מטיבם של שתילים זה שהם גדלים.
זה קורה גם במשתלות. גם במשתלה שליד הגן הבוטני בירושלים.
השתיל הרך שגדל אינו באמת צמח. זהו ערב שירה בערב יום הזיכרון בגן הבוטני.
זה התחיל עם מספר מצומצם של משתתפים. כשאני הגעתי לשם בפעם הראשונה היו כבר מעט יותר. מאז אני מגיע לשם כל שנה בערב יום הזיכרון.
בכל שנה מספר המשתתפים גדל.
זהו ערב עצוב ונוגע ללב. רובו שירים על שכול ועצבות. מדי פעם גם הקראת קטעים רלוונטיים. יש שנים שקרוב משפחה מדבר מדם ליבו על נופל.
כל זה נעשה כבר לא מעט שנים בהתנדבות.
הזמרת דפנה אור, זמרים (רובם זמרים חובבים אבל לטעמי שרים יפה) ונגנים, בעלי המשתלה, ההורים של דפנה שדואגים בכל שנה לפינת קפה ותה ואחרים, שלא הזכרתי את שמם, ראויים להוקרה על מה שהם עושים.
זה כמובן אינו מפסיק את הכאב והעצב על חיים של נופלים שחייהם נגדעו מוקדם מדי.
במהלך הערב מסופר מעט על הרקע לכתיבת שירים ששרים ומעט על הנופלים עליהם נכתבו שירים.
דפנה קוראת בחלק מהשירים לזמר או זמרת לבמה המאולתרת לשיר שיר מסוים.
אחרי כמה שנים אני כבר זוכר את שמותיהם של חלק מהזמרים. גם את השיר המסוים שהיא או הוא שרים בכל שנה.
הנסיך הקטן מפלוגה ב'
הנסיך הקטן מפלוגה ב' של יונתן גפן ז"ל הוא אחד השירים ששרים כל שנה ביום הזיכרון במשתלה.
השנה, בגלל שיונתן גפן הלך לעולמו מספר ימים לפני יום הזכרון, הוסיפו שיר נוסף שלו.
במשך זמן רב היו ניחושים והשערות מי הוא האדם האמיתי שעליו נכתב השיר.
בערב השירה אתמול (24.4.2023) נאמר שלא ידוע מי אותו אדם.
בזמן נסיעה שמעתי ברדיו אדם שנתן פתרון לתעלומה הזו.
מדובר בשכן של יונתן גפן ז"ל שהפך גם לחבר שלו. האיש אמר שהוא היה מדבר הרבה עם יונתן גפן ופעם אחת שאל אותו על מי נכתב השיר.
לדבריו, גפן ענה לו שהשיר הוא על עצמו.
זה בהחלט מתחבר עם קומתו הנמוכה של יונתן גפן ועם שירים אחרים שלו על עצמו כמו "הילד הכי קטן בגן".
כמה מילים על יונתן גפן
יש לי כמה מילים טובות להגיד על יונתן גפן. לא רהוטות ומרשימות כמן אלה של אנשים שהיו באמת קרובים אליו וגם יודעים לכתוב.
מאז שראיתי אותו באולם הקטן של "צוותא" בתל אביב, כשגם הוא וגם אני היינו צעירים, אהבתי והערכתי את הכתיבה הנפלאה שלו.
גם את הכנות ואת היכולת להציג בגלוי את החולשות שלו.
גם את האומץ לבטא דעות לא מקובלות על רבים.
כשאדם הולך לעולמו, יש לפעמים כאלה, שבחייו היו להם רק דברים שליליים להגיד עליו, ובמותו הם פתאום מדברים על הצדדים החיוביים שבו.
לטעמי, זה אינו נכון ומיותר.
יש שעות של אחרי שקיעה שיפה בהן שתיקה לאנשים מסוימים.
מעולם לא אמרתי מילה טובה על אדם רק בגלל שנפטר.
הקוראים יכולים להסיק שכל מילה טובה שאמרתי על אדם שהלך לעולמו, מתארת באמת את מה שחשבתי ו/או הרגשתי כלפיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה