כותרת ביטאון איגוד השחמט הישראלי, ספטמבר 1978 |
אף אחד לא חשב בשנת 1978 שב-10 בפברואר 1996 מחשב "כחול עמוק" של IBM ינצח את אלוף העולם בשחמט גרי קספרוב.
ב-1978 תוכנות מחשב הפסידו לרוב לשחקני שחמט טובים.
אמנם, כפי שתראו בתמונה מתחת לפסקה זו, אחרי תחרות שחמט מחשבים שהתקיימה בכנס בינלאומי למחשבים בבנייני האומה בירושלים הייתי היחיד, מבין חמישה שחקנים ששיחקו נגד תוכנת המחשב "שח 4.6", המחשב שניצח.
את התיקו שהשיג מחשב נגד אמן השחמט מלכיאל פרץ, אני רואה כהפתעה גדולה. אלמוג בורשטיין, שזכור לי היטב מאליפויות הארץ לנוער בשחמט בתחילת שנות ה-70 הפסיד בזמן בעמדת תיקו.
מתוך המאמר בירחון השחמט של 9.78 על תחרות שחמט מחשבים |
תחרות שחמט המחשבים בכנס בבנייני האומה
באותו צילום בפסקה הקודמת תוכלו לראות גם את תוצאות התחרות בין תוכנות המחשב.
המנצחת הייתה תוכנת "דוכסית", באנגלית: Duchess. התוכנה פותחה באוניברסיטת Duke ולכן נבחר לה שם זה. כמה מחברי הצוות שפיתח אותה הגיעו לכנס.
מרבית התוכנות המשתתפות בתחרות היו תוכנות אמריקאיות שפותחו באוניברסיטאות. היו גם תוכנות אירופיות.
חריגה הייתה תוכנה הולנדית. יתר מפתחי התוכנות נהנו מתמיכה כספית של המוסדות האקדמאיים שבהם פותחו.
התוכנה ההולנדית פותחה על ידי פרופסור למתמטיקה מאוניברסיטת דלפט.
משוגע לדבר שפיתח אותה בכוחות עצמו ללא תמיכה. אם תקראו את הפיסקאות הבאות, תבינו למה הפרופסור ההולנדי ואני התידדנו. בבביקורי בהולנד שנה אחרי זה אפילו התארחתי בביתו.
תשתיות מחשוב
באותם הימים רצו רוב תוכנות השחמט על מחשבי Mainframe של חברת IBM.
אחת התוכנות שהתחרו בבנייני האומה רצה על מיני מחשב שהביא איתו מי שפיתח אותה.
יתר התוכנות התבצעו על מחשב מלם, מחשב בנק ישראל ואולי גם על מחשב ביטוח לאומי.
המשמעות הייתה שבאותו מחשב לא בוצעו בו זמנית עבודות רגילות באותן שעות הערב בהן התקיימה התחרות.
לקוראים המבינים במחשבים אספר שמדובר בתוכנות שהן CPU Bounded. הן צרכו כמעט את כל זמן המעבד של המחשבים.
ההולנדי ואני במחשב בנק ישראל
התוכנה שפיתח הפרופסור ההולנדי נכתבה בשפת התכנות Fortran. מארגני התחרות העדיפו להריץ אותה על מחשב בנק ישראל משום שבמחלקת המחקר של בנק ישראל השתמשו בשפת תכנות זו.
כמה ערבים לפני תחילת התחרות הגעתי ביחד עם ההולנדי לבנק ישראל במטרה להתקין את התוכנה ולנסות אותה.
התוכנה לא עבדה באופן תקין. היא הייתה "עפה" באמצע משחק שחמט.
"בילינו" ביחד כמה לילות במחשב בנק ישראל עד שהצלחנו להביא את התוכנה למצב שבו עבדה באופן תקין.
איך נבחרתי לועדה שאירגנה את תחרות שחמט מחשבים?
בשנת 1978 הייתי מתכנת מערכות הפעלה צעיר במלם. מלם הייתה אז יחידת סמך של משרד האוצר. היא שימשה כלשכת שירות שנתנה שירותי מחשוב למשרדי ממשלה רבים ולגופים נוספים בסקטור הציבורי.
ממש לא מישהו שממנים אותו לועדה מארגנת של חלק מכנס בינלאומי.
בראש הועדה עמד פרופסור נכבד מקנדה שהיה ראש החוג באוניברסיטה בה לימד.
חברים אחרים היו מנהלים ואנשי אקדמיה.
שיווק נפלא שלא במתכוון
אתמול (19.3) השתתפתי בפגישה במסגרת קבוצת עבודה של התנהלות כלכלית נכונה של המועצה לחוסן כלכלי לגילאי 60 פלוס.
שאלת המפתח הייתה כיצד לשווק נכון סדנה בהתנהלות כלכלית לאוכלוסיית יעד שזקוקה לה?
שיווק לא נכון עלול להביא לכך, שמספר קטן מדי של אנשים יגיעו אליה.
בשיווק חשוב איך נראים הדברים לקהל היעד ולא דיוק בפרטים.
הדרך בה שיווקתי את עצמי, מבלי להתכוון, בנושא שחמט, ובאופן עקיף גם בנושאים אחרים הייתה שחמט עיוור.
מי ששיחק נגדי או צפה בי משחק שחמט עיוור זוכר את זה במשך הרבה שנים.
ברור שזו לא הייתה פסגת הישגיי השחמטאים, אבל אנשים לא מיומנים מתרשמים מזה יותר מאשר למשל מהזכייה של קבוצת "הפועל" ירושלים בגביע המדינה בשחמט לה הייתי שותף בשנות ה-70 של המאה הקודמת.
כשמישהו לא מיומן במשחק השחמט צופה במשחק עיוור, הפער בין היכולות של אדם ממוצע לבין זה שמשחק שחמט עיור הרבה יותר מוחשי מאשר בצפייה בשני שחקנים המתמודדים על אליפות העולם.
ההתרשמות הזו, משווקת אותי שלא במתכוון, גם כאדם בעל יכולות שכליות גבוהות בתחומים אחרים.
ההילה השיווקית הזו כנראה מציגה אותי כגאון או על סף הגאונות. בכלל לא בטוח שאני קונה את האבחנה הזו.
דני חביון, אחד מחבריי לכיתה בביתה הספר התיכון, היה בין אלה נגדם שיחקתי שחמט עיוור.
הוא כנראה סיפר את זה לאביו דב חביון ז"ל. דב חביון היה מנכ"ל מלם ויו"ר הכנס.
יום אחד הודיעה לי המזכירה של דב חביון שהוא רוצה לדבר איתי. בדחילו ורחימו, הגעתי בשעה היעודה ללשכתו.
הוא הציע לי להצטרף לועדה המארגנת את תחרות השחמט בין מחשבים במסגרת הכנס.
בחירה נבונה בדיעבד
בדיעבד התברר שהבחירה בי כחבר בועדה הייתה בחירה נבונה.
למתכנת מערכות ההפעלה הצעיר היו שני יתרונות בהשוואה לכל יתר חברי הועדה המכובדים ממנו.
יתרון אחד כבר הצגתי, הייתי היחיד בועדה עם Hands on בתחום המחשוב.
מבין חברי הועדה הייתי היחיד שהיה יכול לעזור לפרופסור ההולנדי בבעיות הטכניות.
היתרון השני שלי היה הרמה השחמטית שלי. בעוד אני הייתי שחקן בדרגה גבוהה יחסית, ששיחק באליפויות הארץ ובליגה הלאומית, החברים האחרים בועדה היו חובבי שחמט.
בפסקה הבאה תבינו למה זה היה חשוב.
להרצות בבנייני האומה
שמעון כגן, שהיה אלוף ישראל בשחמט, הוזמן על ידי המארגנים להסביר את מהלכי השחמט של התוכנות.
המסעים הוצגו בזמן אמת על לוחות גדולים על במת האולם של בנייני האומה (שלא כמו היום היה מדובר באולם אחד גדול שהרבה יותר מאוחר חולק למספר אולמות).
בכנס בינלאומי מסבירים באנגלית.
באחד הימים, כגן נאלץ ללכת באופן בלתי צפוי מראש, ולא היה יכול להסביר את המהלכים.
הייתי היחיד מבין חברי הועדה שהיה מסוגל להחליף אותו בהיבט השחמטי.
אין ספק שניסיון של עמידה לפני קהל היה לאחרים ולא לי.
מעולם לא הרציתי לפני כן לקבוצה של יותר מעשרה או עשרים אנשים. ההרצאה היחידה הקודמת, והכושלת שלי ,הייתה בקורס עם מספר משתתפים קטן בחוג לסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית. היא הייתה בעברית ולא באנגלית.
כילד בן 7 הלכתי לקייטנה ב-י.מ.ק.א. פחדתי להיכנס לבריכה. המדריך דחף אותי למים. מאז לא נכנסתי לבריכה בכל ימי הקייטנה.
בבנייני האומה לא הייתה לי ברירה אלא לקפוץ למים ולהחליף את שמעון כגן לערב אחד. לא טבעתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה