ספי: הגלוי והנסתר

 

איקירו. סרט משנת 1952. מקור התמונה: ויקיפדיה

מה שאנחנו רואים אצל אנשים אחרים הוא תמיד חלקי ותמיד מוטה.

ראשית כל בגלל הסיפור של כל אחד על עצמו. כפי שתוכלו לקרוא, למשל בפוסט: יום 1: The Ultimate Breakthrough 2022 Challenge מנקודת המבט שלי. כל אחד מאיתנו בונה לעצמו מעין סיפור או תדמית של עצמו ופועל כאילו זו המציאות. 

התוספת שלי היא שהוא תופס אנשים אחרים בסביבתו כ"שחקנים" בסיפור שלו. הם לא. הם משהו שונה והרבה יותר מורכב. 

גורם מעוות נוסף הוא, שרב הנסתר מהגלוי. אנחנו רואים אנשים מהחוץ ומנסים להתאים אותם לתבניות. לו היינו יודעים דברים מסוימים שלא ידענו היינו תופסים את אותם אנשים באופן שונה. 

שתי סיבות גרמו לי להיזכר דווקא היום בחברי ספי, שנמצא כבר הרבה זמן אחרי "הישורת האחרונה". 

הסיבה הראשונה היא, שהיום הוא יום הולדתו על פי התאריך הלועזי. 

הסיבה השנייה היא שיחה עם חברי ללימודים בבית הספר התיכון, שפגשתי אתמול ברחוב בשכונת מלחה. 

דיברנו על ריצה ,תחביב משותף לשנינו. סיפרתי לו על גירושיי מאשתי לשעבר, אחרי יותר משלושים ושלוש שנים ביחד. 

הוא סיפר לי על אשתו, שמעוררת עניין רב בחוקרי רפואה. לדבריו, תוחלת החיים לחולי סרטן מהסוג שיש לה, היא שנה. היא ממשיכה לחיות כבר יותר מעשר שנים. 

גם ספי ז"ל היה חולה סרטן. לפי מה שסיפרה לי אלמנתו, תוחלת החיים של חולי סרטן מהסוג בו לקה הייתה ארבע שנים. הוא חי כחמש עשרה שנים. 

"הסיפור" שלי בצעירותי

כבר אז היו לי יותר ידידות מחברים. לרוב, נשים רגישות יותר מגברים ופתוחות לדבר על נושאים אישיים. הן יותר תומכות ויותר זקוקות לתמיכה כשהן במצוקה אישית. הן גם פחות כבולות לתדמית המאצ'ו הקשוח, שאוסרת גילוי חולשות.  

 

ידידות שלי היו מצלצלות אלי בשלוש לפנות בוקר, באותם לילות נדירים, בהם סבלו ממצוקה אישית. הייתי מנהל איתן שיחה ארוכה ותומכת עד שהמצוקות היו נכנסות לפרופורציה והן היו יכולות להירדם. 

גם אני חשפתי בפני ידידות קרובות מצוקות אישיות שלי, אם כי לא בשלוש בלילה.

ברקע היה גם החיפוש שלי אחרי בת זוג. לא ראיתי סתירה בין קשר מונוגמי עם בת זוג, לבין ידידות עם נשים אחרות. 

כאשר ידידה הייתה יוצרת קשר מחייב עם בן זוג, היא הייתה מתרחקת ממני. 

 

מדוע התרחקו?

 

1. היו מקרים של ידידות, שבעצם רצו יותר מידידות איתי וכשזה לא צלח יצרו קשר עם בן זוג אחר.

 

2. היו מקרים שבן הזוג לא ראה בעין יפה המשך קשר ידידותי בלבד של בת הזוג שלו עם גבר אחר.

 

3. היו מקרים שהידידה חשבה, שבן הזוג לא יראה בעין יפה המשך קשר, ידידותי בלבד, של בת הזוג שלו עם גבר אחר.

 

4. הידידות השקיעו יותר במערכת היחסים הזוגית החשובה להן ולכן היו פחות פנויות רגשית וטכנית.

5. גם אני הרגשתי פחות בנוח לשמור על קשר ידידותי עם אישה נשואה.

נוצר דפוס קבוע: ידידות היו מתרחקות ממני כאשר נכנסו למערכת יחסים זוגית מחייבת.

היוצא מהכלל

את ספי לא הכרתי. הייתי, ואני עדיין אחרי 40 שנים של היכרות, מיודד עם אשתו שתחיה. 

כשהיא הציגה לי ולזוג חברים שלה את החבר החדש שלה, הבנתי שעוד ידידה מתרחקת ממני על פי הדפוס המתואר בפסקה הקודמת. 

לא רק שזה לא קרה, אלא קרה בדיוק ההיפך. גם ספי הפך לחבר טוב שלי. 

התכונות היפות שלו היו גורם משמעותי בכך שבמקרה זה נוצר דפוס שונה.

ראשית כל, רגישות לאנשים והרבה אכפתיות. 

שנית, חוש הומור יוצא דופן.   

שלישית, פתיחות.

יכולתי לשתף אותו ואת זוגתו גם במסעותיי בחיפוש אחר בת הזוג הנכספת. 

קיבלתי התייחסות אוהדת ולפעמים גם עצה טובה. נהגתי להביא אליהם בנות זוג, כשהקשר התפתח ליותר מקשר התחלתי. 

ספי ביוזמתו, הציע כמה פעמים, בהתלהבות, להכיר לי מישהי שנראתה לו בת זוג פוטנציאלית עבורי.

הגלוי

חוש הומור נדיר, שגרם להרבה צחוק בסביבתו. כולל חיקויים של דיבור של דמויות והתחזות לקשיש, מה שבדיעבד, הוא לא זכה להיות. 

הרבה סיפורים מלאי פנטזיות.

אדם רגיש ופתוח שכחילוני יצר זוגיות יפה עם אישה דתיה.

אדם עם הרבה חברים, המתחבר בקלות גם לצדדים האישיים של אנשים במקום העבודה, בו עבדנו שנינו. 

אדם הממצה את החיים ללא פחד כיצד הוא ייראה בעיני אחרים.

הנסתר

הנסתר הייתה מחלת הסרטן שקיננה בגופו ובמשך הרבה שנים לא סיפר עליה.

היה לו חשוב להסתיר את המחלה מהילדים שלו ומההורים שלו.

הוא היה הולך לטיפולים של ימים שלמים בבית חולים וחוזר בערב הביתה ולא נשאר לאשפוז מתמשך, על מנת שהילדים שלו לא ידעו שהוא חולה. 

אני זוכר את הביקור האחרון שלי אצלו בבית החולים הדסה, במכון האונקולוגי, כשהוא כבר לא רצה לראות אנשים והסכים בכל זאת שאבקר אותו. 

הוא סיפר לי שכשאימו ביקרה אותו, הוא הצליח להסתיר ממנה שזו מחלת סרטן. מדהים שהיא קנתה את הסיפור, למרות כל השלטים המצביעים בבירור שמדובר במכון אונקולוגי.

יום אחד, אחרי הרבה שנות מחלה שלו, עבורי ועבור אשתי, זה הפך לגלוי.

ספי ואשתו סיפרו לנו על המחלה שלו וביקשו לא לספר לאף אחד. אני בדיוק אדם שלא מספר דברים כאלה לאף אחד כשמבקשים ממני. 

נתתי לעצמי את החופש לא לספר לאף אחד גם במקרים, שמישהו או מישהי בחר/ה להיחשף בפני, על אף שלא היינו בידידות, ועל אף שלא ביקש/ה ממני לשמור על כך בסוד.

כשמגלים את הנסתר

בפרספקטיבה לאחור אחרי שמגלים את הנסתר או לפחות חלקו, מוצאים שלא ממש הבננו אנשים אחרים ודפוסי התנהגות שלהם. 

אדם שיודע שהוא ב"ישורת האחרונה" בגלל מחלה סופנית, עשוי למצות את החיים עם הרבה פחות פחד מאדם, שאינו נותן את הדעת על סופיותם של החיים. 

איקירו

"איקירו" זה לחיות ביפנית. "איקירו" הוא גם שמו של סרט נפלא של במאי הסרטים היפני אקירה קורוסאווה. מדובר בסרט שחור-לבן משנת 1952. 

גיבור הסרט הוא פקיד בכיר רע ונוקשה, המתעלל באזרחים הפונים אליו. הכל משתנה כשהוא מקבל תוצאות בדיקה, המגלה שיש לו גידול סרטני ותוחלת חיים של מספר חודשים. 

האיש נלחם לטובת הקהילה ולטובת אנשים. מקרה בולט היא הקמת גינה ציבורית, שמשפחת פשע (כנראה, היאקוזה) מתנגדת להקמתה. 

כולם מפחדים להתמודד עם האיומים. רק הפקיד אינו מפחד ומצליח לגרום להקמת אותה גינה. 

כשהוא נפטר סופדים לו ומהללים את מחויבותו חסרת הפחד לטובת הקהילה.

כמובן שמדובר באלה שראו רק את הגלוי ולא הכירו אותו קודם.

גם לו היה בריא, ספי לא היה דומה לאותו פקיד נוקשה וחסר התחשבות. אין לי ספק שהיה מתנהג ברגישות כלפי אנשים וחוש ההומור המופלא שלו לא היה נעלם, אבל יש דברים אחרים שניתנים להסבר בהקשר, שבו הנסתר גלוי, לפחות בחלקו.