יום שבת, 6 בינואר 2024

ריצה לזכר הנרצחים, הנופלים ולמען שחרור החטופים

אני לאחר הריצה בהר איתן ב-5 לינואר 2024

כ-90 ימים עברו מאז ה-7 באוקטובר. בתום כל חודש מאותו יום נורא מאורגנות ריצות במקומות שונים בארץ לזכר הנרצחים, לזכר הנופלים ולמען שחרור החטופים. 

הריצות מתקיימות ביום שישי בבוקר. 

באזור ירושלים מתקיימות הריצות בהר איתן בשעה 7:00 בבוקר. 

במקרה אני נפגש עם חברים בימי שישי באותו מקום ובאותה שעה. אנחנו הולכים במסלול המעגלי של כ-8 ק"מ ובסיומו שותים קפה, אוכלים בורקס ומדברים.  

בנוסף, כידוע לקוראי הבלוג, אני רץ כ-8 ק"מ פעם בשבוע ו-10 ק"מ במרתון ירושלים

בחודשיים האחרונים הר איתן הוא מסלול הריצה המועדף עלי, במקום יער ירושלים ועין לבן בהם רצתי בעבר. 

לפיכך מקצה ה-8 ק"מ לזכר הנרצחים והנופלים ולמען שחרור החטופים מוכר לי היטב. 

בריצה שנערכה כשלושים יום אחרי ה-7 באוקטובר לא השתתפתי רשמית. 

פשוט לא ידעתי שהיא מתקיימת. 

לאחר שהתחלתי ללכת עם חבריי הצטרפתי לרצים. ללא נעלי ריצה וללא ביגוד מתאים.

בשתי הריצות הבאות כבר הייתי רשום רשמית.



תהליך בחירת האדם שלזיכרו רץ או רצה


בזמן ההרשמה המקוונת (ללא תשלום, למעט תשלום על רכישת גופיות מנדפות עם כיתוב למי שמעוניין בהן), מציין הרץ האם יש נרצח או נופל ספציפי שלזיכרו הוא רוצה לרוץ. 

על הדלפק מונחות שתי ערימות של שמות. שמות שמישהו ביקש לרוץ לזיכרם ושמות אחרים.

כל רץ מצמיד לגופיתו באמצעות סיכות, שלט לזיכרו של אחד הנרצחים או הנופלים. בפיסקה הבאה אציג צילום של תג השם שאיתו רצתי הפעם. 

בתמונה לעיל השם מופיע אבל הוא קטן מדי לקריאה. 


הבחירה שלי


לא בחרתי שם מראש. 

לכבוד לי לרוץ לזיכרו של כל אחד או אחת שנרצחו או נפלו.

יש לי חברים בעוטף עזה. לשמחתי אף אחד מהם לא נרצח. 

יש לי חברים שהיו להם בני משפחה (לא גרעינית) שנרצחו אבל לא היכרתי אישית אף אחד מהם. 

בשתי הריצות שרצתי בהן רשמית נתתי לאחרים לבחור לי שם של נרצח או נופל. 


בריצה לאחר 60 יום


בריצה לאחר 60 יום רצתי לזיכרה של לירז אסולין. לאחר הריצה בדקתי במנוע החיפוש של Google במי מדובר. 

לירז הייתה בחורה צעירה שנרצחה במסיבת הטבע ברעים. מעט פרטים שמצאתי על ליזר ב-YNET: 

לירז הוגדרה כנעדרת וחטופה על שגופתה זוהתה "חלק מהלב שלנו הלך איתה"   


בריצה לאחר 90 יום





בתמונה לעיל שצולמה מקרוב יותר תוכלו לראות כיצד נראה שלט כזה.

תוכלו לראות שם גם את שמו רס"ר (מיל) גל מאיר איזנקוט ז"ל, שלזיכרו רצתי. 

לא היכרתי אותו, אבל הפעם לא הצטרכתי לעשות חיפוש ב-Google.

גל מאיר איזנקוט ז"ל היה בנו של גדי איזנקוט. 

גם את גדי אינזקוט איני מכיר אישית, אבל אני מעריך אותו מאוד כאדם ערכי, צנוע, איכפתי ונבון שתרם (ויתרום) רבות למדינת ישראל. 

הייתי רוצה שיהיו יותר פוליטיקאים הנוהגים כמוהו. 

מהכתבות הרבות שפורסמו על גל מאיר איזנקוט נוצר הרושם שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ.


  



 






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

במה להיאחז כשמתרחש אסון מתמשך?

מדינת ישראל ואזרחיה נמצאים בתקופה של אסון מתמשך.  יותר מדי אנשים חצו את "הישורת האחרונה" בטרם עת.  יותר מדי אנשים איבדו את יקיריהם...