אנטומיה של מועדון לפנויים ופנויות

 

בפוסט בין החיים למוות כתבתי על הפסיכיאטרית אליזבת קובלר-רוס, שלייותה אנשים על סף המוות וחקרה את התהליכים שהם עוברים. 

בפוסט הזכרתי (וגם צרפתי תצלום) מאמר, שכתבתי עליה ועל ספרה, בעיתון של מועדון "אותו דבר" ליחידים. 

 

הבטחתי באותו פוסט, לתאר את  קורותיי באותו מועדון עד ה-Happy End.זה יקרה בפוסט הבא. בפוסט הזה אבצע ניתוח מהזווית של מועדון כשה מזווית הראייה שלי כשהייתי חבר בו בתחילת שנות ה-30 של חיי, הרבה לפני "הישורת האחרונה" שלי.

 

מועדון "אותו דבר"

 

מועדון "אותו דבר" היה מועדון לפנויים ולפנויות אקדמאיים. 

הרעיון היה לשלב פעילויות משותפות.

היו פעילויות כגון: הרצאות, ריקודים, הופעות, טיולים ונופשונים משותפים.

מאחורי כל זה הסתתרה מטרה משותפת לכל אחת ולכל אחד מהמשתתפים: למצוא בן זוג או בת זוג.

 

רקע אישי שלי

לאחר סיום קשר ארוך ומשמעותי עם אישה שאהבתי, חיפשתי בת זוג. 

היו קשרים זוגיים שלא צלחו. חלק גדול מכך מוטל על כתפיי. עדיין חשבתי על הקשר שהסתיים. 

כפי שידוע לקוראי פוסטים קודמים בבלוג, זוגיות הייתה חשובה לי וילדים אולי אפילו יותר.

אחרי שהגעתי לגיל 30 החלטתי להרחיב את חיפוש בת הזוג גם באמצעות הצטרפות למועדון "אותו דבר".  

הצצה קטנה ל"הזהו אדם?" של פרימו לוי

פרימו לוי, מקור התמונה: ויקיפדיה 

יוצר התמונה: Unknown (Mondadori Publishers)

 

הסופר האיטלקי היהודי פרימו לוי (1919-1987) נשלח על ידי הנאצים למחנה ההשמדה אושוויץ. כשנשלח לשם לא היה סופר. הוא היה כימאי. 

 

על פי והיקיפדיה: " לוי הצליח לשרוד הודות לצירוף נסיבות: הוא ידע קצת גרמנית בזכות ספרי כימיה כתובים גרמנית שהוא קרא, והדבר היה לו לתועלת במחנה. הוא שילם בלחם עבור שיעורים בגרמנית ובהתמצאות ברחבי מחנה אושוויץ על ידי אסיר איטלקי בכיר ומנוסה ממנו במחנה. באמצע נובמבר 1944 הוא השיג משרה במעבדת בּוּנַה (Buna) במחנה, שנועדה לייצר גומי סינתטי וכך נמנעה ממנו עבודת פרך בחוץ בטמפרטורות מקפיאות. זמן לא רב טרם שחרור המחנה, הוא חלה במחלת השנית ונכנס לבית החולים של המחנה. הדבר היה לו לתועלת - כאשר התקרבו חיילי הצבא האדום, אנשי האס אס מיהרו לפנות את המחנה - הם לקחו עמם את כל האסירים חוץ מהחולים החמורים, לצעדת המוות על מנת להתרחק מן הצבא שהחל להתקרב, ובצעדה זו נספה רובו הגדול של היוצאים מאושוויץ. לוי, שנשאר במחנה בזכות חוליו, זכה להישאר בחיים." 

הספר "הזהו אדם?" הוא אחד מהספרים שכתב על חייו באושוויץ.

כאדם אנליטי הוא ניסה להבין מה קורה סביבו במחנה. בספר הוא כותב, שהוא גילה שהנאצים נותנים לאסירים מספרים סדרתיים. המשמעות הייתה שאסירים עם מספר נמוך המוטבע על ידם שרדו יותר זמן מאחרים. 

הוא ניסה למצוא מכנה משותף בין אסירים עם מספר נמוך. 

מציאת מכנה משותף כזה הייתה עשויה לעזור לו להתנהג באופן אדפטיבי.

הניסיון למצוא מכנה משותף נכשל. המדגם היה קטן מאוד והשוני בין בעלי המספר הנמוך היה גדול. 

כך למשל, אחד מהם היה מנותק לחלוטין מהמציאות. מה שהיה קשה לאנשים נורמליים היה הרבה פחות קשה עבורו.

המשותף ביני ובין פרימו לוי

כמובן, שאין להעלות על הדעת השוואה בין מחנה השמדה נאצי לבין מועדון פנויים פנויות. 

המשותף ביני לבין פרימו לוי הוא ששנינו אנשים אנליטיים, שהתבוננו במה שנעשה סביבם וניסו לנתח אותו.

 

שנינו עשינו את זה על מנת לנסות להשיג מטרה. 

לוי עשה זאת על מנת לשרוד. 

אני עשיתי זאת על מנת למצוא בת זוג מתאימה.

כהרגלי גם במצבים אחרים, ישבתי בצד וניסיתי לנתח ולפענח את מה שקורה סביבי.

המוקד של תשומת הלב שלי היו כמובן נשים שהגיעו למועדון, אבל זיהיתי גם דפוסים ותהליכים שהתרחשו ואינם בהכרח קשורים לבנות זוג פוטנציאליות.

 

כמה הבחנות כלליות 

יותר נשים מגברים

מספר הנשים הגיעו לפעילויות עלה על מספר הגברים. נדמה לי שזה כלל אצבע שתקף למרבית המסגרות של היכרויות למטרות זוגיות.

הרבה נשים עם קשיים ביצירת קשר זוגי

חלק לא קטן מהנשים שהיו שם התקשו ביצירת קשר זוגי.

 

כשפוגשים נשים נאות, נבונות, מעניינות, טובות לב, מצליחות בעבודתן, יש להן מגוון רחב של עיסוקי פנאי וידע, נשאלת השאלה: מדוע אין להן זוגיות טובה ויציבה?

אין ספק שהן מעוניינות בזוגיות כזו, אחרת לא היו מטריחות את עצמן למועדון של פנויים-פנויות.

 

 להלן  הצגה פשטנית של מספר תשובות לשאלה ביחס לזוגיות שנשאלה לעיל:

1. גירושין שלא באשמתן

זה כמובן כולל גם פרידה מבן זוג שהיה למישהי קשר מתמשך איתו.

2. פטירה מצערת של בן זוג

שוב גם בסעיף זה אין הכוונה בהכרח לנישואים פורמאליים.

3. בררנות יתר

אף לא אחד ראוי להיות בן הזוג שלה.

4. קשיים ביצירת זוגיות

עלולים להיות מגוון רחב של קשיים בדרגות חומרה שונות.  

התיאור הוא כמובן סכמטי ופשטני. יש מנעד רחב יותר של תשובות ויש גם שילוב של יותר מתשובה אחת, למשל: גם גרושה וגם קושי ביצירת קשר, אולי בעקבות גירושין קשים. 

 

התשובות המסומנות בירוק אינן מתארות קושי ביצירת קשר זוגי.

התשובות המסומנות באדום מתארות קושי כזה.

כמובן שבקשר בין אישה לגבר יש גם גורמים סובייקטיביים. 

כך למשל, לא כל מי שאני חושב שהיא נאה ונבונה מישהו אחר יחשוב כמוני.

וגם אם כן, אין די בזה על מנת להבטיח היווצרות קשר משמעותי ומוצלח.

  

הרבה גברים עם קשיים ביצירת קשר זוגי

חלק לא קטן מהגברים שהיו שם התקשו ביצירת קשר זוגי. איני טוען שלי אישית לא היו קשיים כאלה. 

 

חלק מהגורמים שציינתי ביחס לנשים רלוונטיים גם ביחס לגברים.

שני דברים הבחינו בין גברים לנשים:

 

1. בגלל המספר הקטן יותר של גברים היה סף קבלה נמוך יותר של גברים.

2. היו גם גברים שלא היו מסוגלים להתחייב.

במקרה קיצוני, שתיארה לי אחת הנשים, מישהו שגר לידה לא היה מוכן להתחייב בשעת ערב מאוחרת, שיקח אותה במכוניתו למחרת בבוקר בשעה מוקדמת לפעילות של המועדון שחייבה נסיעה.

הפרדוקס: הצלחה מובילה לכישלון

הצלחה של מועדון כזה ופרטים בו פירושה זוגות היוצרים זוגיות יציבה ומתמשכת. באופן טבעי זוגות כאלה נוטשים את מועדון הפנויים פנויות.

המועדון נדרש לממן פעילויות ולכן חייב לגייס חברים חדשים במקום "המצליחים" שעזבו אותו.

אין דרך להוציא חברים וותיקים מהמועדון. התוצאה היא שבהדרגה נשארים בו חברים וחברות אטרקטיביים פחות (שגם הזדקנו במספר שנים). 

 

זה משפיע גם על תהליך גיוס חברים חדשים. בלית ברירה הקריטריונים נעשים פחות מחמירים. גם הגילים השכיחים עולים. 

עד לנקודה בה הפעילות מגיעה לסופה ונוצר דפוס אחר של פעילות: פחות קבוע ופחות מגוון. 

זהו סוג של Vicious Circle. עד לפירוק המסגרת.