יום חמישי, 20 ביוני 2024

המשחק המושלם שלא היה מושלם

 


הראשונים באליפות הפועל דרגה א' ודרגה ב' בשמחט 1968.
אני מקום השני באליפות לדרגה ב'

אחרי שהזמינו אותי לשחק שחמט במועדון של "הפועל" ירושלים, תפס השחמט מקום מרכזי בחיי בתקופת לימודיי בבית הספר התיכון. 

אחד האירועים החשובים של השחמט הישראלי של שנות ה-60 היו תחרויות שהתקיימו בנתניה בקיץ. 

בשנת 1968 התקימו ארבע תחרויות:


1. תחרות בינלאומית ראשית

בתחרות השתתפו שחקנים מחו"ל ברמה גבוהה ובעלי דרגות גבוהות ובכירי השחקנים בישראל. 

הכוכב הבולט ביותר היה בובי פישר. פישר נחשב אז לשחקן הטוב בעולם.


2. תחרות בינלאומית משנית 

בתחרות זו השתתפו אמנים ישראלים ושחקנים בכירים פחות מחו"ל.


3. אליפות "הפועל" דרגה א'

בעלי דרגות גבוהות ממועמד לאמן ומעלה.


4. אליפות "הפועל" דרגה ב'

בעלי דרגות מתחת לרב אמן. 

תוכלו למצוא אותי כנער בדרגה א+ שסיים במקום השני. 

רבים מהמשתתפים היו בעלי דרגה א++ הגבוהה מדרגתי באותה עת.

בפוסט הקודם כתבתי על הסרט "ימים מושלמים"

כמובן שהימים המושלמים בסרט, לא היו באמת מושלמים.

בפוסט הזה אני כותב על משחק שחמט ששיחקתי באותה תחרות. 
בדיעבד, התברר לי שהוא לא היה מושלם. 


בחירת ההגנה


שחקני שחמט יכולים לבחור את ההגנה שהם משחקים ואת הוריאנט באותה הגנה שהם משחקים.  

אחרי ה4 (חייל לבן ממשבצת ה2 נע למשבצת ה4), אחד משני מסעי הפתיחה הכי מקובלים בשחמט, השחור בוחר באחת מההגנות האפשריות.

אם המסע הראשון של השחור הוא ג5 (חייל שחור ממשבצת ג7 נע למשבצת ג5) הוא בחר בהגנה סיציליאנית. 

זוהי בחירה נפוצה, אבל אחרי הבחירה הזו יש מספר רב של הסתעפויות (וריאנטים). 

כנער השואף להצליח בחרתי ברוב המקרים בוריאנט לא שכיח.


הוריאנט הלא שכיח הזה נקרא סיצאליוכין או וריאנט נימצוביץ. 

הוא נקרא על שם אלוף העולם לשעבר אלכסנדר אליוכין (1892-1946) או על שם אחד מגדולי התיאורטקנים אהרון נימצוביץ (1886-1935). 

המאפיין אותו זה שאחרי המסע השני המקובל של הלבן פו3 משחק השחור מסע לא מקובל פו6. 

בתוך אותו וריאנט בחרתי בהסתעפות חריפה במיוחד ולמדתי אותה היטב. 


הרציונל לבחירת הוריאנט

נערים מוכשרים הם לא פעם בעלי עודף ביטחון. גם אני הייתי כזה (בשחמט. היו גם תחומים שהייתי בהם חסר ביטחון). 

הם חושבים שאם הם משחקים וריאנט לא מוכר היריבים יתקשו לשחק נגדם משום שאינם מכירים אותו. 

הבעיה היא שכשהתבגרתי הבנתי מדוע הוריאנט פחות נפוץ מוריאנטים אחרים? 

הסיבה היא שהוא פחות טוב לשחור. 


רציונל דומה לבחירת מוסכמת הכרזה בברידג' אבל...


בגיל 54 התחלתי לשחק ברידג'. ברור שהייתי הרבה יותר בוגר. 

לאחר כמה שנים ששיחקתי בחרתי לשחק (ביחד עם שותפים שהסכימו לכך) כמה מוסכמות הכרזה והגנה נפוצות פחות עם הרציונל הדומה, שליריבים שאינם מכירים אותן יהיה קשה יותר להתמודד איתן אבל... 

והאבל הזה הוא מאוד חשוב. 

לא בחרתי מוסכמות פחות טובות. 

בחרתי מוסכמות שיש גם שחקנים בצמרת הברידג' העולמי שמשתמשים בהן. 

אני מתכוון בעיקר ל-XYZ ול-UDCA.


 

המשחק המושלם לכאורה 


אם תסתכלו על הטבלה של תוצאות התחרות (תודה לשמואל פרידמן, שנתן לי אותה) תראו במקום השביעי שחקן בשם יעקב סימון, שסיים במקום השביעי אם 7 נקודות.

סימון נחשב לאחד השחקנים החזקים ביותר בתחרות הזאת. 
ניצחתי אותו כשאני משחק בשחור בכ-15 מסעים. 

שיחקתי את את וריאנט סיצאליוכין, שכמו רבים אחרים הוא לא הכיר. 

הוא ביצע טעות קטנה שניצלתי אותה (לא היה לי ניתוח ידוע מראש שהבאתי מהבית לאחר טעות כזו). 
הקרבתי צריח על רץ בערוגה ד3. 
הצריח השני שלי איים בשח מערוגה ד8 ודחק את המלך הלבן לערוגה ג2. 
הרץ שלי איים על המלך בשח נוסף כשזז מערוגה ה6 לערגה ו5. המלכה השחורה הייתה בערוגה ב6 הלבן נכנע. למלך לא היה לאן לזוז. 

המשחק פורסם בירחון השחמט הישראלי עם הניתוח שלי. 
כנער שזה היה המשחק הראשון שלו שפורסם הייתי מאוד גאה.


מה גיליתי יותר מאוחר?


גיליתי דרך יפה יותר לתת מט. 
ללבן היה רגלי בערוגה א2. 
במקום לשחק רץ מ-ה6 ל-ו5 יכולתי לשחק ר-ב3 שח!!!
למלך הלבן אין לאן לזוז. הלבן חייב להכות את הרץ עם הרגלי בא2. 
הרגלי בב3, אחרי הקרבת רץ, מונע מהמלך בריחה לערוגה הזו. המסע הבא שהייתי יכול לשחק הוא מה-ז6 מט. כשהרץ זז משורה 6 נפתחה השורה למלכה בערוגה ב6.


לקח גם לאלה שאינם משחקים שחמט


אני מניח שמה שכתבתי עד עכשיו לא מאוד עניין את אלה שאינם משחקים שחמט. 
הלקח יכול לעניין גם אותם: 
אין דברים מושלמים ואין אנשים מושלמים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

המשחק המושלם שלא היה מושלם

  הראשונים באליפות הפועל דרגה א' ודרגה ב' בשמחט 1968. אני מקום השני באליפות לדרגה ב' אחרי שהזמינו אותי לשחק שחמט במועדון של &qu...