AI אינם ראשי תיבות של שמה של אישה שהיה לי איתה קשר זוגי או הייתה לי פנטזיה על קשר זוגי איתה.
AI הם ראשי תיבות של Artificial Intelligence. בעברית בינה מלאכותית.
בפוסט זה אתאר כמה תחנות בדרכי בהן פגשתי ב-AI.
אשאל שאלה אחת מהותית לגבי העתיד. אין לי תשובה עליה אבל השאלה חייבת להישאל.
לשחק שחמט נגד תוכנות מחשב
כסטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים בשנות ה-70 של המאה הקודמת הגעתי לבניין המחשב להריץ עבודות על מחשב ה-CDC של האוניברסיטה.
יום אחד אני פוגש מכר שעבד שם ויודע שאני שחקן שחמט.
הוא אומר לי שיש תוכנה חדשה שמשחקת שחמט ומציע לי לשחק נגדה.
זה כמובן הסתיים בתבוסה של התוכנה, סוג של בינה מלאכותית.
חישבתי 5 מהלכים קדימה. התוכנה רק 3 מהלכים קדימה. אחרי שלושה מהלכים היה לתוכנה יתרון של מלכה. במהלך הרביעי זכיתי בכלי תוך התרעת "שח" ובמהלך החמישי לקחתי את המלכה שלו. נותרתי עם כלי יותר.
גם כמה שנים אחרי זה התקשו תוכנות המחשב המובילות בעולם להתמודד מולי ומול שחקנים רבים ברמתי או ברמה גבוהה יותר. קראו: תחרות שחמט מחשבים 1978: הרצאה מפתיעה באנגלית בבנייני האומה.
במאי 1997 ניצח כחול עמוק של IBM את אלוף העולם בשחמט גרי קספרוב.
שחמט כבר הפך לנושא פתור ב-AI. היום אין בני אדם המסוגלים להתמודד שווה בשווה עם תוכנות שחמט מובילות.
קורס אינטליגנציה מלאכותית באוניברסיטה
אחד הקורסים המעניינים ביותר שלמדתי במסגרת לימודי תואר שני בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, בסוף שנות ה-70 או אולי בתחילת שנות ה-80, נקרא: אינטליגנציה מלאכותית.
הסוגייה המרכזית הייתה: האם מחשב יכול להבין שפה בדומה לאדם?
הסוגיה הזו היא מפגש אינטרדיסיפלנרי בין מדעי המחשב, פסיכולוגיה ולינגוויסטיקה.
חומסקי והמצדדים האחרים בדעתו טענו שתוכנת מחשב לעולם לא תבין שפה טבעית של בני אדם. מינסקי ואחרים חשבו שהיום בו תוכנה תבין שפה טבעית ברמה זהה לבני אדם יגיע.
מה קרה למרצה?
את הקורס העביר פרופ' בני שנון. איש עתיר כישרונות ויכולות.
כמה שנים אחרי זה קראתי מאמר עיתונאי שבו ראיינו אותו.
הוא דיבר על התנסות חיובית שלו בצמחי הזיה מדרום אמריקה, שחידדו והרחיבו את הדימיון שלו והחשיבה שלו.
אני כבר הייתי מומחה מחשבים, נשוי ואב לילדים. מדי פעם נסעתי עם אשתי דאז וגרושתי היום לארצות מרוחקות ומרתקות.
בין השאר נסענו למדגסקר.
מדריך הטיול היה דנדן בולוטין. בולוטין עשה עבודת מסטר באוניברסיטה על צמחי מרפא אינדיאניים.
כאדם רציני, הוא נסע לדרום אמריקה וחי שנה או יותר באחד השבטים ולמד מהם על צמחי המרפא המקומיים.
הוא סיפר שהוא ממשיך מדי פעם לבקר את אותו שבט גם שנים רבות אחרי שסיים את העבודה.
כששמע שלמדתי פסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, שאל אותי האם היכרתי את פרופ' בני שנון.
הזכרתי שלמדתי אצלו את הקורס המתואר לעיל.
דנדן אמר לי שצמחי ההזייה גרמו לפרופ' שנון נזקים גדולים.
לא מספיק בשביל זה לקרוא את הספרים על דון חואן של קרלוס קסטנדה.
אייזק אסימוב ושלושת חוקי הרובוטיקה
הוא ניסח בין היתר את שלושת חוקי הרובוטיקה בספרו "אני, רובוט":
- לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם, ולא יניח, במחדל, שאדם יפגע.
- רובוט חייב לציית לפקודותיו של אדם, כל עוד אינן סותרות את החוק הראשון.
- רובוט ידאג לשמור על קיומו ושלמותו, כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או לחוק השני.
תוכנית אסטרטגית לעשור או ציוצים ו-Fake News?
בשנים האחרונות יש מאבק על ההגמוניה הכלכלית בעולם בין ארצות הברית לסין.
בשנת 2020 קראתי מאמר של אזרח אמריקאי מודאג.
לאיש הזה קוראים Tim O'Reilly.
זהו האיש שהמציא את המושג Web 2.0.
הדאגה שלו נבעה ממה שהסינים עשו בתחום ה-AI למה שהנשיא של ארצות הברית באותה תקופה דונלד טראמפ לא עשה.
הסינים סימנו את AI כמפתח לשליטה עתידית בכלכלה העולמית ובנו תוכנית לעשר שנים קדימה.
היה דגש על לימודי מתמטיקה משום שלהערכת הסינים, לאלגוריתמאים שלמדו מתמטיקה יש תפקיד חשוב בתחום ה-AI.
את מה שעשה דונלד טראמפ אתם יכולים לראות בכותרת פיסקה זו.
תלמידים סינים זכו בציונים גבוהים במבחנים בינלאומיים במתמטיקה. האמריקאים השתרכו מאחור.
לקריאת פוסט שבו תיארתי יותר לעומק את דבריו של Tim O'Reilly לחצו כאן.
ChatGPT
בזמן האחרון מדברים הרבה על ChatGPT ותוכניות בינה מלאכותית מסוגה.
זוהי קפיצת מדרגה ביכולות של הבינה המלאכותית. מדברים במושגים של AI המחליף בני אדם ו-AI בו אפשר להסתייע על מנת לקבל תשובות טובות כמעט לכל שאלה.
אני רואה ב-ChatGPT ובדומיו דור חדש של General Problem Solver של הרברט סיימון, Cliff Shaw ו-Allen Newell.
האלגוריתמים יותר מפותחים, טכנולוגיות כמו: גרפיקה, דיבור, עיבוד תמונה וכיו"ב מפותחות הרבה יותר, אבל מדובר בעיקר בעוצמת מחשוב גדולה בסדרי גודל (מעבד, זיכרון מרכזי, יחידות אחסון, מקביליות עיבוד וכיו"ב).
העוצמה הזו מאפשרת להשיג תוצאות שונות לגמרי ממה שהיה בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת או אפילו בתחילת המאה הנוכחית.
בדיוק כפי שקרה בתוכנות שחמט. עוצמת המחשוב שמנצלות "כחול עמוק" ותוכנות מתקדמות יותר הקיימות היום, שונה בסדרי גודל ממה שהיה לפני כמה עשרות שנים.
זו כמובן לא סוף הדרך: העוצמה והיכולות ימשיכו להתפתח ולגדול משמעותית בעתיד.
סוף האנושות?
הוגים רבים מודאגים בגלל חוסר הסימטריה בין ההתפתחות הטכנולוגית המהירה לבין ההתפתחות הערכית והמוסרית האיטית, אם בכלל, בהקשר של AI.
אפשר לנצל את היכולות המאוד מפותחות של AI גם למטרות שליליות והרסניות.
כמובן שגם עלולות להיות טעויות טכניות בתוכנה שיגרמו לאסונות.
יש כאלה שמייתרים את הויכוח הפילוסופי על קץ האנושות, שהתייחסתי אליו בהקשר של הרצאתו של פרופ' הד.
לדעתם הפסימית, בני האדם או אפילו העולם כלו צפויים להשמדה בגלל ה-AI.
צריך לזכור שבמציאות אפילו שלושת חוקי הרובוטיקה של אסימוב או מחסומים חלקיים המזכירים משהו מהם אינם קיימים.
כרגע ההבדל בין AI לטפשות מלאכותית [SI] הוא די מעורפל. היתרון של התכנה מול חיפוש הוא בעיקר בגודל בסיס הנתונים ,ובעובדה שבמקום לשרשר את השאלה,ניתןלהוסיף קטע. ברגע שתכנת AI תתחבר במשוב לימוד ל AI ,כאשר יכניסו לתכנה יכולת לימוד ,המשוב יכפיל את הידע בצורה מעריכית. הבדל מהותי נוסף שקיים בין היום לעשורים קודמים הוא כושר החישוב בחמרה. כאשר אשכול מעבדים מנוהל במערכת הפעלה מקבילית ,יכול לנהל 10 או 100 מעבדים, קיבלנו מחשב על [בסגנון של CRAY או CDC ] והמשוב ללימוד יהיה פריצת הדרך.
השבמחק