וסופרמרקט שכונתי קטן. מספרה או שתיים וזהו.
בבית הכרם תמצאו מבחר גדול של בתי עסק כולל טמבוריות, תופרות, חנות לציוד משרדי, חנות מוצרי טבע, חנויות ספרים, חנויות ומעבדות לציוד מחשב ולטלפונים חכמים, חנות בגדים לילדים, חנות טבע ועוד.
בבית הכרם יש גם סניף דואר. במלחה צריך להגיע לשכונת קרית היובל.
בבית הכרם יש גם ספרייה.
מסעדות בתי קפה וכיו"ב
מסעדות
במלחה עצמה, לא כולל הקניון, אין מסעדות. יש פיצריה קטנה.
אני רחוק מלהתלהב ממסעדות בקניונים. רובן שייכות לרשתות מזון. האוכל בינוני ומטה ואין ייחוד או חותם אישי של הטבח או הטבחית.
בבית הכרם יש גם מסעדות עם ייחוד. באופן אישי, אני אוהב לאכול בנאיה.
פעם הייתי מגיע למסעדה הותיקה בבית נקופה. היום אני מגיע ברגל לסניף בבית הכרם.
בתי קפה
במלחה יש שני בתי קפה, פרט לבתי קפה של רשתות הנמצאים בקניון.
בחלק העליון של השכונה יש רק את קפה אביחיל, בבעלות ביתו של דני אביחיל. במאפייה של דני מול קולנוע אדיסון היו בני הדור שלי אוכלים בימי חמישי בערב כשהיינו סטודנטים.
יש עוד בית קפה סמוך לקניון בחלק התחתון של השכונה, קרוב לקניון.
בבית הכרם יש לא מעט בתי קפה. לא כולם חלק מרשתות בתי קפה. אני מעדיף את משק עפאים ואת בית הקפה הקהילתי בבית הועד הישן.
בכל שכונה בה אני גר אני בוחר בית קפה שהוא קפה הבית שלי. בעיקר למפגשים עם יוצאים בשאלה מהעולם החרדי, שאני מלווה כלכלית כמתנדב ב"הלל". כמעט תמיד אני מזמין ומשלם עלי ועל היוצא/ת בשאלה.
אחד האילוצים שלי בבחירה הוא יכולת סבירה של היוצאים להגיע בתחבורה ציבורית.
הבחירה שלי מדגימה את ההבדל בין השכונות.
הבחירה שלי במלחה הייתה בקפה "ארומה" בקניון מלחה.
הבחירה שלי בבית הכרם היא בית הקפה הקהילתי בבית הועד.
פלאפליות
במלחה אין פלאפליות ייעודיות. בבית הכרם יש שלוש כאלה. בשתיים מהן אני מבקר לפעמים.
אלה שנמצאים כמוני ב"ישורת האחרונה", אולי זוכרים את העמידה הארוכה בתור לפלאפל המצויין של שבח בצומת הרחובות נרקיס והגידם.
העולם השתנה. שבח העביר את הפלאפליה שלו לבית הכרם (וגם לסניף נוסף בצומת פת שכבר נסגר). לצערנו, שבח כבר אחרי "הישורת האחרונה", אבל הפלאפל נשאר טוב. בפלאפליה אפשר לאכול גם פיצות, מרקים, סלטים ואורז עם שעועית.
יש גם "שלום פלאפל" במרכז המסחרי הקטן ליד תחנת הדלק סמדר.
הפלאפל טוב. בעיקר אני אוהב את הלימון הכבוש שהם מוסיפים לפלאפל ואת הסביח.
גלידריות
יש גלידריה במלחה בחלק התחתון קרוב לקניון. בבית הכרם יש לפחות ארבע גלידריות. אני לא חסיד של "קצפת" ו"גולדה" אבל לטעמי גלידת "מוסלן" היא הטובה ביותר בירושלים.
לפני שגרתי בבית הכרם הייתי קונה גביע בסניף "מוסלין" בשוק מחנה יהודה. היום אני קונה בגלידריה שלהם בכיכר דניה חצי קילו או קילו, שמספיקים לי למשך תקופה. מנה בחצי קילו או בקילו זולה יותר. הגביע מיותר עבורי.
מאפיות שהן גם בית קפה
אין במלחה. בבית הכרם יש את "אינגליש קייק" ואת "תופיניי",
חיי קהילה ותרבות
צר לי על חברי דרור בקל, שבמשך שנים כיהן כיו"ר שכונת מלחה, ובין השאר ניסה לקדם הקמת מתנ"ס בשכונה. אין במלחה מתנ"ס וראיתי מעט מאוד חיי קהילה ותרבות בשכונה.
אני אומר זאת גם מזווית של מי שהירצה פעמיים ב"קפה אביחיל" במסגרת פעילות לאזרחים וותיקים.
בבית הכרם יש פעילות קהילתית רבה. חלקה בבית הוועד הישן וחלקה במתנ"ס ליד בית ספר זיו. יש מבחר חוגים, הרצאות, מופעים, ערבי שירה ואפילו "שבת תרבות".
בבית הקפה בבית הוועד הישן יש גם מופעים והרצאות.
באופן אישי לימדתי ואני מלמד ברידג' בבית הכרם והרציתי כבר כמה פעמים לאזרחים וותיקים ולכלל תושבי השכונה. הרציתי גם לקבוצת ניצולי שואה שיש בה פעילות מתמשכת במסגרת המתנ"ס.
בתי ספר ומוסדות לימוד אקדמיים תורמים גם הם לחיי התרבות של השכונה (לפעמים גם ל.... מחסור במקומות חנייה).
במלחה בית ספר יסודי אחד ובית ספר אחד עם חטיבת ביניים. בבית הכרם מספר בתי ספר יסודיים. כולל בית ספר בית הכרם, מקום העבודה הראשון שלי. שם לימדתי חוג שחמט כשהייתי תלמיד תיכון בן 16. יש גם בית ספר תיכון עם חטיבת ביניים, ושתי מכללות אקדמיות.
לסיכום
בית הכרם היא שכונה:
יותר נגישה וקרובה.
יותר ירוקה.
יותר עשירה בחיי תרבות וקהילה.
יותר עשירה בבתי עסק.
יותר עשירה בבתי אוכל.
יותר מסורת ועבר.
יותר מתאימה לי באופן אישי.
בהצלחה
השבמחק