יום חמישי, 13 באפריל 2023

לעשות סדר בפסח: ההיבט האישי

אני בבהוטן באפריל 2012


חופשת הפסח היא זמן לסדר תרתי-משמע. 

משמעות אחת היא חגיגת ליל הסדר.

משמעות שנייה היא עשיית סדר בבית לפני החג ומי שאינו מסורתי גם בחול המועד עצמו. 

מקווה שגם אני אוכל לעשות סדר וניקיון יסודיים בביתי במהלך חול המועד הפחות עמוס בעבודה ושאינו מעורר רצון להמתין בפקקים בכבישי ישראל.

בינתיים אתחיל לעשות סדר במשהו חשוב יותר: מה  שהתרחש בחיי מאז משבר גיל השבעים ועד היום עם דגש על ההווה ועם הפנים קדימה לעתיד.


אתחיל במשבר גיל ה-70 שלי. הזוגיות של יותר משלושים שנה התערערה וכבר לא הייתה מה שהייתה.

זה הסתיים בגירושים ובמשבר קשה עבורי. 

הייתי צריך להתמודד עם דברים שקשים לי וששנים ארוכות לא התמודדתי איתם. 

הייתי צריך להתמודד עם דברים שעשיתי בפעם הראשונה בחיי. אולי הקשה שבהם היה שיפוץ דירה.


עם הגב לקיר אני מתמודד. כך עשיתי גם הפעם. הפוסט אחרי המשברים מציג את השלבים של ההתמודדות שלי. 

השם קצת לא מציאותי. חשוב לזכור: גם אחרי המשברים הוא בדרך כלל לפני משברים אחרים והתמודדויות אחרות.


יותר מחצי הכוס המלאה: נכון להיום


נוצר עוגן של יציבות: התמקמתי בביתי אחרי השיפוץ, ממשיך לעבוד, ממשיך להתנדב, ממשיך לרוץ ללכת ולעשות פעילות גופנית. 

מדי פעם נדרשים או נוספים דברים קטנים בבית. 


עבודה

יש יוזמות חדשות שחלקן לא ממומשות. במוקד בזמן האחרון ההרצאות על מניעת הונאות ברשת. ההרצאות הללו עשויות להביא תועלת ממשית לאנשים "הנופלים ברשת".

הפעילות  המוכרת נמשכת. 

רוצים להתעדכן ביחס לעבודה שלי? קראו בבלוגים האחרים שלי: לכלכל בתבונה וברידג' שלא היכרתם.


התנדבות


נמשכת ההתנדבות עם יוצאים בשאלה במסגרת "הלל", עם ניצולי שואה ובמועצה לחוסן  כלכלי לגילאי 60 פלוס


כתיבה

אם אתם קוראים פוסט זה, אתם ודאי מבינים שאני ממשיך לכתוב. 

בבלוג האישי, בבלוגים המקצועיים, ב-JOKOPOST, בויקיפדיה העברית ומדי פעם גם מאמרים באכסניות אחרות.


בכורח המציאות: שותף למאבק לדמוקרטיה בישראל

אינני איש פוליטי, אבל הנסיבות הקשות של הממשלה ההרסנית הנוכחית כפו עלי, ועל הרבה אנשים טובים אחרים, לפעול למניעת דיקטטורה במדינת ישראל. 

זה אפילו התבטא בפוסט בבלוג האישי, לאחר הרבה לבטים. לקריאת הפוסט: לאחר לבטים: פוסט אישי על מצב הדמוקרטיה במדינת ישראל או איך גיליתי את המטרה האמיתית של יריב לוין?


כמובן שיש גם לא מעט פוסטים על הממשלה הנוכחית בבלוג על ניהול סיכונים וניהול משברים. לקריאת הפוסט האחרון על נושא זה לפני כתיבת פוסט זה: 
ראש ממשלה שאינו מנהל את הסיכונים של המדינה הוא סיכון גדול.


פחות מחצי הכוס הריקה: נכון להיום


זו אמנם פחות מחצי כוס אבל זה בכל זאת משמעותי. מדובר בקצב ההתקדמות האיטי שלי בשלושה תחומים.


התחום החברתי

כאדם שעבר לחיות לבד, התחום הזה הפך להיות חשוב יותר. 

אני מרגיש שאני נמצא במקום אחר מרוב האנשים בגילי. 

רובם נמצאים בסוג של יציבות והשלמה. 

חלקם הגדול בזוגיות מתמשכת. היא עשויה לנוע בין זוגיות נפלאה לזוגיות לא ממש טובה, אבל גם בקצה הפחות טוב יש השלמה עם המצב.

אלה שנמצאים לבד מבחירה בנו להם כבר תבניות חיים קבועות ויציבות. 

היותר רבים, שהם לבד שלא מתוך בחירה כבר זמן רב, סיגלו לעצמם סוג של השלמה עם המצב ובנו לעצמם דפוסים קבועים ויציבים. 

חלקם מצאו קבוצת חברים קבועה. חלקם אימצו בעל חיים. 

חלקם יצרו קבוצה קטנה של שניים שלושה חברים. ההתרשמות שלי היא שהדפוס הזה שכיח יותר אצל נשים מאשר אצל גברים. 

אחרים שמים את הנכדים במרכז חייהם.

אני נמצא במקום אחר: תהליך של בנייה מחדש של החיים שלי. יש לא מעט עשייה אבל יש גם בנייה הדרגתית של דפוסים חדשים.

לפעמים השוני בין המקום שבו אני נמצא לבין המקום שבו רוב האנשים בקבוצת ההתיחסות שלי נמצאים מקשה עלי. 


זוגיות

מאז שעמדתי על דעתי זוגיות טובה עם אישה הייתה חשובה לי. תמיד העדפתי זוגיות יציבה עם בת זוג אחת.

תפיסתי היא שנשים הן המין החזק באמת. 

בכל תקופה שהייתה לי זוגיות טובה התמיכה של בת הזוג והביחד, איפשרו לי לבנות את עצמי טוב יותר, הייתי יותר מאושר ויותר ממוקד. 

שלא תטעו, גם בת הזוג קיבלה ממני אהבה, תמיכה ומחויבות מלאה.

לו הייתם שואלים אותי לפני שבע שמונה שנים או יותר, הייתי אומר שהזוגיות שלי עם גרושתי היום היא זוגיות טובה לכל החיים. 

יש לנו ילדים נפלאים, שגם היום בקשר טוב עם שנינו.

לא העלתי בדעתי שהמצב ישתנה ואני כבר אהיה פחות חשוב עבורה מהרבה אנשים אחרים. 

לחיות ביחד אבל לחוד מתוך אינרציה, כפי שהזכרתי  בפיסקה הקודמת ביחס לחלק מהזוגות, זו לא כוס התה שלי.  

מי שהושפע מזן בודהיזם צריך להבין שהכל יכול לקרות ולהתמודד עם המציאות בהווה.

בתקופה האחרונה, לאחר שנוצרה יציבות בחיי, התחלתי לחפש בת זוג. 

החיפוש הזה הרבה פחות פשוט ממה שהיה בצעירותי. 

לא רק בגלל פרדוקס הזמן ב"ישורת האחרונה".

כפי שציינתי בפיסקה קודמת, רוב בנות דורי נמצאות במצב של יציבות והשלמה. לא קל להן לעשות שינוי ולצור זוגיות.

לכך מצטרפים גורמים מקשים נוספים:

1. זה כבר לא שני צעירים תמימים וחולמים הפנויים זה לזו וזו לזה.

2. כמעט לכל אחת יש כבר ניסיונות  קודמים, טובים יותר או טובים פחות, המשליכים על בניית קשר חדש.

3. לרובן יש ילדים ונכדים, שמהווים מרכיב מהותי בחייהן. 

מה שנכון לגבי נשים המחפשות זוגיות חדשה, נכון גם לגביי (וגם לגבי גברים אחרים): הילדים האהובים שלי הם מרכיב מהותי בחיים שלי וגם אני כבר רחוק מלהיות צעיר חסר ניסיון.  

יש עוד גורמים כלליים, שמקשים על יצירת זוגיות בהשוואה למצב של לפני כמה עשרות שנים. דיון בהם ראוי לפוסט ייעודי. 

השורה התחתונה היא שיצירת זוגיות חדשה עבורי, אם בכלל זה יקרה, עלולה לארוך זמן רב ממה שציפיתי למרות פרדוקס הזמן ב"ישורת האחרונה".



ההנאות הקטנות שבחיים

כחודש אחרי הגירושים שלי השתתפתי בסדנה מקוונת של טוני רובינס. בסדנת ה-Ultimate Breakthrough

היו חמישה מפגשים של מספר שעות ותרגול עצמאי מחוץ לשעות הסדנה. 

רובינס הוא אדם מרשים ואחד מהמאמנים האישיים והעסקיים המובילים בעולם.

קרוב לודאי שריבוי ההיבטים בזהותו של אדם הוצג ביום השני

אם זכרוני אינו מטעה אותי, הוצגו ארבעה היבטים, שכולם קיימים בכל אחד מאיתנו .

במצבי הלא קל באותו זמן התמקדתי בשינוי הסיפור שלי שאני מספר לעצמי ולאחרים

לא התמקדתי בהיבטים של הנאה ושמחת חיים, ששוב אם זכרוני אינו מטעה אותי, רובינס דיבר על המלך שבתוכנו. 

בדיוק כפי שאדם שיש לו מחסור בחלקים הנמוכים של פירמידת הצרכים של מאסלו, לא עוסק בהגשמה עצמית עם בטן ריקה ועם חוסר ביטחון בקיום הפיזי שלו. 

כמו גם בדומה לרבים מאלה שמגיעים לייעוץ כלכלי ולא מתמקדים בהגשמת חלומות ומשאלות, העולות כסף רב, כשההכנסות שלהם קטנות מההוצאות ואין להם חסכונות. 

תמיד היה לי הרבה יותר קל לשים עזרה לאחרים במקום מרכזי מאשר לחשוב על תועלות והנאות לעצמי. 

שלא תטעו, אני יודע להינות מיופיים של: פרחים, עצים, נופים, נשים יפות ועוד. 

אני יודע להינות מאוכל טוב. לאו דווקא יקר, גם אוכל זול ואוטנטי. 

אני יודע להינות מהליכה או ריצה בטבע ומטיול בטבע או סיור בעיר או בכפר. 

אני יודע להינות ממשחקים, משיחות עומק עם אנשים (ממש לא נהנה מ-Small Talk), מסרטים, מספרים, ממוזיקה טובה ומעוד דברים רבים אחרים, אבל עדיין אני רחוק מאוד ממיצוי החלק הזה שבי.

 

השורה התחתונה


הסדר האישי שעשיתי מצביע על אתגרים ודרך ארוכה למימושם, אבל גם לדרך עצמה עשויים להיות משמעות ויופי.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

במה להיאחז כשמתרחש אסון מתמשך?

מדינת ישראל ואזרחיה נמצאים בתקופה של אסון מתמשך.  יותר מדי אנשים חצו את "הישורת האחרונה" בטרם עת.  יותר מדי אנשים איבדו את יקיריהם...