יום חמישי, 5 באוקטובר 2023

"אזורים כחולים:" מדוע איקריה?

 


אנחנו לא בדיוק מבינים מדוע חיים יותר במקומות מסוימים ולא במקומות סמוכים דומים? 

זוהי גם הסיבה לשאול את השאלה הזו על מנת לחפש גורמים מבחינים בין אזורים אלה לאזורים סמוכים.

לגבי אוקינאווה הועלו השערות של אי דרומי יותר ולכן מזג אוויר חם יותר מאשר באיים יפנים אחרים, הבדלים בתזונה והבדלים במרקם החברתי.

לגבי הנקודות הכחולות בסרדיניה, הועלו השערות של עבודה ללא מתחים, גובה מעל פני הים, אזור שקשה להגיע אליו ותלילות של הישוב. 

לגבי Luma Linda הועלו השערות של תזונה, התנדבות ועוד.

לגבי כולם ברור שאין גורם אחד ומדובר במכלול גורמים. כנראה גם תורשה ביחד עם גורמים סביבתיים. 

בכל האזורים הכחולים שצוינו לעיל יש גורם של קהילה תומכת, עשייה הנותנת משמעות לחיים, פעילות גופנית ותזונה. 


מה מייחד את איקריה מאיים יוניים אחרים?


על פי הפרק העוסק באיקריה בסדרה "לחיות עד 100: סודות האזורים הכחולים", הגורם שמייחד את איקריה הוא הריחוק שלה.

הריחוק מנע אספקה מהחוץ בעיתות משבר, כמו מלחמות ומזג אוויר קשה במיוחד. 

על מנת להתמודד עם הסיכונים נאלצו תושבי האי להיערך מראש  לכך שיצטרכו להסתמך רק על מה שהם יכולים לייצר בעצמם.


מזון

התזונה  מבוססת על מה שהם מגדלים בעצמם ולא על מזון תעשייתי מיובא. 

חליטות תה

חליטת התה הייחודיות שלהם מבוססות על צמחים הגדלים באי. 
דן בוטנר ביקש ממומחית לתזונה להתייחס לתה. היא זיהתה בו מרכיבים רבים התורמים לבריאות טובה. 

דבש
הדבש המקומי אינו מחומם ולכן לא נפגעים מרכיבים התורמים לבריאות.
הם מרבים להשתמש בו במקום בסוכר. 
אלמנט ייחודי הוא הזזת הכוורות. את הכוורות הם מזיזים ממקום למקום במשך השנה. ההזזה מאפשרת לדבורים תזונה מפרחים שונים. 
עירוב הפרחים תורם לסגולות הבריאותיות של הדבש.  

יין
הם שותים יין מקומי ייחודי.

קהילה שמחה ושמירה על מסורת

הריחוק גם חיזק את ההשתיכות לקהילה. גם היום שומרים בני האי איקריה על חיי קהילה. 
בסרט בסדרה נראית מסיבה לכל בני הקהילה מגיל 154 ועד גיל 100 ומעלה.

במסיבה הנמשכת כל הלילה יש הרבה צחוק ("צחוק יפה לבריאות") והרבה ריקודים.

לא צוין בסרטון שהם או לפחות חלקם גם רועי צאן, אבל כמה תמונות הראו צאן מקומי. 
ההשלכות של עבודה כרועי צאן על אורך החיים הבריאים הוסברו האריכות בסרון על סרדיניה והוזכרו בפוסט קודם שלי.

הזוית האישית שלי


יוון קרובה לישראל. גם איקריה על אף שזה אי מרוחק יחסית. 

קל וזול להגיע לשם.

אני חושב על ביקור שם. גם אם "הזקנים מתחבאים" כפי שאומר פרופ' מישל פולן.

מעולם לא דרכתי באי יווני. מעולם לא טיילתי ביוון במסגרת חופשה או נופש. 
ביקרתי שם פעמיים במסגרת עבודת ייעוץ במחשוב שעשיתי כפרילנסר שעבד עם חברת האנליסטים Gartner.
הימים המעטים שהייתי שם היו עמוסים בעבודה מהבוקר עד הערב. בערב אכלתי בטברנה מקומית ושמעתי שם גם מוזיקה.

הקשר הכי קרוב שלי לאיי יוון קשור בשאלה ששאלתי עובד בארגון שלו יעצנו במסגרת ארוחת צהריים משותפת: 

למה הנסיעה במונית, שהביאה אותי מהמלון למתקן המחשב של הארגון, באפריל ארכה כשעה יותר מאשר אותה נסיעה בחודש יולי? 

התשובה הייתה: "מרבית האתונאים נמצאים באיים בקיץ החם והלח".


הערות של חבר שמכיר את איקריה


חבר שיש לו מקורות מידע טובים ביחס לאיקריה העיר מספר הערות ביחס לדיוק של מה שנכתב כאן.

מקורות המידע שלו הם מספר פעמים שנפש באי ובעיקר שיחות שלו עם פרופסור המתמחה בתחום של אריכות ימים.

אביא את ההערות בניסוח שלי ואחרי כן אתייחס אליהן: 

1. הבידוד של האי מתייחס לדעת הפרופסור הנכבד לתקופה, שבה היה משטר ביוון שהגלה לאי מתנגדי משטר ואז גידר ובודד את האי. תושבי האי נאלצו לחיות ממה שגידלו בעצמם.

קטונתי מלחלוק על הדברים.


2. האי מאבד את אורח החיים המסורתי שהיה בו. התוצאה תהיה איבוד הגורמים לאריכות ימים ולכן בעתיד לא צפויה שמירה על שיעור גבוה של בני מאה או יותר. בני המאה פלוס הנוכחיים הם תוצר של החיים המסורתיים שהיו שם בעבר.

זוהי דעתו של הפרופסור וגם החבר שמבקר שם רואה את תהליך השינוי בשטח.

מקבל לגמרי את ההערה הזו. היא נכונה גם לגבי "אזורים כחולים" אחרים. זו רק שאלה של קצב איבוד הגורמים הייחודיים, השונה מאזור כחולל אחד למשנהו.


במהלך ניסיון לקרוא חומר התומך בהערות או שולל אותן נתקלתי במחקר של אוניברסיטת אתונה בנושא אריכות ימים באיקריה. 

אני מצרף קישור: 

Ikaria Study





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

במה להיאחז כשמתרחש אסון מתמשך?

מדינת ישראל ואזרחיה נמצאים בתקופה של אסון מתמשך.  יותר מדי אנשים חצו את "הישורת האחרונה" בטרם עת.  יותר מדי אנשים איבדו את יקיריהם...