"אזורים כחולים": מדוע אני חולק על הביקורות ביחס לארכיות ימים בהם?

 

העיירה אבדלוס באיקריה ליד המלון בו גרנו
זכויות יוצרים: אבי רוזנטל

בפוסט שפרסמתי בפייסבוק תיארתי את ההרצאה שלי על "סודות החיים הארוכים והבריאים של איקריה", במסגרת פרויקט התנדבותי שלי בו אני מרצה לניצולי שואה על נדינות בהן ביקרתי.

חברי ללימודים בבית הספר התיכון, יעקב ריטוב, אותו אני מאוד מעריך, כתב שאין שם אריכות חיים והכל רמאות ו/או טעויות רישום. 

הוא הסתמך על המאמר שכותרתו היא:   Supercentenarian and remarkable age records exhibit patterns indicative of clerical errors and pension fraud 

המאמר עליו הסתמך הרבה יותר טוב ממאמר אחר,  שהשתמש בחוק המספרים הקטנים על מנת להוכיח שבאוקינאווה אין אריכות ימים. 

באותו מאמר הוזכר קשיש יפני בטוקיו, שנתפס בזיוף גילו, ועל סמך מקרה אחד באי יפני אחר הסיק כותב המאמר מסקנות לגבי אוקינאווה.

בסדרת הפוסטים, שזה הראשון בה, אסביר מדוע לא השתכנעתי מהטענות במאמר שיעקב ריטוב שלח קישור אליו. 

הפוסט הזה מתייחס לטענות העקרוניות שהועלו במאמר ומציג טענות מחקריות התומכות בטענות על אריכות חיים בריאים ב"אזורים כחולים".

הפוסטים הבאים יתיחסו באופן פרטני לכל אזור.

הגישה שלי

אינני טוען שכל הטענות ביחס לחיים בריאים וארוכים באותם אזורים נכונות. 

אני כון טוען שחלק מהטענות הללו נכונות ואינן מבוססות על הונאה או טעויות רישום. 

גם בהרצאות שלי אני מפריך כמה טענות של דן בוטנר וטענה אחת של פרופ' מישל פולן, שאינן סבירות בעיני. 

אני מבחין בין "אזורים כחולים" שאיני מכיר Luma Linda, ניקויה ומרטיניק לבין שלושת האזורים הכחולים האחרים. בסרדיניה ובאיקריה הייתי. 

את יפן והתרבות היפנית אני מכיר לא רע בכלל. ביליתי שם חודש בירח הדבש שלי, זן בודהיזם הוא מרכיב חשוב בתפיסת העולם שלי ואפילו עבדתי בפרויקט מחשוב גדול עבור חברת ביטוח יפנית. 

את העיסוק שלי ב"אזורים כחולים" התחלתי אחרי צפייה בסדרה של ה-BBC על אוקינאווה.

אני לא יכול לתמוך בטענות של אריכות ימים באזורים שאני לא מכיר מספיק טוב. 

הטענות העיקריות במאמר

אוסיף גם רק רקע מוכר לי והתיחסות שלי לטענות. 

ההתיחסות שלי מסומנת בצבע אדום.

1. רישומים לא נכונים של תאריכי לידה במרשמי אוכלוסין של מדינות 

התופעה של רישומים שגויים במרשם האוכלוסין מוכרת לי מנתוני מרשם האוכלוסין של מדינת ישראל. 

א. שורדי שואה

היכרתי כמה שורדי שואה שנותרו ללא משפחה וללא מסמכים. הצעירים שביניהם לא ידעו את תאריך לידתם. פקידי מרשם האוכלוסין בחרו תאריך לידה או הסתמכו על דיווח של השורדים.

ב. אנשים שעלו לארץ ותאריך לידתם לא היה ידוע 

מדובר מעולים מבמדינות שבהן לא היה מרשם אוכלוסין מסודר שנשמר ו/או הוריהם לא ידעו מה היה תאריך לידתם. 

זה קרה יותר בגל העלייה הגדול של שנות ה-50 של המאה הקודמת. 

פקידי מרשם האוכלוסין, שלא היו מסוגלים לבצע בדיקות, דיוחו על תאריך לידה שרירותי, לאו דוקא מתאים לתאריך האמיתי.

מי שטוען, שנעשו הרבה יותר טעויות ברישומי לידה ב"אזורים כחולים" מאשר באזורים אחרים דומים, צריך להוכיח את זה או לפחות לתת לזה הסבר. 

במאמר לא מצאתי הוכחה או הסבר מדוע דווקא ב"אזורים הכחולים" היו יותר טעויות ברישום תאריכי לידה בהשוואה לאזורים דומים להם? 

יתרה מזאת לא ראיתי נתונים ספציפיים המתיחסים ל"אזור כחול", למשל איקריה או ברברג'ה בסרדיניה. 

הנתונים התיחסו למדינות שלמות ולפעמים גם לחלוקה לאזורים בתוך מדינות. 

2. זיופים מכוונים של שנת לידה ו/או אי-דיווח על מוות במטרה לקבל קצבאות והטבות אחרות. 

א. יש שורדי שואה שהיכרתי שכשעלו לישראל והתבקשו לדווח על תאריך לידה דיווחו על תאריך מאוחר בכמה שנים מתאריך הלידה האמיתי שלהם. 

סיבה בולטת לכך הייתה החשש ממשבר עתידי שיקשה על הישרדותם הכלכלית. 

למי שצעיר יותר יש יותר שנות עבודה עד ההגעה לגיל הפנסיה. 

ב. יש בישראל גם תופעה של אי-דיווח על פטירה למרשם האוכלוסין ולמוסד לביטוח הלאומי. 

מדובר בעיקר באזרחים ותיקים המקבלים קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי.

כתוצאה מאי הדיווח ממשיכים בני המשפחה לקבל קצבאות.

זה קל יותר לביצוע בישובים נידחים ובישובים שאינם ישובים מוכרים ואין בהם הספקה מסודרת של חשמל ומים. 

דפוס זה בישראל מתאים לטענה במאמר. 

מה שחסר במאמר זה נתונים ספציפיים על "האזורים הכחולים" ואין הסבר מדוע זה קורה דווקא ב"אזורים הכחולים". 

כך למשל, בברברג'ה בסרדיניה אין הסבר מדוע זה קורה בכפרים או בעיירות מסוימות ולא בעיירות סמוכות אחרות?

מהההיכרות שלי מקרוב עם תשבי איקריה אני משוכנע שהרוב המכריע של התושבים לא היו מזייפים תאריך לידה על מנת לקבל קצבה או טובות הנאה אחרות. 

אפרט בפוסט ספציפי על איקריה בסדרת פוסטים זו.

טרם ביקרתי באוקינאווה אבל אני מכיר היטב את המנטליות היפנית, התרבות היפנית ואת האי המרכזי של יפן. 

אם אין שוני מהותי במנטליות של תושבי אוקינאווה בהשוואה לזו של תושבי איים אחרים ביפן, בלתי סביר שמספר גדול של מקומיים ידווח על תאריך לידה שגוי בכוונה לקבל טובות הנאה וקצבאות.

גם על כך אדווח בפוסט ייעודי על אוקינאווה.

3. "האזורים הכחולים" הם אזורים עניים יחסית לאזורים אחרים באותן מדינות

בקבוצות אוכלוסייה עם מעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר נמצאה תוחלת החיים נמוכה יותר. 

זה נכון במקרים רבים אבל לא תמיד. כך למשל, במדינת ישראל למרבית הקבוצות במעמד סוציו-אקונומי בישראל תוחלת חיים יותר נמוכה, למעט חרדים שתוחלת החיים שלהם דומה לתוחלת החיים של האוכלוסייה היהודית.

אחד המאפיינים החשובים של החרדים בישראל הוא היותם חלק מקהילה תומכת.  

בקהילה החרדית יש הרבה עזרה של חברים בקהילה לחברים אחרים באותה קהילה.

מכנה משותף של "אזורים כחולים" הוא השתייכות לקהילה תומכת חזקה. 

מחקרים התומכים באופן עקיף בנכונות תוחלת חיים בריאים ותוחלת חיים גבוהות יותר ב"אזורים כחולים"

1. עבודה ו/או התנדבות אחרי גיל פרישה 

יש הרבה מחקרים המראים שאנשים שממשיכים לעבוד אחרי גיל הפרישה בריאים יותר מאשר אנשים שאינם עובדים, כלומר: תוחלת החיים הבריאים שלהם גבוהה יותר.

לפני כעשר שנים ציטטתי מחקר אמריקאי כזה שנעשה על מדגמים גדולים ונמשך מספר רב של שנים. 

שמעתי גריאטר בכיר במשרד הבריאות שטען שיש הרבה מחקרים המראים שיש הוצאות גדולות למערכת הבריאות בגלל שאנשים שאינם ממשיכים לעבוד חולים. 

באוקינאווה אין פרישה לפנסיה ממשיכים לעבוד גם בגיל מתקדם. 

גם חקלאים ורועי צאן ב"אזורים כחולים" אחרים עשויים להמשיך לעבוד ולא לפרוש בגיל מסוים כמו שקורה אצל שכירים בחברה שלנו. 

גם התנדבות עשויה להשפיע לטובה על תוחלת החיים ועל תוחלת החיים הבריאים. 

כסטודנט לפסיכולוגיה נתקלתי לפני הרבה עשורים במחקרים על The Helper Principle. המתנדב מרוויח מההתנדבות.

במידה מסוימת אפשר להתיחס להתנדבות כעבודה רק ללא תשלום כספי.

2. תזונה

אין ספק שתזונה משפיעה על תוחלת החיים ועל תוחלת החיים הבריאים. 

סדרה מרתקת ב-Netflix, שנעשתה בשיתוף עם מדענים מאוניברסיטת סטנפורד, בדקה השפעת תזונה על תאומים זהים. 

מדי פעם דיבר אחד החוקרים מסטנפורד על השפעת התזונה על בריאות ובעקיפין על תוחלת החיים. 

הסדרה היא רק דוגמה. לא חסרים מחקרים  המראים את זה. 

לפחות באיקריה ובסרדיניה יש תוזנה ים תיכונית המשפיעה לטובה על הבריאות. 

באוקינאווה תוחלת החיים של יפנים, המתגוררים בסמוך ל-American Village, וצורכים באופן יומיומי המבורגרים נמוכה בהרבה מתוחלת החיים של תושבי האי הגרים באזורים אחרים.

3. הורדת מתח (Stress)

יש מספר רב של מחקרים המוכיחים ש-Stress פוגע בבריאות ומקטין את תוחלת החיים הבריאים ואת תוחלת החיים.   

הדבר הראשון שאמרו לי מקומיים באיקריה כשריאיינתי אותם היה שאין Stress.יש דיווחים דומים גם ב"אזורים כחולים" בסרדיניה.

4. אורח חיים פעיל

אורח חיים פעיל מאריך את תוחלת החיים ואת תוחלת החיים הבריאים. 

ב"אזורים כחולים" יש אורח חיים פעיל.

5. פעילות גופנית

ב"אזורים כחולים" מרבית האנשים פעילים גופנית בעבודה, בהליכה ובפעילות ספורטיבית. 

לרוב הם יושבים פחות מאיתנו מול טלוויזיה או מול מחשב.

6. משמעות לחיים

משמעות לחיים מאפשרת הישרדות בחיים. אחת הדוגמאות היא התיאוריה של ויקטור פראנקל, שורד שואה. 

גם בסיטואציות פחות קיצוניות  משמעות לחיים משפיעה לטובה על אורך החיים ועל איכותם בגיל השלישי. 

באיקריה נחשפתי למשמעות לחיים בהקשרים חברתיים קהילתיים, דתיים ואחרים.

באוקינאווה יש מושג הנקרא Ikigai המתאר את משמעות החיים. 

חלק מהסעיפים הקודמים עשויים לתת משמעות לחיים.

הערות

1. גורם נוסף העשוי להשפיע על תוחלת חיים ועל תוחלת חיים בריאים היא הגנטיקה. 

לא מוכרים לי מחקרים בנושא זה ביחס לאזורים כחולים.

2. המציאות היא כנראה לא שחור-לבן. יש טענות לא סבירות ביחס לחלק מהאזורים הללו ויש כאלה התומכות בטענה של תוחלת חיים גבוהה יותר. 

בפוסטים הבאים אתיחס ל"אזורים כחולים" ספציפיים במידת יכולתי המוגבלת.

3. מי שטוען שהנתונים הם מזויפים לא ירצה להתיחס לנתונים ספציפיים ל"אזורים כחולים". נדרשת טכניקה לניתוח איכות הנתונים.