לאן נעלמה הרומנטיקה? או אולי היא לא נעלמה?

 

ב"ישורת האחרונה" יש כאלה המחפשים פרק ב' בזוגיות. גם אני.

בעידן הדיגיטלי, לא מעטים עושים זאת באמצעות אתרי שידוכים באינטרנט. 

זו אינה הדרך המועדפת עלי למציאת בת זוג. 

בכל זאת, בנוסף לדרכים אחרות להיכרות, אני משתמש גם  באתרים כאלה, למרות המודעות שלי למגבלותיהם.

באחת ההתכתבויות שלי באתר כזה נשאלתי: "לאן נעלמה הרומנטיקה?" 

אסביר מדוע לא יכולה להיות רומנטיקה לפני היכרות אישית.

סיבה ראשונה: מי באמת מסתתרת מאחורי הפרופיל?

הרושם הראשון עשוי לקבוע האם בכלל תיווצר התחלה של יצירת קשר. 

באופן מובן לחלוטין רבות וגם רבים מנסים לייצר רושם ראשון מעודד ומסקרן למפגש. 

איך עושים את זה?

מתארים צדדים חיוביים ומסקרנים. לרוב נמנעים מציון חולשות ותכונות חיוביות פחות. 

מציגים תמונות מחמיאות. בלא מעט מקרים אלה אינן תמונות עדכניות. 

עד כאן מדובר במשהו לגטימי לחלוטין.

 

יש גם מקרים אחרים, כמומחה להונאות ולמלכודות ברשת האינטרנט ובטלפון, איתרתי פרופיל כזה. 

יותר סביר שהגברת העדינה והמשכילה ממוצא בריטי, המתוארת בפרופיל, היא גבר ניגרי מאשר אישה ממוצא בריטי. 

לפרטים קראו: מדוע קייטי היגינס רודפת אותי?

היא או הוא אינה או אינו רודף רק אחריי. 

גם אחרי גברים אחרים בגיל מבוגר, שפחות מיומנים בנושא של הונאות ברשת.

זה עלול להסתיים בנזק כספי לא קטן. 

אני דיווחתי מידית לאתר על הפרופיל הזה ועל פרופילים דומים נוספים עם שם דומה ועם אותה כתובת דוא"ל או כתובת דוא"ל דומה. 

"צמחה" לי מזה גם הרצאה על הונאות ברשת. 

המשותף לדברים לגיטימיים, דברים ב"תחום האפור" והונאות הוא שכולם מתבססים על חוסר מפגש ריאלי ופיזי עם הדמות שמאחורי הפרופיל.

כמו ברשתות חברתיות ובאינטראקציות אינטרנטיות ודיגיטליות אחרות, לא תמיד מסתתר מאחורי הפרופיל מי שאתם חושבים שנמצא שם.

סיבה שנייה: הקושי בבחירה בין יותר מדי אפשרויות

מחקרים פסיכולוגיים מראים שכשיש אפשרות לבחירה בין מספר קטן של מוצרים דומים (למשל: ארבעה מוצרים) אפשר לבחור בחירה רציונאלית.   

כשמגדילים משמעותית את מספר האפשרויות הבחירה (למשל: 20 מוצרים) הבחירה הרבה פחות טובה והרבה פחות רציונאלית. 

יש תחושה שאולי החמצתם אפשרות טובה יותר. 

יש קושי לבחון את כל האפשרויות, שלא לדבר על בחינה לעומק. 

אישה אינה מוצר היא בן אדם, אבל המנגנון הפסיכולוגי של בחירה דומה למנגנון של בחירת מוצר. 

באתרי השידוכים יש עשרות מועמדות סבירות, לפחות לכאורה, לזוגיות. יותר מדי מועמדות.

זה נכון גם לגבי גברים. זה אומר שגם המועמדות, לכאורה, יפעלו באותו אופן שגבר פועל וגם הן ינסו לבחור בין מספר גדול של אפשרויות.

מי כמוני יודע את זה?

כרווק לא כל כך צעיר, בשנות ה-80 של המאה שעברה, התארחתי בתכנית הרדיו "חבר מאותו כוכב". 

בכל תוכנית באורך של שעתיים, בהנחייתה של מילכה למדן, התארח גבר אחד המחפש בת זוג או התארחה אישה אחת המחפשת בן זוג. 

המתארח סיפר על עצמו, נשאל שאלות על ידי המנחה וענה לפניות של מאזינות שעורר בהן עניין. 

בדומה לאתרי שידוכים של היום הוצפתי בכמה עשרות פניות. חלקן הגדול באמצעות מכתבים.

בשונה מהאתרים, לפונות היה רק גבר אחד שהן פנו אליו. 

הייתה לי מספיק תבונה אינטואיטיבית לבחור אחת ולהתמקד בה. 

לא הסתרתי את זה גם בכמה דקות מעקב בתוכנית של שבוע או שבועיים אחרי שהופעתי. 

נוצר קשר טוב עם הגברת בה בחרתי. 

לרוע המזל, היא הייתה דוקטורנטית במכון וייצמן, שנסעה לפוסט דוקטורט בארצות הברית במועד סמוך. הקשר טרם הבשיל לקשר שניתן להמשיך אותו ממרחק כזה. 

לאחר מכן נחשפתי לקשיים של יותר מדי אפשרויות, כפי שתיארתי לעיל.

באמצעות התוכנית לא מצאתי בת זוג. 

הייתה אחת שאיתה נוצר קשר ידידות יפה שנמשך עד ש... התחתנתי עם מי שהייתה אשתי עד לפני כשנה וחצי. 

כשזה קרה הידידה בחרה להתרחק ממני.

האם נעלמה אצלי הרומנטיקה?

מי שקרא את הפוסט חשבת שזה לא יקרה עוד לעולם בבלוג זה מבין שלא. 

היא תוכל לבוא שוב לידי ביטוי בנסיבות מתאימות.

הרומטיקה בשנות ה-70 והיום

הרונטיקה נכחה בחיי גם בגיל צעיר יותר. היא הייתה אחרת: הרבה יותר נאיבית ופחות מחוברת למציאות. 

בסוף שנות ה-70 נפגשנו באדינבורו שני צעירים בשנות ה-20 של חייהם. אני וצעירה שוויצרית מעיר קטנה בחלק האיטלקי של שוויץ. 

מפגש קצר ומאוהב של שני תיירים שתוך זמן קצר כל אחד מהם יחזור למולדתו. 

על האהבה הזאת כתבתי כמה שירים. כמו שירים אחרים שכתבתי בצעירותי, הראתי גם אותם בעיקר לידידות קרובות. 

חלקם חזרו גם בין הפוסטים של בלוג זה. 

את השיר שביטא לדעתי טוב יותר מהאחרים את מה שהרגשתי לא חלקתי עם אף אחד. 

התביישתי לשתף אותו משום שהופיע בו שמה הפרטי של אותה צעירה. 

ב"ישורת האחרונה" אני משתף אותו כאן.

דָּנִיאֵלָה

 

וְהַסּוֹף שׁוּב צִלְצֵל

בְּפַעֲמוֹנֵי הַצְּחוֹק שֶׁל דָּנִיאֵלָה

שֶׁאַף לֹא אַחַת תִּדְמֶה לָהּ.

בֵּין כָּל הַנָּשִׁים

עִם שָׁרָשִׁים

בְּלִי כְּנָפַיִם וַחֲלוֹם.

עִם הָיָה וְיִהְיֶה

וְלֹא תַּחֲזֹר

נְשִׁימָה אַחַת

צְלוּלָה מָאוֹר.

אדינבורו, 1979