מבחן חג הפסח

 

שאלתי את אחד ממכריי: האם היה קשה בחג הפסח? לפני שענה ידעתי מה תהיה התשובה. "היה קשה מאוד" הוא ענה לי. 

פסח, כמו חגים אחרים, הוא חג משפחתי. האיש התאלמן בשנה האחרונה וזהו פסח ראשון ללא אשתו. 

לאנשים החיים לבד החג עלול להיות קשה משום שהוא מבליט את בדידותם. 

לאלה שהתרגלו להיות ביחד והם לבד זה עלול להיות קשה שבעתיים. 

לאנשים החיים לבדם עשויים להיות דפוסי התמודדות שונים עם החג המשפחתי.

חלקם טסים לטייל בחו"ל דווקא בפסח. אחרים נוסעים לנופש בארץ, הכולל גם ליל סדר במקום האירוח. יש כאלה המוזמנים להתארח בליל הסדר ויש כאלה הנותרים לבד בביתם.

זהו הפסח הראשון שאני גר לבד אחרי 33 שנות נישואים היה מעין מבחן למידת ההסתגלות שלי למצב החדש אחרי שלושה וחצי חודשים לבד. 

השורה התחתונה היא שלא היה לי קשה להיות לבד בפסח. מבחן הפסח עבר בהצלחה.

 

 

בצעירותי

ערכנו ליל סדר של המשפחה המצומצמת. לפעמים גם עם מספר קטן של אורחים. 

מהיום שהתחלתי לעבוד, ועד היום שבו חייבו עובדים לקחת חופשה מרוכזת בחול המועד, עבדתי בחול המועד. 

היו לזה כמה סיבות טובות, בנוסף לתחושה שאני לבד, ללא משפחה גרעינית שהקמתי עם בת זוג:

1. רוב העובדים היו בחופשה ולכן יכולתי להיות יותר פרודוקטיבי בעבודה.

תמיד היו באים להתייעץ איתי בקשר לבעיות טכניות שהיו לעובדים אחרים בתחום המחשוב. בחול המועד כמעט לא באו. המשמעות: הרבה זמן התפנה לביצוע מטלות עבודה.

2. חוייבנו בפחות ימי חופשה על עבודה בחול המועד.

המשמעות היא שנותרו לי יותר ימי חופשה. 

 

3. פחות צפוף ויותר זול לצאת לחופשה אחרי החג. 

אינני חובב צפיפות יתר ולכן זה יותר מהנה.

אחרי שהתחתנתי

לילות הסדר היו במסגרת משפחתית מצומצמת או מורחבת. 

כשהיו לי ילדים קטנים לקחתי חופשות בפסח. לא ממש אהבתי "לבלות" בפקקים עם כל עם ישראל. בכל זאת נסענו, עם שתי משפחות של חברים עם ילדים,  לחופשה בפסח. כמעט תמיד לצימרים בקיבוצים בגליל. טיילנו במקומות לא עמוסים במטיילים. לרוב בטבע.  

לפעמים הצליחו לפתות אותי בכל זאת לסוע לכיוון הכינרת. זה נגמר רע. פקקים כמעט אינסופיים בהם נהגתי פגמו בהנאה. 

הפסח המקולל בו לא השתתפתי בליל סדר

לא שהיו לי טענות נגד המסעדה בטוסקנה בה אשתי לשעבר, בני הבכור ואני אכלנו במקום להיות בליל הסדר. 

זה היה בטיול בר מצווה שלו לאיטליה. כל אחד מילדיי נסע לטיול בר מצווה או בת מצווה ללא אחים.

עדיין לא היו טלפונים חכמים ולא הייתה לנו גישה לאינטרנט. לא הייתה לנו גם גישה לעיתונים או טלוויזיה באנגלית.

באחת מהחנויות, שעברנו לידן ברומא, ראיתי בטלוויזיה את השופרסל בקריית יובל בירושלים. את האיטלקית לא הבנתי, אבל הבנתי שהיה פיגוע במקום לא רחוק ממקום מגוריי בירושלים. זה עורר את החשש לילדיי הקטנים שנותרו בארץ בהשגחת סבא וסבתא.

בדיעבד, למדתי שזה הסתיים בפצוע קל אחד.

כשדיברנו קצת עם ישראלים שפגשנו בגלידריה או בפיצריה, הם סיפרו לנו על הפיגוע במלון פארק בנתניה. 

פסח 2022 

בליל הסדר הייתי אצל גרושתי, הראויה להערכה על שהזמינה אותי למרות הפרידה. חגגנו ביחד עם שני הבנים שלי, אחותי זוג חברים משותפים וחברה של גרושתי שאין לה משפחה. הוזמנתי גם לארוחת צהריים בחג עצמו, שבה היו, בנוסף לבנים שלי, גם הבת שלי  ובן זוגה. 

בחג השני הוזמנתי לצהריים אצל אחותי ובערב למשפחה שכמעט את כולם לא היכרתי קודם. 

המפתח השני לקלות הלבד בפסח היה העומס הרב של דברים שאני צריך או רוצה לעשות. 

היה לי טוב להיות לבד עם עצמי ולהאט קצת את קצב העשייה שלי.

התאים לי לטפל בעוד נושאים שהייתי צריך לסגור.

 

לבד זה לא בהכרח קשה

 

בתקופת הלימודים שלי לתואר ראשון באוניברסיטה היו לי גם תקופות של בדידות.

אמנם היו לי הורים ואחות וחברים לעבודה, שהייתה בינינו ידידות יפה. היו גם חברים קרובים, שבחיי היומיום היה איתם קשר מועט. 

 

שכרתי חדר קטן במיוחד בבית פרטי בבית הכרם. הייתה לי כניסה פרטית לחדר. השירותים היו במבנה קטן בחצר. לעומת זאת, אפשר היה לשבת בגינה הגדולה והיפה וללמוד.

בעלי הבית, אנשים עם עקרונות, סרבו למכור את ביתם וגינתם לקבלנים והעדיפו לחיות בסביבה שהם אהבו עם הרבה פחות כסף.

 

עבורי זו הייתה יציאה חלקית מבית ההורים באותה שכונה. בערבים למדתי לחיות עם הבדידות: קראתי הרבה, חשבתי הרבה וגם כתבתי. 

זו הייתה גם התקופה הניטשיאנית שלי. הושפעתי מספריו של ניטשה כמו "כה אמר זרטוסטרא" ו"מעבר לטוב ולרוע".היו חלקים שקראתי שוב ושוב בתרגומו העברי המעולה של ישראל אלדד. 

כמו בהתעניינות שלי בזן בודהיזם, בדאואיזם ובאסכולות חשיבה אחרות של המזרח הרחוק, ניסיתי לייחס את זה לחיים האישיים שלי. 

זו גם התקופה בה למדתי שלהיות לבד זה לא בהכרח קשה.

את  מה שזרעתי אז אני קוצר היום. לא היה לי קשה להיות בחג לבד.

יום העצמאות

יום העצמאות היה בעבר חג משמעותי יותר בהשוואה לחלק מהחגים היהודיים. הקיטוב בחברה בישראל שחק במידת מה את החשיבות שלו.

בראייה שלי הוא היה חג משפחתי פחות. יותר חג שבו עושים דברים ביחד עם חברים. 

כרווק שאינו יותר מדי מקושר חברתית, מצאתי את עצמי לא פעם מחפש אירוע מתאים. לפעמים חיפשתי לבד. לפעמים ביחד עם 2-3 חברים וחברות בני קבוצת הגיל שלי.

לפעמים הגעתי לאירוע מתאים לי. לפעמים הגעתי לאירוע לא מוצלח עבורי.

"הלא מוצלח עבורי" התייחס בעיקר למסיבות עם ריקודים ומוזיקה רועשת במיוחד. 

מסוג האירועים שחלמתי, שחמש דקות אחרי שאני נכנס אליהם, אמצא מישהי ונצא ביחד מהאירוע לדבר בשקט ואולי גם להתחיל משהו, שאולי יתפתח לקשר זוגי. 

החיים הם דינמיים. השאלות הבאות הן: האם אהיה ביום עצמאות לבדי? ואם כן, האם זה יהיה לי קל?  

אינני עוסק בשאלות אלה. אני נותן לדברים לזרום.