אהבה באיקריה

 

זה היה החלק הכי פחות משכנע בחלק העוסק באי היווני איקריה בסדרה "לחיות עד 100: סודות האזורים הכחולים". 

למרות זאת, זה סיפור של תקווה והיתכנות של אהבה. 

זוג מבוגר, גם במושגים של איקריה. הגבר בשנות ה-90 של חייו. האישה בשנות ה-80 של חייה. 

הם הכירו כשהבעל היה כבר בשנות ה-70 או ה-80 של חייו ומיד נוצר קשר.

הקשר ביניהם מבוסס על אהבה, הרמוניה ודאגה של האישה גם לדברים קטנים שהבעל אוהב. 

הסיפור הזה מוצג כאהבה התורמת לאריכות ימים. 

מוצג גם מחקר בארה"ב על פיו כשנפטר אחד מבני זוג, החיים יחדיו באושר זמן רב, בהסתברות לא נמוכה בן הזוג או בת הזוג נפטר תוך שלושה חודשים. 

אני מכיר גם מחקרים, ללא קשר ל"אזורים כחולים",  המראים שגברים נשואים חיים יותר מגברים שאינם נשואים.  

בסדרה מוצג כאילו האהבה הזוגית היא אחד הגורמים לאריכות ימים באיקריה.

מדוע זה לא משכנע?

הגבר מספר שהיה נשוי קודם ואשתו הראשונה נפטרה. 

האישה אומרת שהייתה נשואה קודם והיו לה נישואים לא מאושרים. 

קשה להסיק מסקנות כוללניות משלושה מקרים אחד טוב אחד רע ואחד לא ברור.

מהיכן התקווה?

פרק ב' של זוגיות הוא יותר מסובך ומורכב מאשר זוגיות ראשונה. 

במקרים רבים לכל אחד מבני הזוג יש ילדים ולפעמים גם נכדים. 

הילדים והנכדים מספיק חשובים כדי שלא יהיה קשר טוטלי של צעירים בו הוא עשוי להיות מרכז עולמה והיא מרכז עולמו והם חולמים על עתיד משותף נפלא.  

פרק ב' הוא אחרי התנסויות לאו דווקא טובות: 

1. גירושים וקשרים אחרים שנותקו באופן קשה ומעוררים חשש לפגיעה נוספת בקשר חדש שמתחיל.

2. בן זוג שנפטר ובמקרה של קשר טוב במיוחד השוואה של בן הזוג החדש לזה שהלך לעולמו.

3. אלה שחיו ללא בן זוג או בת זוג, כבר התרגלו לחחים לבד ואחרי הרבה שנים ומתקשים לשנות את הדפוס לדפוס של חיים ביחד.

יש גם רכוש שנצבר כמו בית ונכסים פיננסיים כשעולה השאלה: עד כמה, אם בכלל, לשתף עם בן/בת הזוג בפרק ב'?

4. במקרים רבים אהבה באה ביחד עם סבל.

ההצלחה המופלאה של הזוגיות השנייה של זוג הקשישים מאיקריה נותנת תקווה שגם לי ולאחרים זה אפשרי לבנות זוגיות נפלאה גם בפרק ב'.