בפוסט הקודם שכותרתו מסע לפולין: שלושה מקרי טבח יהודים בעיירות בהן ביקרנו הבטחתי שפוסט זה יוקדש לתובנות שלי מהמסע לפולין.
אני מקדים את התובנות לחלק מהפוסטים הנוספים שאכתוב.
מה ראינו בקליפת אגוז?
ראינו מחנות ריכוז ומחנות השמדה.
ראינו מקומות בהם בוצע טבח יהודים.
ראינו ערים עם היסטוריה ותרבות יהודית מפוארת בעיקר ורשה וקרקוב. בקרקוב נגעתי מעט גם בשורשים של אימי.
שמענו על אנשים שעזרו ליהודים חרף הסיכון הגדול והפכו לחסידי אומות עולם.
שמענו על מורדים יהודים בגיטאות ועל רופא יהודי שלכאורה שיתף פעולה עם הנאצים ועיקר נשים.
לפחות במקרה אחד, ששמענו עליו, השאיר למעוקרת שחלה אחת.
אהוב ליבה שנשא אותה לאישה למרות שאמרה לו שהיא עוקרה. בזכות השחלה שנותרה הביאה ילדים לעולם.
רקע
מכונת ההשמדה הנאצית (גרמנים ואוסטרים) השמידה באופן שיטתי ומתתוכנן באופן מדויק יהודים וגם אחרים (צוענים, הומוסקסואלים ועוד).
המניע להשמדה היתה התפיסה שהמושמדים הם מגזע נחות.
זו לא הייתה הפעם הראשונה שהגרמנים ביצעו השמדת עם מטעמי עליונות גזעית. זה נעשה קודם בנמיביה ובטנגניקה (היום טנזניה).
בנוסף לפושעים שביצעו את הרצח היו כאלה שהזדהו או לא הזדהו ולא הביעו את דעתם.
לא מעט מאזרחי מדינות אחרות, בעיקר במזרח אירופה, שיתפו פעולה עם הנאצים וסיעו להשמדה.
לא כולם. היו גם כאלה שסיכנו את חייהם והצילו יהודים.
התובנות שלי
נאציזם בעתיד?
מה שקרה לגרמנים ולאוסטרים יכול לקרות גם לעמים אחרים. גם לנו.
אריך פרום (1900-1980) פסיכולוג חברתי, פסיכואנלטיקאי ופילוסוף יהודי-גרמני, אמר שאם תקרה בעתיד תופעה דומה המבוססת על עקרונות של נאציזם היא לא תקרה בהכרח בשם הזה ולא בהכרח תתבצע על ידי גרמנים ו/או אוסטרים.
התפיסה הזו באה לידי ביטוי בפוגרומים שמבצעים יהודים קיצונים ביהודה ובשומרון.
כולל פגיעה בילדים, זקנים ונשים.
לצערי, התפיסה הזו גם חילחלה לעזה.
לשמר את זיכרון השואה
בפולין ראיתי השקעה גדולה בשימור זיכרון השואה. ללא ההשקעה הזו, חלקה על ידי מתנדבים פולנים, חלק גדול מהעדויות הפיזיות להשמדת העם ולביצוע מעשי טבח כבר לא היה נותר.
גם בביקורי בברלין לפני מספר שנים ראיתי מאמץ כזה.
בארץ ובעולם נותרו שורדי שואה מועטים וגם הם מתמעטים בקצב מהיר.
השאלה היא כיצד משמרים את זיכרון השואה?
אנחנו בני הדור השני לשואה צריכים לעשות את כל מה שניתן על מנת לעזור בשימור הזיכרון.
אנטישמיות
שמענו וראינו עדויות במהלך המסע לפולין על אנטישמים פולנים ואנטישמים ממדינות אחרות, שסיעו לנאצים ועשו בעצמם פוגרומים ביהודים במהלך המלחמה ואחריה.
אי אפשר להכליל.
שמענו גם על אנשים שסיכנו את עצמם ואת בני משפחתם כשעזרו ליהודים.
ראינו פולנים שדואגים בההתנבות לשימור בית הקברות היהודי בורשה, לשימור אתרים יהודיים ועיירות יהודיות בחלקן ולשימור בורות הטבח ביהודים.
גל האנטישמיות הגואה בעולם
גל אנטישמיות גואה בעולם בשנתיים האחרונות. הנטייה בישראל היא להאשים אחרים בגל הזה.
אנטישמיות הייתה הרבה לפני מלחמת העולם השנייה וקיימת גם היום.
כמו כל שנאת מיעוטים או זרים היא אינה מוצדקת.
השאלה היא: מדוע גל האנטישמיות התפרץ דווקא בשנים האחרונות?
התשובה היא שלממשלת ישראל ולחלק מאזרחיה יש חלק לא מבוטל בהתפרצות הזאת.
דוגמאות לא חסרות.
אתמול הסתובבו שלושה נערי גבעות ביפו ותקפו אישה מוסלמית בחודש התשיעי להריונה.
ביהודה ושומרון תוקפים יהודים קיצונים ערבים רק משום שהם ערבים.
שניים מהם הורשעו בבית משפט על התפרצות לבית של משפחה ערבית ותקיפת המשפחה. בין השאר היכו ילדה בת 9 באמצעות גרזן.
עדות של חייל מילואים ששרת בעזה והותקף כשבא לעזור לערבים ביהודה או בשומרון למסוק את הזיתים שלהם, מציגה תמונה עגומה מאוד. זו לא העדות היחידה.
במלחמה בעזה נעשו דברים שלא יעשו כלפי אוכלוסייה אזרחית (קשישים, נשים, תינוקות וילדים). בן-גביר וסמוטריץ ואחרים תומכים בזה בגלוי בהצהרות בתקשורת.
כמו רבים הייתי מזועזע מהטבח בחנוכה בסידני. מיהרתי לצור קשר עם קרובת משפחה באוסטרליה על מנת לוודא שאין מישהו מהמשפחה המורחבת בין הנרצחים.
הרוצחים ושולחיהם ראויים לכל הגינויים ולעונש חמור במיוחד.
לא צריך לשכוח מי ניטרל את אחד משני המחבלים.
זה היה סוחר ערבי מהשוק הסמוך שללא נשק קפץ על המחבל, תוך סיכון חייו.
השורה התחתונה
עלינו לוודא שאנחנו מתנהגים באופן אנושי ולא פוגעים באנשים חפים מפשע רק בגלל השתיכותם האתנית או הדתית.
עלינו לנסות לשמר את זיכרון השואה ככל שנוכל.
