מסע לפולין: עם התבוסות הצבאיות: העלמה שיטתית של ראיות להשמדת עם

 

טרבלינקה, מעין פסי רכבת. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל, 11.25. 

בפוסט הקודם בסדרת הפוסטים על המסע לפולין עם "יד ושם" עסקתי ברוצח השקט. 

פוסט זה מתייחס למבצע 1005 ולפעולות יחידת 1005 במסגרת המלחמה אחרי המבצע. 

באמצעות היחידה הזו ניסו הנאצים להסתיר את ממדי ההשמדה שביצעו. היחידה החלה לפעול אחרי שהתחילו תבוסות צבאיות של הנאצים בשנת 1943. 

הפוסט מתייחס להיבט זה בהקשר של מה שראינו, או יותר מדויק לא ראינו, במסע לפולין עם "יד ושם" בשנת 2025. 

בהתחלה היה רצון להסתיר את ההשמדה ההמונית מטעמים של תגובות של מדינות אחרות ומטעמים של יתר שיתוף פעולה מצד הקורבנות שלא ימהרו להתמרד בהנחה שהם נמצאים במחנה עבודה ולא במחנה השמדה. 

כשהחלו תבוסות צבאיות של הנאצים, התחילו לחשוב על היום שאחרי. 

תפקיד היחידה היה להעלים, ככל שניתן, את היקף ההשמדה. 

בפוסט זה אתיחס למחנה טרבלינקה, אחד המחנות שהושמד על ידי הנאצים.  

 נעשתה בו העלמת עובדות שיטתית בהקשר של ההשמדה ההמונית של יהודים. 

טרבלינקה

מצבה של ינוש קורצ'אק בטרבלינקה שם נרצח. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל.
נובמבר 2025

היו מחנות ריכוז והיו מחנות השמדה. טרבלינקה היה מחנה השמדה. טרבלינקה היה מחנה השמדה. הוא היה אחד משלושת מחנות ההשמדה הגדולים לרצח יהודי פולין במסגרת מבצע ריינהרד. 

השניים האחרים היו סוביבור ובלז'ץ. 

מה ההבדל בין מחנה השמדה ומחנה ריכוז? 

במחנה ריכוז עבדו. מי שלא היה מסוגל לעבוד נרצח. כפי שקראתם בפוסט קודם תוחלת החיים של עובד הייתה תשעה חודשים. 

במחנה השמדה תוחלת החיים הייתה שבוע. מי שהגיע לשם נועד להשמדה בזמן קצר ככל שניתן. השאלה האם הוא עדיין מסוגל לעבוד הייתה פחות רלוונטית. 

היו מקרים חריגים של יהודים שהושארו לעבוד. אלה היו בעלי מקצועות שהנאצים נזקקו להם. 

עובדים אלה הושארו בחיים במשך זמן ארוך. התפקיד חייב את חלקם להסתובב בכל המחנה. 

המיקום של טרבלינקה

המחנה הוקם באזור יערות נידח במזרח פולין לא רחוק מהגבול עם אוקראינה. 

המקום נבחר מהסיבות הבאות:

1. אין הרבה תושבים שיכולים לשים לב להשמדה ולדווח.

2. לבורחים מהמחנה יש קושי להגיע למקום ישוב.

3. מעבר לגבול באוקראינה היו לא מעט אנטישמים. 

אלה היו מסגירים לנאצים יהודים שברחו מהמחנה והם נתקלו בהם.

בנוסף, חלק מהם שימשו כשומרים במחנה. אחד השומרים היה איוון דמיאניוק הידוע לשמצה (הוא גם שמר במחנה סוביבור). 

כיצד העלימה יחידה 1005 ראיות להשמדה? 

הושמדו מבנים במחנות כולל תכולתם. 

הוצאו גופות או שרידי גופות מקברים קבוצתיים של יהודים שהושמדו. הגופות נשרפו. האפר פוזר ולפעמים גם התווספה הסוואה באמצעות שתילת צמחייה. 

כשטרבלינקה הפסיק לתפקד כמחנה השמדה כמעט כל מבני המחנה הושמדו. 

על פי הויקיפדיה העברית, בטרבלינקה נשרפו רוב המבנים שהיו מבני עץ בשריפה במהלך מרד של אסירי המחנה באוגוסט 1943.

 יחידת 1005 השמידה את מה שנותר.

במחנות אחרים הנאצים השמידו ראיות עם המפלות הצבאיות, כולל מבנים. זה קרה כשלא מיהרו לברוח.

למעשה מבנים רבים במחנות השמדה, שבהם ביקרנו בשנת 2025, הם לא המבנים המקוריים אלא שחזור.  

 

איך שוחזרו מבני מחנה טרבלינקה?

כשהסוף של המחנה היה קרוב, מספר עובדים יהודים הבינו שאם ישארו במחנה ירצחו על ידי הנאצים. 

ההיכרות עם המחנה עזרה להם לתכנן בריחה. כמה מהם הגיעו ליערות ושרדו. 

לאחר המלחמה סיפקו מידע, שאיפשר את שחזור המחנה. 

במיוחד תרם אחד הניצולים שתפקידו חייב אותו להסתובב בכל המחנה על מנת לטפל בתשתית מסוימת והוא זכר היטב את מבנה המחנה. 

אגב, הידע, שלו ושל אחרים, על מבנה המחנה עזר להם גם במימוש הבריחה. 

הפוסט הבא יציג היבטים חיוביים יותר של פולין והוא יעסוק בעיר קרקוב.