בפאתי אבדילוס באיקריה. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל. צולם ב-1.9.24 |
כותרת הפוסט הקודם בסדרת הפוסטים שכתבתי על איקריה הייתה: איקריה: אתגרים בעבר ובהווה.
בפוסט האחרון בסדרה אתיחס לעתיד.
העתיד כנראה פחות ורוד או במקרה הזה פחות כחול.
זה כנראה צפוי לקרות לא רק באיקריה. גם באזורים כחולים אחרים.
זה קורה גם באזורים יחודיים אחרים, למשל בבהוטן ולקבוצת אוכלוסייה קטנה ביונן שבסין. בשונה מהיחס לטיבטים ולקבוצות מוסלמיות כמו האויגורים, הסינים דווקא תומכים בשימור התרבות של אותה קבוצה אתנית קטנה.
הסיבה לכך היא שהאזורים הללו מאבדים את הייחודיות שלהם בגלל השפעה של תרבויות אחרות. לרוב התרבות האמריקאית. במקרה של יונן מדובר בתרבות הסינית.
מי שחורגים מאורח החיים המסורתי הם בעיקר הצעירים.
גידול במספר התיירים
זה נכון לכל האזורים שהזכרתי לעיל.
באיקריה גדל מספר התיירים בקצב מהיר. בשנה שעברה כ-25 אלף. השנה מעל ל-30 אלף. רובם לא באים על מנת להכיר את התרבות המקומית או ל-Retreat אצל ג'ורג' קארמליס.
חלקם מחפשים את המזון שהם רגילים לו. את הקניות של מוצרי צריכה שהם מכירים בארצם. לא בהכרח הם רוצים להיות ללא Stress. לפעמים הם רוצים קצב מהיר יותר ותנאים מפנקים.
זה מחייב את המקומיים לספק להם את זה ובהדרגה הם עצמם צורכים את מה שהתיירים צורכים ומתנתקים מהמורשת שלהם.
הגירת מקומיים
רבים מהדור הצעיר עוזבים את איקריה. זה יכול להיות לאתונה. זה יכול להיות גם למדינה אחרת.
עזיבה של כל כך הרבה צעירים פוגעת במרקם החברתי של הקהילה.
לעוזבים עוד עשויה להיות זיקה לערבות הדדית ולמולדתם. הם עשויים לתרום כסף לפרוייקטים לטובת הקהילה. בדור הבא זה פוחת או נעלם.
מה ניתן לישם בתרבות המערבית שלנו?
בפוסט "אזורים כחולים" בעתיד? התייחסתי למה שמנסה דן בוטנר לעשות על מנת שאנשים שחיים בתרבות המערבית יישמו חלק מהדברים המאםיינים הקהילות שחיות ב"אזורים כחולים".
בפסקה זו אתיחס לתובנות שלי באותו הקשר.
נקודת המוצא שלי היא שכשחיים בתרבות המערבית אי אפשר ליישם באופן מלא את מה שקורה באותם "אזורים כחולים".
אפשר ליישם חלקים. כשאני מגלה משהו שיש לו פוטנציאל לשפר את חיי ו/או להאריך את תוחלת חיי הבריאים ואינו מחייב אותי בחריגה קיצונית מדפוסי ההתנהלות שלי, אני מנסה ליישם אותו.
כך אני פועל גם בהקשרים אחרים מההקשר של "אזורים כחולים. כמה מהם יוצגו להלן.
מדיטציה
זן בודהיזם
גם בהקשר של זן בודהיזם אני פעלתי ופועל תחת המגבלות של חיים בתרבות המערבית ולא חיים במנזר זן או סביב מורה זן. הזן בודהיזם הוא עוד עוגן המחבר אותי למציאות ומאפשר לי לקבל דברים בפרופורציה.
עבודה
תוצאות מחקרים רבים מעידות על כך שאנשים שממשיכים לעבוד אחרי גיל פרישה הם במצב בריאותי טוב יותר.
אני משתדל להמשיך לעבוד. כבר לא באותו היקף שעבדתי כעצמאי לפני 20 שנים.
רק בעבודות שמעננינות אותי. השכר נמוך יותר, אבל היות שהתנהלתי נכון כלכלית יש לי פנסיה לא רעה שמשלימה אותו.
למדתי גם מסדרה של ה-BBC על אוקינאווה ("אזור כחול") שהמשך עבודה לאחר גיל פרישה מוסיף משמעות לחיים (כמובן, ביחד דברים חשובים אחרים)
התנדבות
התנדבות היא מעין עבודה רק ללא שכר. נמצא קשר בין בריאות טובה יותר ואריכות ימים לבין התנדבות.
התנדבתי בעבר ואני ממשיך להתנדב גם היום.
אחד המאפיינים של קהילת "האזור הכחול" ב-Luma Linda הוא התנדבות.
תזונה
אני מנסה לשמור על תזונה מאוזנת ולומד כל הזמן כיצד לשפר אותה.
כאדם שנהנה מסוגים שונים של אוכל אני חורג לא פעם מהתזונה האופטימלית, אבל באופן כללי התזונה שלי בריאה למדי.
אני לומד לעשות שינויים קטנים בתזונה ממקורות שונים. כולל "אזורים כחולים", ובכלל זה המסע הקצר האחרון לאיקריה.
גם מסדרה תעודית ב-Netflix שהציגה מחקר תזונתי על תאומים זהים שנערך באוניברסיטת Stanford.
ספורט ופעילות גופנית
אני בגופיה כתומה במרתון ירושלים 3.2024 |
מחקרים מצביעים באופן עקבי על חשיבותה של פעילות גופנית במיוחד בגיל השלישי.
פעילות גופנית הוא אחד המאפיינים המשותפים לכל "האזורים הכחולים".
כמעט שאין יום בחיי ללא הליכה של כמה קילומטרים ברגל. אם יש יום כזה, פעם בשבוע, זה היום בו אני רץ כ7-8 ק"מ. אני עושה גם פעילויות ספורטיביות נוספות במינון נמוך.
ברידג' ופעולות חשיבה אחרות
אני משחק ברידג', מלמד ברידג' וכותב על ברידג'. מחקרים הראו שברידג' מקטין את ההסתברות ללקות בדמנסיה ומשמר יכולות שכליות בגיל השלישי.
החלקים הפחות הרמונים בחיי
שני הדברים הנוספים שעשויים לשפר את חיי וגם להאריך את חיי כאדם מתפקד הם זוגיות וקהילה.
אני מנסה לבנות השתייכות לקהילות רלוונטיות.
קוראי הבלוג הזה וקוראי הבלוג לניהול סיכונים וגם רבים אחרים יודעים שאני מחפש זוגיות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה