לא כאן המקום להיכנס לשאלות פילוסופיות כגון: מה זו נפש והאם היא בכלל קיימת?.
לא כאן המקום להיכנס לשאלות פילוסופיות כגון: הבעיה הספיכופיזית או בשאלות אחרות בהקשר של Mind and Body.
אני יודע שהשימוש שלי במושג "נפש" אינו מדויק אבל הוא חלק מכותרת שמושכת קוראים.
חשוב יותר, שאני יכול לנסח באופן ברור למה התכוונתי:
1. כשמביטים באופן מתמשך רואים ומבינים דברים.
2. כשמביטים באדם אפשר לפעמים להבין אותו יותר מאשר במצב בו לא מביטים בו.
3. כשמבטים נפגשים עשויים להבין יותר.
כאדם הנוטה להתבונן אני מתחבר לתפיסה הזו. עיניים ומבטים מופיעים בתדירות גבוהה בשירים שכתבתי בעבר הרחוק.
בפוסטים קודמים בבלוג זה הבאתי לפעמים שיר אחד רלוונטי לתוכן הפוסט. הסברתי גם את הקשר בין תוכן הפוסט לשיר.
בפוסט זה אחרוג ממנהגי והוא יהיה מוקדש כלו לשירים על מבטים ועיניים.
למעט, מקרה שחשוב לי לשמור על פרטיות גיבורת השיר, אתאר גם את הקשר.
קיל 1976
עֵיינַיִם עֲצוּמוֹת
עֵינַיִים עֲצוּמוֹת בִּפְנִים
הֵן רַבּוֹת פָּנִים.
עֵינַיִים עֲצוּמוֹת בִּפְנִים,
הַגַּלְגַּל וּמְכַסּוֹת אִישׁוֹנִים.
אִישׁ, אִישָׁהּ, אֲנָשִׁים קְטַנִּים
וְשׁוּב מְכֻסִּים בֶּעָפָר.
עֵיינַיִם עֲצוּמוֹת, אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׂבְעִים
שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁמֵּהַחַיִּים שְׂבֵעִים,
וְעֵינֵיהֶם עוֹצְמִים לָעַד
אוֹ אוּלַי עַד רֶגַע מִיּוֹעֵד,
שֶׁמִּישֶׁהוּ אוֹתָן יִפְקַח.
אֱלֵי מַלְאָךְ, אוּלַי אָח.
אוּלַי ...
שָׁנִים עוֹד שֵׁשׁ
עֵינַיִם עֲצוּמוֹת יֵשׁ וְיֵשׁ.
נֶעֱצָמוֹת בְּאוֹתוֹ זְמַן.
נִפְקָחוֹת בְּלַחֲשׁוֹ שֶׁל חַשְׁמָן.
מוֹדֶרְנִי. דּוֹקְטוֹר לִרְפוּאָה,
וּכְשֶׁאֵינוֹ מֵבִיא יְשׁוּעָה...
עֵינַיִם עֲצוּמוֹת בִּפְנִים,
הַגַּלְגַּל וּמְכַסּוֹת אִישׁוֹנִים.
אִישׁ, אִשָּׁה, אֲנָשִׁים קְטַנִּים
וְשׁוּב מְכֻסִּים בֶּעָפָר.
וְעִם אוֹתוֹ לַחַשׁ קְסָמִים
בִּימֵי אוֹגוּסְט חַמִּים
תִּפְקַח הַלָּן עֵיינַיִם כְּחֻלּוֹת
גְּדוֹלוֹת, אוֹהֲבוֹת וּצְלוּלוֹת
וְכָךְ תֶּאֱטֹם אָזְנַיִם
וְכָךְ תַּעֲצוּם עֵיניַיִם
לַמֶּשֶׁק הַזְּמַן כִּכְנָפַיִים
וּלְבַעַל נְעוּרֶיהָ הַכֵּלִים
שֶׁיְּשִׁיבָה אֶל מִטְבָּח הַכֵּלִים.
קיל (אנגליה), 1976
מאחורי השיר
בסוף הפוסט החלק המערבי של "המסע" למזרח, מופיע שיר. כמו השיר הזה גם השיר ההוא מתייחס לקורסים על מדיטציה הטרנסנדנטלית באוניברסיטת קיל. יש הבדל מהותי אחד בין גיבורת השיר "ובלילה ההוא" לבין הלן גיבורת השיר הנוכחי: בשיר "ובלילה ההוא" תיארתי משהו חזק שקרה ביני לבין אותה אישה צעירה.
הלן התאהבה בי. אני התייחסתי אליה בחיבה ובקירבה דומה לזו שהתייחסתי לכל אחד משותפיי ושותפותיי לדרך בקורס.
בשני דברים הייתי זקוק לעזרה גם בזמן הקורס וגם אחריו.
גם בשנים מאוחרות יותר, במרבית המקרים הנדירים שהייתי חיב ללבוש עניבה וחליפה, הייתי זקוק לעזרה בעניבה נכונה של העניבה.
במקרה של הלן, זה היה קשה יותר. הייתי בחור תמים בן 25. הלן הייתה, כפי שהבנתם מקריאת השיר, אישה נשואה. פירשתי את הניסיונות להתקרבות אלי כחלק ממערכת היחסים הטובה בין משתתפי הקורס.
קצת הגזמתי בפרשנות. היא פנתה אלי והציעה לי לבוא לחדרי כי היא רוצה שאלמד אותה שחמט.
אותו דוקטורנט שעזר לי לענוב עניבה, הסב את תשומת ליבי לרצון של הלן לצור איתי קשר.
עכשיו כשהתגרשתי, אני שוב פתוח ליצירת קשר זוגי. אם יש כאלה שמעונינות, חשוב שיכירו את החולשה שלי: בהחלט עלול להיות מצב, שבו אני מעוניין בקשר, אבל אני לא מזהה שגם בת הזוג הפוטנציאלית מעוניינת ולכן לא יוצר התחלה של קשר.
אהבה קצרה באדינבורו
אַהֲבָה
חָרַטְתִּי אֶת צְחוֹקֵךְ
בְּקִפְלֵי הַקָּרוּם הַמֹּחִי.
כִּבְחָרַט עַל מַתֶּכֶת.
לוֹהֶטֶת מֻתֶּכֶת,
בְּלִי אֵשׁ זָרָה.
מִבְּלִי לְהִמָּחֵק, לְבֵינְתַיִם.
אָרֹךְ וּקְצַר.
מָתוֹק וָמָר.
בְּלִי הֹוֶה, בְּלִי עָתִיד,
בְּלִי עֵבֶר.
בְּעֵינַיִם קָמוֹת בְּאַהֲבָה
מִמַּבָּט אַחֲרוֹן.
אדינבורו, 1979
מאחורי השיר
הגעתי לאדינבורו אחרי שהתסיים פסטיבל התיאטרון שמושך קהל רב. באותה תקופה טרום המחשב האישי ובוודאי טרום האינטרנט והסלולר מציאת חדר ללינה בלילה נעשתה באמצעות עמידה בתור ארוך. כשמגיעים לתחילתו הפקידים מציעים חדרים שונים בטווח מחירים שקובע התייר. כשבוחרים אחד מהם משלמים עבור השירות במזומן. הפקיד/ה מצלצל/ת למשכיר החדר ואז מקבלים מפה והוראות הגעה.
באופן חריג ובלתי צפוי, כשהגעתי לראש התור אמרו לי שנגמרו החדרים אבל... אמרו לי שם של מקום שבו יש חדרים והציעו לי לסוע לשם.
כשהגעתי התברר שהחדרים הם במעונות הסטודנטים, שעדיין לא היו מלאים משום שטרם החלה שנת הלימודים.
זה היה הרבה יותר טוב מחדר שכור. אפשר היה לאכול ארוחת בוקר טובה וזולה בשירות עצמי. בארוחות הבוקר היו כמה מפגשים מעניינים, למשל עם סטודנט ניגרי לתיאולוגיה.
הייתה גם אהבה. בה עוסק השיר לעיל. כשאני כותב "אהבה ממבט אחרון" זו לא יכולה להיות מישהי המתגוררת בישראל. אני יכול ללכת ברחוב או לסוע לאיזה מקום ובמקרה להיפגש איתה.
זו כן יכולה להיות מישהי הגרה בעיירה קטנה בחלק דובר האיטלקית של שוויץ.
מַבָּט אֶחָד
מַבָּט אֶחָד אָרֹךְ,
מַבָּט אֶחָד אָבוּד,
קִפֵּל יוֹמַיִם שֶׁל שָׁנִים.
עַם אַתָּה אַהֲבָה
שֶׁאָבְדָה וְעוֹדָהּ,
זוּג עֵינַיִם חוֹמוֹת בְּפָנִים
וּצְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל
עַל אֲגַם וְעַל הַר
וְעָגָה שֶׁל דִּבּוּר
קְצָת שׁוֹנֶה וּמוּזָר.
מַגַּע יָד בְּיָד
וְלָשׁוֹן בְּלָשׁוֹן
יוֹם שְׁנֵי בְּעִקְבוֹת יוֹם רִאשׁוֹן.
כָּה שׁוֹטַטְנוּ
בִּרְחוֹבוֹת זָרִים וּקְרוֹבִים
מַשִּׁיקִים חֲלוֹמוֹת אוֹהֲבִים.
אדינבורו, 1979
מאחורי השיר
גם השיר הזה עוסק באותה אהבה באדינבורו. אתיחס כאן לאגם ולהר. שניהם היו צמודים למעונות הסטודנטים. ביחד טיפסנו על ההר הלא ממש גבוה. בכל זאת ראינו חלק גדול מהעיר מראש ההר.
"עגה של דיבור קצת שונה ומוזר". מרבית האנשים באדינבורו הם דוברי אנגלית כשפת אם. פגשתי מספר קטן של איטלקים שדיברו אנגלית טובה ללא מבטא זר. הגברת השוויצרית, מהחלק דובר האיטלקית של המדינה, הייתה שייכת לרוב האיטלקים שפגשתי, שהאנגלית שלו לא הייתה מהמשופרות. יחד עם זאת, אני המשוחד, מצאתי הרבה חן במבטא השונה והמוזר.
סבל
עָמֹק וְרָחוֹק
הִבַּטְתִּי עָמוֹק וְרָחוֹק
בְּעֵינֶיךְ חַסְרוֹת הָעִוָּרוֹן,
וּבְלֶחְיֵךְ שֶׁצִמְחוֹ חִוְרוֹן.
בַּקַּיִץ צָרוּב טֵרוּף,
וְשָׁטוֹף יִסּוֹרִים שְׁקֵטִים
כִּמְעַט פַּסְטוֹרָלִיִּים.
בֻּבַּת חַרְסִינָה
עַל בְּלִי מָה.
נֶחְתֶּכֶת, מֻתֶּכֶת.
בָּעוֹלָם שֶׁל צָב
עַל גַּב
שֶׁבָּהּ מִמּוֹתֵךְ.
ירושלים, 1984
מאחורי השיר
אני מכבד את פרטיותה של גיבורת השיר.
ילדה
עֵינֵי יַלְדָּה קְטַנָּה
עֵינֵי יַלְדָּה קְטַנָּה
נִקְרָעוֹת בֵּין לְבֵין.
לַחֲזֹר אוֹ לָלֶכֶת?
לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת?
יוֹדְעוֹת וְלֹא יוֹדְעוֹת.
רוֹצוֹת בְּחָזְקָהּ לִלְפֹּת
בְּאֶצְבְּעוֹת הַיָּד הַחֲשׂוּפוֹת.
לֶאֱחֹז לְעוֹלְמֵי עַד,
פִּסָּה שֶׁל אֹשֶׁר שֶׁאָבַד.
ירושלים, 1985
מאחורי השיר
מטרונום
חֲשֵׁכָה
נוֹקְשִׁים צְעָדִים
עַל רִצְפָּה חֲשׁוּכָה
מֶטְרוֹנוֹם אֱנוֹשִׁי
בַּאֲפֵלַת חֲצוֹת סְמִיכָה,
לֹא יוֹתֵר מִבְּצָהֳרֵי יוֹמָהּ.
עִוֶּרֶת מְחַכָּה
לִבְחִיר לֹא בָּא
ירושלים, 1985
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה