 |
| נחל כזיב. צולם על ידי ב3.7.2021 |
ב-1 ביולי מלאו לי 70 שנים. משפחתי הגרעינית היקרה תכננה לנו נופש קצר בצפון לרגל האירוע.
ההרגשה הייתה טובה ומאוד נהנתי. ממרום שנותיי הסתכלתי על זה גם בפרספקטיבה רחבה יותר, שאותה אחלוק עם קוראי הבלוג.
קצת לפני גיל 70 חוויתי משבר גיל ה-X0: משבר הקורונה ששינה וצמצם כמה מדפוסי החיים שלי ביחד עם כמה כישלונות וחוויות של צמצום ביכולות. תוסיפו לזה אנשים במעגל החברתי שלי בקבוצת הגיל שלי שהלכו לעולמם או חוו ירידה חדה בתפקוד עקב בעיות בריאות.
כמי שגדל על זן בודהיזם ודאואיזם, הבנתי מהר מאוד, שמשבר הוא גם הזדמנות לשינוי. צלחתי במהירות את המשבר העגול עם הפנים קדימה.
זה לא אומר בהכרח שמה שהיה הוא שיהיה.
דברים שהשתנו בחיי
נהיגה
לפני עשר-עשרים שנה הייתי, ללא ספק, הנהג העיקרי בנסיעה הארוכה מירושלים לצפון. נדמה לי שזו הפעם הראשונה שלא נהגתי בכלל. המושכות של הנהיגה עברו לדור הצעיר. כמובן שבאירועים אחרים נהגתי גם השנה אבל יותר ויותר הדור הצעיר מתחלק איתי בנהיגה.
נהיגה אינה הדבר היחידי שעובר, באופן חלקי או מלא, לדור הצעיר יותר. גם דברים אחרים נעשים יותר ויותר על ידי כאלה שאינם בישורת האחרונה.
מימון
בתקופה שעבדתי בהיקף מלא הייתי גם זה, שההכנסות השוטפות שלו היו גבוהות יותר מאלו של בני הדור הצעיר. כשהיה צריך, וגם כשלא היה צריך, שילמתי עבור הילדים.
בינתיים הילדים כבר לא ילדים ומצליחים במקומות עבודתם. ב"ישורת האחרונה" אני עובד פחות ומרוויח פחות מעבודתי החלקית.
חלק מהוצאות משותפות וחלק מהוצאות הנופש שולמו על ידי הדור הצעיר.
כבר לא תמיד מובן מאליו שבני הדור המתכלה הם אלה שמשלמים על הכל. לשמחתי, כלכלתי את ענייני בתבונה. יש כאלה שב"ישורת האחרונה" צריכים תמיכה כלכלית של ילדיהם.
מאמצים פיזיים
המסלול המעגלי בנחל כזיב (בתמונה למעלה) אינו קל. מדובר בכ-9 ק"מ עם עליות וירידות. ביום חם זה אפילו קשה. שבת השלישי ביולי היה יום חם במיוחד.
מי שהשגיח עלי היו שני הבנים שלי שהלכו ביחד איתי. לפני כמה עשרות שנים אני הייתי זה שהשגיח עליהם ותמך בהם. לא פעם עליתי בעליות קשות כשהצעיר יושב על גבי במנשא גב ואני מסייע גם לבת שלי.
ב"ישורת האחרונה" יש ירידה ביכולת הפיזית. זו כבר אינה אותה יכולת שהייתה בגיל 25 או 35.
חדות מחשבתית
גם הזיכרון לא בדיוק כפי שהיה. יותר פעמים מאבדים ריכוז.
ב"ישורת האחרונה" מאבדים מיכולת ריכוז ומחדות חשיבה.
דברים שלא השתנו בחיי
בהרצאה של ד"ר יורם מערבי, רופא המתמחה בזיקנה, שמעתי, שככל שעולה הגיל, גדלה השונות בין אנשים. בחלק מהתחומים התפקוד שלי לא השתנה מהותית, בינתיים, ב"ישורת האחרונה".
הפיסקה הנוכחית היא אישית ומתייחסת אלי.
נחל כזיב כמשל
נחזור שוב למסלול המעגלי בנחל כזיב. אני ושני הבנים שלי לא היינו בו לבד. היו בו הרבה אנשים.
כמעט כולם היו בשנות העשרה, שנות העשרים ושנות השלושים של חייהם.
אולי אני כבר לא רואה כל כך טוב, אבל נדמה לי שלא היו שם מלבדי אנשים אחרים הנושקים לגיל 70.
כנראה שמצבי הפיזי טוב למדי, אם אני מצליח ללכת מסלול כזה ביום חם.
ריצה למרחקים ארוכים
אני עדיין רץ פעם או פעמיים בשבוע ונהנה מכל רגע. אני רץ 7-8 קילומטר. הולך ק"מ עד שאני מתחיל בריצה משום שאני לא רץ על אספלט, שהורס את הברכיים. בסוף המסלול המעגלי סביב גן החיות התנכ"י והטבע הנפלא ליד עין לבן, אני צריך ללכת עוד כ-2-2.5 ק"מ של אספלט.
האמת שהתחלתי לרוץ מעל 5 ק"מ רק בהכנות לריצה הראשונה שלי ל-10 ק"מ במרתון ירושלים. הייתי אז מעל גיל 60. לפרטים נוספים קראו: התנהלות כלכלית: מרתון ירושלים כמשל.
האמת היא שזה כבר לא אותו דבר. עד לפני שנה לא הייתי עייף בערב ביום בו רצתי בבוקר. עכשיו כן.
עוד עדות לכך שמצבי הפיזי עדיין סביר.
מצב בריאות
מצב הבריאות עשוי להיות מפתח להרבה דברים. גם לתפקוד הפיזי.
רבים לא יודעים להעריך בריאות טובה או סבירה עד שמשהו רע מהותי קורה. כשזה קורה אז זה אולי כבר מאוחר מדי.
עושה רושם שמצבי הבריאותי טוב יחסית לרבים בקבוצת הגיל שלי. כך לפחות חושבת רופאת המשפחה שלי.
לא שאין לי בעיות קטנות פה ושם, אבל בהשוואה למה שאני רואה אצל חלק מחבריי ומכריי בקבוצת הגיל שלי, אני צריך להעריך את מצבי הטוב.
בריאות היא מפתח לתפקוד ב"ישורת האחרונה".
יכולת חשיבה משמעותית
עדיין עובד
עדיין חולם
מפסיקים להיות רלוונטיים כשמפסיקים לחלום. לי יש עדיין חלומות המתייחסים לעשייה בעתיד.
לא כאן המקום לפרטם אבל מקווה שתתוודעו אל כמה מהם במהלך החודשים הקרובים.
"הישורת האחרונה" עשויה להיות רחוקה מסיום כל עוד אתם חולמים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה