האם יש עדיין יכולות אפקטיביות ב"ישורת האחרונה"?

אחת השאלות המהותיות ביותר היא: האם אזרחים וותיקים מסוגלים לתפקד באופן אפקטיבי? 

מדובר בהקשר של עבודה ובהקשרים אחרים. אחת המשמעויות של השאלה הזו היא: האם הם יכולים להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה? ובנוסף: האם הם יכולים לתפקד היטב במטלות כמו משחקי חשיבה ובמטלות הדורשות יכולות פיזיות? 

התשובה לשאלה היא חיובית: הם יכולים אבל באופן שונה מצעירים.

אסייג, התשובה הזו אינה אחידה לכל האזרחים הותיקים.  יש כאלה שאינם יכולים כי יש ירידה חדה בתפקוד שלהם.

יש כאלה שיכולים לתפקד באופן דומה לאופן שבו תפקדו בצעירותם.

נדמה לי שהרוב נמצא במקום אחר: יכולים אבל אחרת מצעירים. 

בפסקאות הבאות אציג מספר  דוגמאות מניסיוני האישי. נדמה לי שאפשר להכליל מהן לקבוצה רחבה יותר. 

ריצה

למי שאינו יודע, אני רץ פעם או פעמיים בשבוע. קצת אחרי הגיעי לגיל 60 התחלתי להשתתף בריצת 10 ק"מ במרתון ירושלים. 

בכל השתתפות שלי במרתון ירושלים היו לי שתי מטרות שהושגו: לסיים את הריצה ולרוץ ברצף בלי לעצור לנוח ובלי לעבור להליכה. 

הייתה גם מטרה שלישית: לסיים תוך זמן מינימלי מסוים. 

המטרה הזו הוצבה אחרי שידעתי מה היה זמן הריצה שלי בשנה הראשונה בה השתתפתי. בשנה השנייה הגעתי כמה שניות יותר מאוחר מזמן היעד. בשנה השלישית עמדתי ביעד. 

מאז יש גרף עולה של זמן הריצה שלי: בכל שנה יותר מאשר בקודמת. 

גם בריצות השבועיות שלי זמן הריצה עולה.

מסקנה: לרוב אנשים בגיל מבוגר יותר איטיים מצעירים בביצוע מטלות פיזיות. 

 

פעילות  הדורשת יכולות שכליות

נדמה לי שגם בפעילויות כאלה, אני ואחרים בגילי, כבר יותר איטיים מאשר בצעירותנו. לוקח לי יותר זמן לבצע את המטלות, שאת רובן בחרתי, מרצוני הטוב, להטיל על עצמי.

יש פעילויות המשלבות בין יכולות מנטליות ויכולות פיזיות. כמו ימי עבודה ארוכים המחייבים גם נסיעות ארוכות בפקקים כמעט אינסופיים. 

האם אני יכול לעמוד בזה כמו שעשיתי בעבר? בארבעה ימים רצופים כאלה עמדתי בכבוד בקורסים על ניהול סיכונים, שאני מרצה בהם במשך כשמונה שעות במשך ארבעה ימים באזור המרכז. 

ספק אם הייתי עומד במעמסה כזו במשך שלוש שנים רצופות, כפי שעשיתי לפני 20 שנים.

 

ייעוץ בתוכנה עם Hands On 

את הקריירה שלי בתחום המחשבים ומערכות המידע התחלתי בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת. אחרי מספר שנים הפכתי למומחה במערכות הפעלה של מחשבי Mainframe של חברת IBM. 

מערכות ההפעלה עוד לא היו מפותחות ונאלצנו להוסיף פונקציונאליות, שכתבנו בשפת התכנות Assembler, הקרובה לשפת מכונה. 

באמצע שנות ה-80 העולם כבר היה שונה: מערכות ההפעלה התפתחו וכתבו מעט הרחבות למערכת ההפעלה בשפת Assembler. אני כבר הייתי מנהל ואח"כ יועץ. במשך יותר מ-20 שנה כבר לא כתבתי או תחזקתי קוד בשפת Assembler. מרבית המטלות המקצועיות שלי בשנים שקדמו לפנייה כבר לא כללו עבודה עם Hands on כלשהו.

כשהייתי מעל גיל 60 פנו אלי ושאלו אותי האם אני יכול לטפל בהרחבות למערכת ההפעלה, שנכתבו במקום העבודה בו עבדתי בצעירותי? 

נאמר לי שבמקרים קודמים אחרי מעבר למהדורה חדשה יותר של מערכת ההפעלה הצליחו בקלות להתאים את ההרחבות (כמעט ללא שינויים או בכלל ללא שינויים). הפעם ניסו להתאים ושם דבר לא עבד.

ביני לבין עצמי התלבטתי האם אני מסוגל לעשות את זה?

עצמאים צריכים להתפרנס ולא תמיד יש להם מספיק עבודה. החלטתי לקחת על עצמי את המשימה ולנסות להתמודד. 

הרווחתי מעט כי זה היה פרויקט של Fixed Price והשקעתי הרבה שעות עבודה, אבל בלשון של המעטה, עמדתי בכבוד במשימה והצלחתי לבצע אותה.

לפרטים קראו:

Information Technology: Are you out of business if your age is above 50?

הסיבה שכתבתי על העבודה הקצרה הזו היא, שרציתי להסביר את היתרונות של אנשים בגיל מבוגר ביחס לצעירים.

עובדים צעירים יותר שניסו  לבצע את המשימה הלכו  מיד לקוד של התוכנה וכשלא פתרו את הבעיה נתקעו. אני ביקשתי להתחיל בספר (Manual) של אותו רכיב במערכת ההפעלה.

כשקראתי אותו מצאתי שחברת IBM ביצעה שינויים מהותיים באותו רכיב תוכנה במערכת ההפעלה ובממשק בינו לבין ההרחבות. 

כבר מהתחלה הבנתי מדוע זה לא עבד וכל מה שנותר לי זה משימה טכנית, אמנם קשה ומורכבת, של תכנון ויישום במסגרת החדשה של התוכנה.

מסקנה: היתרונות של אנשים בגיל מבוגר הם ניסיון ותפיסה רחבה.

 

גיוון תעסוקתי: גם כאלה ש"בישורת האחרונה"

 

לגיוון תעסוקתי יש יתרונות מוכחים. הגיוון מביא מגוון של תפיסות שונות ואופני התמודדות שונים. לא בהכרח ייבחר "השביל המוכר יותר", שבו הולכים אלה שכל עובדיהם חושבים באופן דומה. 

אחד האלמנטים של גיוון תעסוקתי הוא שילוב של צעירים וותיקים בעבודה. גם אם הוותיקים עברו את גיל הפרישה לגמלאות.

בעידן שבו עולה תוחלת החיים, חשוב לאפשר לאזרחים וותיקים, המעוניינים בכך, להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה הרשמי. 

צריך לעשות את זה באופן שיביא לידי ביטוי את היתרונות שלהם ויקטין את החסרונות שלהם. 

זה טוב לכולם:

1. לוותיקים שלא נדחקים בבת אחת הצידה.

2. למעסיקים שיכולים להנות מהתרומה שלהם להצלחת העסק או מקום העבודה הציבורי.

3. למדינות שצריכות לתת תשלומים סוציאליים לאזרחים וותיקים, שהכנסותיהם נמוכות מדי ומתקשות לבנות מודל גמלאות פנסיה למשך כל כך הרבה שנים.

בבלוג שלי בכלכלת המשפחה התייחסתי למחקר מעניין של PWC בריטניה. 

המחקר משווה את האופן בו מדינות אירופה מאפשרות המשך עבודה לאזרחים וותיקים. 

בהקשר זה יש לנו מה ללמוד משוודיה.