עולם הולך ונעלם

בסרטי פנטזיה שונים מוקפא אדם חי ומוצא מההקפאה אחרי דור או שניים.

הוא מוצא את עצמו בעולם שונה לגמרי מהעולם שהוא הכיר.

עולם בו הוא לא מכיר אף אחד. עם תרבות שונה. עם אורח חיים שונה. עם שינויים טכנולוגיים מהותיים. 

זה מה שקורה לאנשים קשישים. ההבדל היחיד הוא בכך שזה קורה בהדרגה ולא בבת אחת. 

כמובן שעוצמת התהליך שונה אצל אנשים בגילי (בן 70 בעוד כמה חודשים) מאשר אצל אנשים בסוף שנות ה-80 וה-90 של חייהם. 

בפוסט זה אתאר כמה מהאירועים המתמשכים שאותם חווים קשישים.

היעלמות בני הדור הקרובים אלינו

רבים מבני הדור של קשישים כבר אינם איתנו. התייחסתי לכך בפוסט הראשון בבלוג זה: הקורונה היכתה בי קשות.

מדובר בחברים, חברות וקרובי משפחה. בחלק מהמקרים היה לקשיש או לקשישה קשר קרוב ורב שנים איתם. 

התחושה של חלק מהקשישים היא בדידות קשה. 

זה עלול להיות קשה יותר לאלה שאין להם ילדים ו/או נכדים.

זה עלול להיות קשה יותר לאלה שיש להם ילדים ו/או נכדים אבל הם אינם שומרים איתם על קשר.

אם יש בן זוג או בת זוג שהולך לעולמו אחרי קשר טוב של כמה עשרות שנים, זה קשה במיוחד.

כשאתם בני 60 או 70 עוד נשארים לא מעט בני משפחה וחברים. כשאתם בני 80 או 90 ואין לכם נכדים או ילדים אתם עלולים להישאר עריריים ללא בני משפחה וחברים.

הידעתם? כל 55 שעות מתגלה גופת קשיש ערירי בישראל.

כבר לא במיטבם

יש גם קרובים וחברים שטרם הלכו לעולמם אבל, בלשון של המעטה, הם כבר רחוקים מלהיות מה שהיו כמה שנים קודם. 

ההידרדרות הגופנית ו/או המנטלית מקשה לשמר איתם את מערכת היחסים רבת השנים. 

בהדרגה גדל מספרם של אלה שמדרדרים.

זה יוצר הרגשה של בדידות אבל זה גם מעלה אצלם את השאלה: האם זה יקרה גם לי? 

קריירה מקצועית

הקריירה המקצועית, בלא מעט מקרים, מאחוריהם. גם כשהם רוצים להמשיך לעבוד. 

גם חלק גדול מעמיתיהם לעבודה ולמקצוע, שאיתם היו בקשר מקצועי רב שנים, כבר אינם במעמד שהיה להם. 

במקרה הטוב, מדובר בכאלה שפרשו לגמלאות. במקרה פחות טוב, הם נדחקו לשוליים ואיבדו את מעמדם. 

במקרה הלא-טוב, גם העמיתים למקצוע הצטרפו לאילו שהלכו לעולמם או לאילו ש"כבר לא במיטבם". 

נותני שירותים

אנחנו חיים בעולם שבו בעלי מקצוע שונים נותנים לנו שירותים. זה יכול להיות רופא או רופא שיניים. זה יכול להיות סוכן ביטוח. זה יכול להיות אינסטלטור, מוסכניק, חשמלאי, תיקונצ'יק, יועץ השקעות, יועץ לכלכלת המשפחה, מומחה למחשבים וכיו"ב. 

בחלק מהמקרים זהו קשר מתמשך. נוצרת מערכת של אמון. נוצרים יחסים אישיים ברמה זו או אחרת. 

השורה התחתונה היא שבכל פעם שאתם נזקקים לשירות באותו תחום, זה האדם אליו תפנו במשך עשרות שנים. 

לא תמיד קל לעשות שינויים בגיל מבוגר בדפוסים מתמשכים.

גם חלק מאותם נותני שירותים, שהתרגלנו במשך שנים לפנות אליהם ולסמוך עליהם, הם חלק מעולם הולך ונעלם. 

במקרים רבים הם בני גיל דומה לגיל של בני ה-70, ה-80 או ה-90.

במקרים רבים הם פורשים לגמלאות או ש"אינם כבר במיטבם" או הולכים לעולמם. 

צריכים לעשות שינויים לחפש נותני שירותים חדשים. למצוא אנשים מדור אחר שאפשר לתת בהם אמון ולבנות את האמון בהדרגה. 

לא קל. במיוחד לא בעולם החדש המשתנה בקצב מהיר ממה שהורגלו אותם אנשים בצעירותם.

מה נותר לעשות ב"עולם הולך ונעלם"?

למצות את מה שיש.

לשרוד.

להשאיר חותם אחרי הישורת האחרונה.