יום שני, 8 בדצמבר 2025

מסע לפולין: שלושה מקרי טבח יהודים בעיירות בהן ביקרנו

 



בפוסט מסע לפולין: קרקוב - נגיעה קלה בשורשים של אימי כתבתי על בת דודתה של אימי שחזרה לעיירה קרושצ'נקו בה גדלה ונרצחה על ידי פולנים. 

היו הרבה מקרים דומים בהם אנשים בכלל, ויהודים בפרט, שחזרו למקום בו חיו לפני המלחמה נרצחו. 


טבח של רבים מיהודי עיירה הוא אירוע קשה יותר. לפעמים הקורבנות חופרים את קבריהם ואז מומתים ונופלים או נזרקים לקברים. 

בפוסט מסע שורשים לקרושצ'נקו תיארתי מצבה ליהודי קרושצ'נקו שמצאו את מותם ביריות של הנאצים.



טבח יהודי טיקוצ'ין (טיקטין)



קבר יהודי טיקוצ'ין שנרצחו על ידי הנאצים ביער לופוחובה. אנחנו ליד הקבר.
זכויות יוצרים לתמונה: אבי רוזנטל
נובמבר 2025



שלט רשמי בעברית ובפולנית ליד קבר יהודי טיקוצ'ין
זכויות יוצרים אבי רוזנטל
נובמבר 2025 



טיקוצ'ין או טיקטין בפולנית היא עיירה קטנה ועתיקה הנמצאת בצפון-מזרח פולין לא רחוק ממחנה ההשמדה טרבלינקה. 

בעיירה ההיסטורית שלוה זו התבצעה השמדה ההמונית  של יהודים באוגוסט 1941. 


אנשי הגסטאפו פקדו על היהודים לחפור 3 בורות גדולים ביער לופוחובה הסמוך לעיירה. 

היהודים לא הבינו שהם כורים את קבריהם. ב-25 באוגוסט הצטוו כל היהודים להתיצב בכיכר השוק. הם הועמסו ללכת לכפר סמוך בו הועמסו על משאיות, שכביכול יקחו אותם לגטו צ'רבוני-בר. במקום זאת נלקחו ליער לופחובה.   

הם הועמדו ליד הבורות. נורו במכונות ירייה והגופות הושלכו לבורות. פולנים הצטוו לכסות את הבורות. נרצחו 1,400 יהודים.



קיילצה


קיילצה נמצאת במרכז פולין. בין קרקוב ללובלין. יותר קרובה ללובלין. 

לפני מלחמת העלם השנייה היו בה ב-24,000 יהודים. חלקם נשלחו לגטו קיילצה. כשהוא חוסל נשלחו למחנות השמדה בעיקר לטרבלינקה. 

בעיר זו בוצעו שני מעשי טבח ביהודים. האחד על ידי הנאצים במהלך המלחמה. 

השני על ידי פולנים ב-1946 אחרי המלחמה.



טבח הילדים והתינוקות



קיילצה פולים - קבר אחים של יהודים ותינוקות יהודים שנטבחו על ידי הנאצים
נובמבר 2025


בני המשפחות היהודיות שלא הועברו לגיטו ולמחנות השמדה הושארו משום שהיה צורך בעבודתם. 

באחד הימים התבקשו כולם להתיצב עם ילדיהם ותינוקותיהם.


נעשתה סלקציה. הילדים והתינוקות לצד אחד. המבוגרים לצד שני.

הילדים והתינוקות נרצחו ונקברו בקבר אחים. 


כפי שאתם יכולים לראות בתמונה לעיל עמדנו ליד קבר האחים של תינוקות וילדים יהודים. 

כדי להפוך את הטרגדיה למוחשית יותר, כל אחד מאיתנו קיבל פתק עם שם של ילד/ילדה, תינוק/תינוקות. גילו ושמות הוריו והקראנו את שמות כל הנרצחים ואת הפרטים הנוספים שהוזכרו.


עברי זה היה הרבה פחות מוחשי מניצולת שואה שפגשתי במסגרת איסוף חלומות של קשישים במסגרת עבודה שביצעתי בחוג לפסיכולוגיה. היא תיארה לי כיצד חייל גרמני רצח את ביתה בת ה-4 לידה במחנה ריכוז.  



טבח בבית הקהילה היהודית לאחר המלחמה


בניין ברחוב פלנטי 7, שבו נטבחו 40 יהודים.
מקור התמונה: ויקיפדיה
הרשאת שימוש: :
CC BY 2.5
נוצרה ב 16.9.2006
יוצר התמונה: 
Grzegorz Pietrzak


חלק מניצולי השואה היהודים חזרו לקיילצה. לחלקם לא נותרו בתים. 

הם גרו בבית הקהילה היהודית. 

הנריק בלשצ'ק, ילד נוצרי בן 8, נעלם ליומיים בחודש יולי ואז חזר. אביו אמר שהוא נחטף על ידי יהודים שרצו להשתמש בדמו באפיית מצות (מה למצות לפסח ולחודש יולי?). 

מאוחר יותר הודה הנריק שהוא כלל לא נחטף. עבור חלק מהיהודים זה היה מאוחר מדי.


בעקבות העלילה חלק מתושבי קיילצה תקפו את דיירי בית הקהילה היהודית ורצחו יהודים.

בנוסף תקף האספסוף יהודים שהגיעו ברכבת מהעיר צ'נסטחובה טבחו גם בהם. 


נרצחו 47 מתוך 163 היהודים ששהו בעיר כ-80 נפצעו. 

לא כל הגופות זוהו. אחד תואר כאלמוני ללא שם משום שהגיע לעיר בסמוך לרצח ולכן אף לא אחד ידע לזהות אותו. 

במודעת האבל על מותם מופיעה אחת מהנרצחות בשם B 2969. זהו המספר שקועקע על זרועה במחנה ריכוז על ידי הגרמנים. גם אותה אף לא אחד ידע לזהות.


מידע נוסף תוכלו למצוא בויקיפדיה העברית בערך פוגרום קיילצה.



הפוסט הבא



יש עוד דברים במסע שארצה להקדיש להם פוסט, אבל החלטתי להקדים את המאוחר ולהתייחס לתובנות שלי מהמסע. 

אחד הגורמים לכך היא שיחה עם חבר שאמר לי שמה שמעניין אותו זה התובנות שלי מהמסע. 

בפוסט הבא אנסה להציג את התובנות שלי.






יום שבת, 29 בנובמבר 2025

מסע לפולין: קרקוב - נגיעה קלה בשורשים של אימי

 

במסעעדה בקרקוב. זכויות יוצרים לתמונה: ערן רוזנטל
באישור בעל זכויות היוצרים לתמונה.
צולם בנובמבר 2025


ביום בו טיילנו בקרקוב לא נחשפנו לזוועות השואה. ביום הזה ראינו את הרובע היהודי בקרקוב ואת שעות אחה"צ והערב בילינו במרכז העיר. 

התמונה בראשית פוסט זה ממחישה זאת. צולמתי בה אוכל מרק מקומי מסורתי שמוגש בתוך לחם במקום בתוך קערה.


ברמה האישית שלי היום הזה היה נגיעה קלה בשורשים מצד אימי ז"ל. 



מסע שורשים



בפוסט מסע שורשים לקרושצ'נקו תיארתי ביקור של בן דוד שני שלי מאוסטרליה בעיירה זו בההתגוררו סבו, סבתו ואביו. 

באותה עיירה גדלה וגרה אימי ובה נרצחו בני משפחתה על ידי הנאצים. 

המבקר, שמעולם לא פגשתי אותו, צילם אנדרטה לזכר יהודי העיירה שנרצחו. ניתן לזהות  באנדרטה שמות של שתיים מארבע האחיות של אימי. 


בפוסט הזה אתאר את ילדותה ונערותה של אימי ז"ל ואקשר את זה לעיר קרקוב.



ילדותה ונערותה של אימי



רינה רוזנטל ואחרים לפני מלחמת העולם השנייה. אני לא מזהה אותה בתמונה


אימי הייתה הבת הצעירה ביותר במשפחתה. 

המשפחה הייתה משפחה חרדית. מישהו אמר לי שהם היו חסידי בעלז. 

אין לי מושג האם זה נכון. 

כששמעתי את זה כבר היה מאוחר מדי לשאול. לא היה אף אחד חי וצלול שהיה יכול לאשר או לשלול זאת.

אימה, אסתר, מתה ממחלה, שברפואה מתקדמת שלא הייתה אז ושם, כנראה הייתה מאריכה ימים. 


אביה ישראל, חלה בסרטן ונפטר יותר מאוחר. 

האחיות הגדולות כבר יצאו מהבית וחלקן התחתנו. 


בית הספר העממי והגימנסיה העברית בקרקוב. 
זכויות יוצרים: אבי רוזנטל
נובמבר 2025


אימי רצתה ללמוד בגימנסיה העברית בקרקוב, שהייתה העיר הקרובה ביותר.  

לא היו הורים ולא היה כסף. 

היא נסעה לקרקוב ושכרה חדר בדירה אצל משפחה. 

היא מימנה זאת באמצעות שיעורי עזר שנתנה. 

היה לה סט בגדים אחד או אולי שניים, שהיא הייתה מכבסת. 

היא סיפרה לי על בנות המחזור שלה שרובן היו עשירות ואת לימודיהן ואת הבגדים המהודרים שלהן מימנו ההורים שלהן. 



הלנה רובינשטיין



הבית ברובע היהודי בקרקוב בו גדלה הלנה רובינשטיין. זכויות יוצרים לתמונה: אבי רוזנטל
נובמבר 2025


ברחוב ראשי ברובע היהודי בקרקוב גדלה הלנה רובינשטיין. שמה האמיתי היה חנה רובינשטיין. כצעירה היגרה לאוסטרליה שם היו לה קרובי משפחה. היא לקחה איתה קרמים שהכינה אימה.  

לימים מהקרמים הללו תצמח חברת הקוסמטיקה שלה הקרויה על שמה, שתהפוך אותה לאחת הנשים העשירות בעולם. 


לסבתי מצד אימי היו הרבה אחיות. אחת מאחיותיה,  שאף היא התגוררה בקרושצ'נקו עם משפחתה, התחתנה עם אדם ששם משפחתו רובינשטיין. קרוב משפחה של אותה הלנה רובינשטיין. 


שניים מילדיה של אותה אחות של סבתי, רגינה ומרק,  היגרו לאוסטריה. שניהם עבדו במפעל הקוסמטיקה של הלנה רובינשטיין. 

רגינה ניהלה את הסניף המקומי של חברת הקוסמטיקה של הלנה רובינשטיין. מרק עבד שם. 


רגינה

לא היכרתי את רגינה. את סיפור החיים האומלל של רגינה שמעתי מאימי ז"ל שהתכתבה איתה. סיבת האומללות היה בנה היחיד. 


מרק

עם משפחתו של מרק אני בקשר טוב למרות הריחוק הפיזי. 

את מרק ואשתו, שהלכו כבר לעולמם, פגשתי כשביקרו בישראל. כפי שכתבתי, את בנו פיטר מעולם לא פגשתי. שתי אחיותיו היו בארץ שנה (כל אחת בנפרד) במסגרת פרויקט תגלית

כמובן שפגשתי אותן לא מעט. גם הנכד והנכדה שלו השתתפו בפרויקט תגלית. את הנכד פגשתי לא מעט. את הנכדה רק פעם אחת, משום שזו הייתה הבחירה שלה.


האחות שלהם שחזרה לקרושצ'נקו

אחת האחיות של רגינה ומרק שרדה את השואה וחזרה לקרושצ'נקו. 

היא נרצחה על ידי פולנים.

כפי שתקראו בפוסט הבא, בסדרת הפוסטים שלי על המסע לפולין, זה לא היה מקרה חריג.



אימי אחרי מלחמת העולם השנייה


אימי ז"ל עם תלמידים.
לא ברור לי האם זו תמונה מיד אחרי מלחמת העולם ה-2 או לפניה



אני כבר לא זוכר את שם הספר שכתב פרימו לוי ,ניצול אושוויץ, ובו תיאר את אירופה מיד אחרי מלחמת העולם השנייה. 

אני כן זוכר קטע שבו תיאר את אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה, כיבשת שבה מסתובבים מיליוני אנשים מנסים למצוא לעצמם מקום ובטווח קצר גם מזון וקורת גג.  

חלקם מנסים לחזור למקומות שמהם באו. 

חלקם ללא תעודות מזהות. 

רבים מהם אינם יודעים מה קרה ליקירהם במהלך המלחמה. 

אל תטעו. לא מדובר רק ביהודים. 



אימי


גם אימי נותרה אחרי המלחמה ללא מסמכים וללא בית לחזור אליו. 

היא החליטה לנסות להגיע לפריז על מנת לעבוד במפעל של הלנה רובינשטיין. 

לצורך כך, בהיעדר מסמכים מזהים, הייתה צריכה לחצות באופן לא חוקי את הגבול לצרפת. 


אחרי שחצתה את הגבול, הגיעה לאחת העיירות ודפקה בדלת של משפחה שלא הכירה. למזלה, זאת הייתה משפחה שרצתה לעזור ולא משפחה שרצתה להסגיר אותה לשלטונות על חצייה לא חוקית של הגבול. 

היא קיבלה מזון ולינה והצליחה להגיע לפריז. 

בפריז התקבלה לעבודה במפעל של הלנה רובינשטיין. היו לה חיים טובים מבחינה כלכלית, חברתית ותרבותית. 

למרות זאת ב-1949 החליטה לעלות למדינת ישראל ממניעים ציוניים.  



בפוסט הבא



בפוסט הבא אכתוב על שתי עיירות בהן ביקרנו במסע  ובהן בוצע טבח ביהודים.










יום חמישי, 20 בנובמבר 2025

מסע לפולין: עם התבוסות הצבאיות: העלמה שיטתית של ראיות להשמדת עם

 

טרבלינקה, מעין פסי רכבת. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל, 11.25. 


בפוסט הקודם בסדרת הפוסטים על המסע לפולין עם "יד ושם" עסקתי ברוצח השקט

פוסט זה מתייחס למבצע 1005 ולפעולות יחידת 1005 במסגרת המלחמה אחרי המבצע. 

באמצעות היחידה הזו ניסו הנאצים להסתיר את ממדי ההשמדה שביצעו. היחידה החלה לפעול אחרי שהתחילו תבוסות צבאיות של הנאצים בשנת 1943. 


הפוסט מתייחס להיבט זה בהקשר של מה שראינו, או יותר מדויק לא ראינו, במסע לפולין עם "יד ושם" בשנת 2025. 


בהתחלה היה רצון להסתיר את ההשמדה ההמונית מטעמים של תגובות של מדינות אחרות ומטעמים של יתר שיתוף פעולה מצד הקורבנות שלא ימהרו להתמרד בהנחה שהם נמצאים במחנה עבודה ולא במחנה השמדה. 


כשהחלו תבוסות צבאיות של הנאצים, התחילו לחשוב על היום שאחרי. 

תפקיד היחידה היה להעלים, ככל שניתן, את היקף ההשמדה. 


בפוסט זה אתיחס למחנה טרבלינקה, אחד המחנות שהושמד על ידי הנאצים.  


 נעשתה בו העלמת עובדות שיטתית בהקשר של ההשמדה ההמונית של יהודים. 


טרבלינקה


מצבה של ינוש קורצ'אק בטרבלינקה שם נרצח. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל.
נובמבר 2025


היו מחנות ריכוז והיו מחנות השמדה. טרבלינקה היה מחנה השמדה. טרבלינקה היה מחנה השמדה. הוא היה אחד משלושת מחנות ההשמדה הגדולים לרצח יהודי פולין במסגרת מבצע ריינהרד

השניים האחרים היו סוביבור ובלז'ץ



מה ההבדל בין מחנה השמדה ומחנה ריכוז? 




במחנה ריכוז עבדו. מי שלא היה מסוגל לעבוד נרצח. כפי שקראתם בפוסט קודם תוחלת החיים של עובד הייתה תשעה חודשים

במחנה השמדה תוחלת החיים הייתה שבוע. מי שהגיע לשם נועד להשמדה בזמן קצר ככל שניתן. השאלה האם הוא עדיין מסוגל לעבוד הייתה פחות רלוונטית. 


היו מקרים חריגים של יהודים שהושארו לעבוד. אלה היו בעלי מקצועות שהנאצים נזקקו להם. 

עובדים אלה הושארו בחיים במשך זמן ארוך. התפקיד חייב את חלקם להסתובב בכל המחנה. 



המיקום של טרבלינקה


המחנה הוקם באזור יערות נידח במזרח פולין לא רחוק מהגבול עם אוקראינה. 

המקום נבחר מהסיבות הבאות:


1. אין הרבה תושבים שיכולים לשים לב להשמדה ולדווח.


2. לבורחים מהמחנה יש קושי להגיע למקום ישוב.


3. מעבר לגבול באוקראינה היו לא מעט אנטישמים. 

אלה היו מסגירים לנאצים יהודים שברחו מהמחנה והם נתקלו בהם.

בנוסף, חלק מהם שימשו כשומרים במחנה. אחד השומרים היה איוון דמיאניוק הידוע לשמצה (הוא גם שמר במחנה סוביבור). 




כיצד העלימה יחידה 1005 ראיות להשמדה? 



הושמדו מבנים במחנות כולל תכולתם. 

הוצאו גופות או שרידי גופות מקברים קבוצתיים של יהודים שהושמדו. הגופות נשרפו. האפר פוזר ולפעמים גם התווספה הסוואה באמצעות שתילת צמחייה. 

כשטרבלינקה הפסיק לתפקד כמחנה השמדה כמעט כל מבני המחנה הושמדו. 

על פי הויקיפדיה העברית, בטרבלינקה נשרפו רוב המבנים שהיו מבני עץ בשריפה במהלך מרד של אסירי המחנה באוגוסט 1943.

 יחידת 1005 השמידה את מה שנותר.


במחנות אחרים הנאצים השמידו ראיות עם המפלות הצבאיות, כולל מבנים. זה קרה כשלא מיהרו לברוח.


למעשה מבנים רבים במחנות השמדה, שבהם ביקרנו בשנת 2025, הם לא המבנים המקוריים אלא שחזור.  

 

איך שוחזרו מבני מחנה טרבלינקה?



כשהסוף של המחנה היה קרוב, מספר עובדים יהודים הבינו שאם ישארו במחנה ירצחו על ידי הנאצים. 

ההיכרות עם המחנה עזרה להם לתכנן בריחה. כמה מהם הגיעו ליערות ושרדו. 


לאחר המלחמה סיפקו מידע, שאיפשר את שחזור המחנה. 

במיוחד תרם אחד הניצולים שתפקידו חייב אותו להסתובב בכל המחנה על מנת לטפל בתשתית מסוימת והוא זכר היטב את מבנה המחנה. 

אגב, הידע, שלו ושל אחרים, על מבנה המחנה עזר להם גם במימוש הבריחה. 


הפוסט הבא יציג היבטים חיוביים יותר של פולין והוא יעסוק בעיר קרקוב.


יום שני, 17 בנובמבר 2025

מסע לפולין: הרוצח השקט

 

מיטות באושוויץ. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל. תאריך: 08.11.25

בפוסט הקודם על המסע לפולין עם "יד ושם" עסקתי בתכנון מדוקדק של השמדה

פוסט זה מתמקד ברוצח שקט. 

בהקשרים רפואיים המושג "הרוצח השקט" הוא כינוי ללחץ דם גבוה

לחץ דם גבוה גורם נזקים מצטברים שמבחינים בהם רק כשמתרחש אירוע כמו שבץ מוחי או התקף לב. 


בהקשר של השואה הרוצח השקט בו השתמשו הנאצים הוא רעב. 


רעב עשוי שלא להתגלות עד שלא נוצר נזק בריאותי מהותי או מוות. 

כשזה מתגלה, כמו במקרה של לחץ דם גבוה, זה עלול להיות מאוחר מדי בשביל הקורבנות. 


כפי שציינתי בפוסט הקודם הנאצים ניסו לרמות את הקורבנות ואת העולם כלו באמצעות הסתרת העובדה שמתבצעת השמדה שיטתית של יהודים וקבוצות אוכלוסייה נוספות. 

קל יותר להסתיר מוות מרעב, מאשר רצח באמצעות מכשור כזה או אחר.  



יתרונות הרעב כגורם ממית בתפיסת העולם הנאצית



בנוסף לקושי לזהות בינו לבין רצח, להרעבה יש יתרונות נוספים, עלפי תפיסת העולם הנאצית:


1. חיסכון כספי

פחות מזון. פחות הוצאה כספית.


2. אנשים רעבים מתמקדים בהשגת מזון


השגת עוד קמצוץ מזון על מנת להישרד ולחיות הופך לדבר החשוב ביותר עבור רוב האנשים המורעבים.

היכולת שלהם להתארגן לסוג כזה או אחר של התנגדות הרבה יותר קטנה מאשר של אנשים שמקבלים מספיק מזון. 

גם היכולת שלהם לנסות לברוח הרבה יותר קטנה. 



משפט לעצירים במחנה



הנאצים בנו טבלת סיווג של עצירים במחנות: יהודים בצהוב, הומוסקסואלים ולסביות בוורוד, צוענים, מתנגדי משטר וכיו"ב. 

היהודים היו במקום הנמוך ביותר בהיררכית העצירים. בתוך טור בטבלה היה מקום לסימון גרועים יותר. אלה שהפרו הוראות, למשל: ניסו לברוח. 


הם הועמדו למשפט בו שפטו עורכי דין מקומיים במדינה בה היה המחנה. הם שפטו, למורת רוחם או לשמחתם, על פי החוקים הנאציים. 

העונש עלול היה לכלול מעצר בתאים צרים שניתן בהם רק לעמוד. הוא היה יכול להיות גם עונש גרוע יותר.

כמובן שהוא כלל הפחתת כמויות מזון. 


אחת העבירות עליה נידונו הייתה גניבת מזון. אם עציר רעב הצליח לשים את ידו על קליפת תפוח אדמה או פרוסת לחם ונתפס הוא הועמד למשפט.



הערת שוליים



המודל הפסיכולוגי של העדפת הצרכים הבסיסיים כמו מזון, על פני צרכים בסיסיים פחות, הוצג באמצעות פירמידת הצרכים של אברהם מסלו



הפוסט הבא


הפוסט הבא יעסוק בניסיונות הנאצים להעלים ראיות לממדי השמדת יהודים החל משנת 1943.  






יום שלישי, 11 בנובמבר 2025

מסע לפולין עם "יד ושם": תכנון מדוקדק של השמדה

 

מסמך כלכלי של המשרד למשק וכלכלה של גרמניה הנאצית. מקור: המסע לפולין של "יד ושם"

בפוסט קודם כתבתי על המסע הצפוי שלי לפולין עם "יד ושם"

בסדרת הפוסטים, שתיכתב בקרוב, אתיחס למסע המוצלח לפולין עם קבוצה טובה, מגוונת ומפרגנת ועם מדריכה מעולה. 

ההתיחסות למסע שהוא גם משא לא קל היא אישית שלי, כפי שאני עושה במרבית הפוסטים בבלוג זה. 

בפוסט זה אתיחס לשיטת ההשמדה של יהודים ואחרים

מדובר בשיטה מדויקת ומחושבת עד לפרטי פרטים, כפי שאתם רואים במסמך הקצר ברישא של הפוסט. 


המסמך מזכיר במעט ניתוחים כלכליים שאני ויועצים אחרים לכלכלת המשפחה מבצעים. 

במקרה זה מדובר במאזן הכנסות-הוצאות


יש הבדל אחד בין התכנון הכלכלי של המשרד למשק וכלכלה הנאצי לבין התכנון הכלכלי שנעשה עם ועבור לקוחות בכלכלת המשפחה. ההבדל הזה הוא מהותי.

אנחנו עושים אותו בשביל לעזור למשפחות וליחידים  להתנהל טוב יותר כלכלית.

המשרד הנאצי עשה זאת כדי לנצל באופן מקסימלי יהודים שעובדים במחנות וימצאו את מותם תוך חודשים ספורים.  


המרצחים אינם שוכחים אף פריט התורם להכנסה, גם אם הוא זניח, למשל: "ביגוד לאחר מותו", "הכנסות משימוש יעיל בגופה",  ו"רווח עתידי משימוש בעצמות ובאפר". 


גם בהוצאות הם מדייקים: מזון (0.6 רייכסמרק), ביגוד (0.1 רייכסמארק), הוצאות של שריפה.

המאזן הכולל הוא חיובי מבחינת גרמניה הנאצית. רווח ממוצע של 1,631 רייכסמרק על יהודי עובד עד להמתתו או עד למותו.



החלק המזעזע עוד יותר: הנחות תוחלת החיים


גם אני מניח הנחות תוחלת חיים של לקוחותיי. להבדיל אלף אלפי הבדלות, ההנחות שלי נמדדות בשנים. 

למשל: כמה שנים צפוי אדם לחיות בדיור מוגן? לכמה שנים יספיקו הרכוש שנצבר והנכסים הפיננסיים שנצברו אחרי שאדם יוצא לפנסיה? 

משרד המשק והכלכלה הנאצי מעריך שתוחלת החיים של עובד הכפייה היהודי היא 9 חודשים.



רימו את הקורבנות


ערימות נעליים של נרצחים באושוויץ, זכויות יוצרים: אבי רוזנטל 11.25

ידיעה של הקורבנות שהם ימצאו את מותם בקרוב עלולה לצור התנגדות וניסיונות בריחה. 

כך למשל, לקורבנות של מחנה ההשמדה טרבלינקה הוצג כאילו הם מועברים על מנת ליישב חבל ארץ נידח הקרוב ליערות. 

כתוצאה מכך הם לקחו איתם את כל מה שהם יכולים לקחת מרכושם. 

במחנה השמדה, להבדיל ממחנה ריכוז, משמידים כמעט את כולם תוך זמן קצר מהגעתם למחנה. 

כל הרכוש שהביאו איתם משתלב היטב עם התחשיבים הכלכליים המעוותים מוסרית. 

הוא עבר לרשות השלטונות הנאצים לאחר רצח הקורבנות. 



ועידת ואנזה תמונה גדולה יותר


כשביקרתי בברלין, נסעתי לארמון ואנזה הנמצא מחוץ לעיר. 

בארמון זה נערכה ועידת ואנזה בשנת 1942. מטרת הועידה הייתה תכנון הפתרון הסופי


בתערוכה המתקיימת בארמון הוצגו מסמכים מהועידה. 

במסמך שכתב הפושע הנאצי אדולף אייכמן מוסבר מדוע להקים מחנות ריכוז ומחנות השמדה דווקא בפולין? 


אם מישהו חושב שזה בגלל שהפולנים היו אנטישמים, הוא טועה. 

היו ויש לא מעט פולנים אנטישמים, אבל היו ויש לא פחות אנטישמים במדינות מזרח אירופה אחרות כמו רוסיה, אוקראינה, ליטא ולטביה. 

כנראה שבקרואטיה ובהונגריה היה שיעור גבוה יותר של אנטישמים. 


אייכמן הפעיל את אותו היגיון כלכלי שהפעיל המשרד למשק וכלכלה הנאצי. 

לפני השואה היו בפולין יותר משלושה מיליון יהודים. הרבה יותר מאשר במדינה אירופאית אחרת כלשהי. 

בגלל שמספר גדול יותר של יהודים המתגוררים קרוב יותר למחנות, שינוע היהודים למחנות ריכוז והשמדה בפולין הוא זול יותר.


הפוסט הבא



הפוסט הבא יהיה על "הרוצח השקט".


 

יום חמישי, 9 באוקטובר 2025

הפגנה אחרונה למען החזרת חטופים מעזה?

 

אני בהפגנה להחזרת החטופים בעזה . זכויות יוצרים: אבי רוזנטל

ביום הראשון של חג סוכות מעט לפני הצהריים הגעתי אל משפחות החטופים ברחוב עזה בירושלים, לא רחוק מביתו של בנימין נתניהו. 

ישבנו באזור הכיכר של הצטלבות הרחבות עזה ומטודלה ובני משפחות של חטופים דיברו. 


אחת הדוברות, קיבוצניקית שאיבדה בני משפחה ב-7 באוקטובר וגופתו של אחיה מוחזקת בידי החמאס אמרה שני דברים. 


הראשון, שצריך להחזיר את החטופים החיים תחילה. לו אחיה היה בחיים זה מה שהוא היה רוצה שיקרה. 


השני, היא אמרה "תודה" לעשרות האנשים שבאו לשבת עם המשפחות ביום החג. 


בשני חשבתי שהיא טועה. 

המשפחות לא צריכות להגיד לנו תודה. 

אסור לאפשר מצב שבו אזרחים ישראלים נחטפים ומופקרים. היום זה הם, ואם הפקרה תהיה הנורמה, מחר זה עלול לקרות לכל אחד מאיתנו. 

אנחנו שם בשביל המשפחות, אבל גם בשביל עצמנו, כדי שהחברה הישראלית תחזור להיות חברה שבה דואגים לאזרחים ולא מפקירים אותם. 


פעם אמר לי מישהו שהיה איש עסקים, ש"את הכסף סופרים במדרגות". 

ההקבלה לכך בהקשר של עסקת סיום המלחמה והחזרת החטופים היא שאני אהיה בטוח שחטופים חיים חוזרים רק כשיחצו את הגבול לישראל. 


הסיכויים לכך גבוהים. 

אני מצפה שזו תהיה הפעילות האחרונה שלי להחזרת חטופים משום שבקרוב אולי לא יהיו חטופים חיים וגם מרבית אלה שמתו שם יוחזרו, למעט גופות שלא יצליחו לאתר את מקום הימצאן. 


לא עשיתי מספיק להחזרת החטופים ולא עשיתי יותר מרבים אחרים, אבל כמעט כל שבוע הייתי בעצרות או בהפגנות להחזרת החטופים.

שוחחתי כמה פעמים עם משפחות בכיכר החטופים. 

תרמתי פה ושם כסף וגם כתבתי לא מעט על הצורך בהחזרתם המידית, למשל: 


מקווה שזה יהיה סיומה של המלחמה בעזה, שהתארכה הרבה מעבר לנדרש וגרמה סבל רב בישראל ובעזה. 



אתגרים גם אחרי חזרת החטופים 



זה לא הזמן לכתוב על האתגרים בהקשר של שיקום מדינת ישראל. 

כתבתי על זה לפני ואכתוב על זה אחרי חזרת החטופים.


זה כן הזמן לכתוב על זה שאחרי שיחזרו החטופים סביר שיצטרכו לא מעט עזרה על מנת להשתקם. 

אם יש דברים שאני אוכל לעשות למענם ללא תשלום,  אפשר לצור איתי קשר.


כך אני פועל במשך יותר מחמש עשרה שנים לטובת ניצולי שואה ובמשך פחות שנים למען אוכלוסיות ספציפיות אחרות. 



הערת שוליים



ברמה האישית שלי אני מקווה שסיומה של הפרשה העצובה של חטופים בעזה, יפנה לי זמן לעשיית יותר דברים אחרים שאני מעוניין לעשות.






יום שני, 29 בספטמבר 2025

איקריה: מה למדתי באופן אישי ויישמתי?

 

בחווה של ג'ורג' והלני קארמליס באיקריה

בסוף חודש אוגוסט בתחילת חודש ספטמבר 2024 הייתי במסע לימודי באי היווני איקריה. 

איקריה הוא אחד מחמשת או ששת "האזורים הכחולים" בעולם.

"אזורים כחולים" הם אזורים בהם חיים יותר שנים בבריאות טובה ושיעור הסנטאנים (אנשים מעל לגיל 100 גבוה יותר). 


על המסע כתבתי כמה פוסטים בבלוגים שלי. למשל: 


בנוסף יש לי הרצאה מצליחה על איקריה, שאשמח להעביר אותה במקומות נוספים. 
ניתן גם להקשיב להרצאה שלי בערוץ היוטיוב שלי


פוסט זה מתמקד בשינויים שעשיתי בחיי בשנה שעברה מאז הביקור באי. 
ניסיתי ואני ממשיך ליישם כמה מהדברים שלמדתי שם. 

לא את הכל אני מצליח ליישם בגלל מגבלות שלי ובגלל שהחיים בתרבות המערבית שונים מהחיים ב"אזורים כחולים", שהם ברובם אזורים מבודדים. 



תזונה



בפוסט איקריה: "אזור כחול" בלי כחל וסרק מופיעות המלצות של ג'ורג' קארמליס לאריכות ימים. גם המלצות תזונה.
מאז שחזרתי מאיקריה שיניתי את דפוסי האכילה שלי ויש לזה השפעה טובה על חיי.
שינויים עיקריים:

1. ארוחת הבוקר הפכה לארוחה העיקרית שלי.

2. מוצרי המזון שאני צורך בארוחת הבוקר מתאימים למה שראיתי, אכלתי ושמעתי באיקריה. 

3. המעטתי את צריכת מוצרי חלב פרות ואני צורך כמעט אך ורק מוצרי חלב עיזים. 

4. בהתאם להמלצות של ג'ורג' (וגם של הרמב"ם) ברוב הימים הצלחתי להקטין את ארוחת הערב שלי. 
יש לזה השפעה חיובית על דפוסי השינה שלי.

אני משתדל ללמוד מכל מי שניתן ללמוד ומנסה דברים שאומרים לי. 
בהמלצת רופא אורולוג הפסקתי לאכול בארוחת הערב ירקות ופירות. 

אין מקום לדאגה אני צורך הרבה ירקות וגם מספיק פירות בארוחות הבוקר והצהריים. 

5. הגדלתי את צריכת צמחי התבלין כמו רוזמרין, זעטר, אורגנו ופטרוזיליה. רובם מגיעים מהאדניות במרפסת שלי.

6. אני שותה מעט יין אדום (פחות מחצי כוס) כמעט בכל ארוחת צהריים.

7. אני אוכל בשר לא יותר מפעם בשבוע.

8. בלא מעט ימים אני מתקשה לא לאכול בין הארוחות. בעיקר בשעות אחה"צ.  





מנוחה ושינה 




העיקרון של Rest על פי ג'ורג' קארמליס, מתבטא בהליכה לישון בשעה מוקדמת יחסית למה שנהוג בתרבות המערבית ובקימה מוקדמת. 
אני קם מוקדם, אבל לא תמיד מצליח ללכת לישון מוקדם. 

נכשלתי בהימנעות ממסכים במשך שלוש שעות לפני השינה, על אף שאני יודע שהעיקרון הזה נכון. גם ממקורות של מומחי שינה בתרבות שלנו. 

בעיקר קשה לי להימנע משימוש  במחשב בשעות הערב. 
כך למשל, כעת בשעה 21:45 אני כותב פוסט זה במחשב. 

בעבר הייתי נח מיד לאחר ארוחה. אימצתי את הדפוס שמציע ג'ורג' של פעילות מיד אחרי הארוחה במקום מנוחה. 



צום (Fasting) 




לא תמיד אני יכול לאמץ את ההמלצה של לא לאכול בשעות מאוחרות ולא לאכול ארוחת בוקר לפני השעה 9:00. 
לפני השעה הזו יש פעילות, כפי שג'ורג' ממליץ.

במקרים רבים אני מצליח לעמוד בשינוי הזה בחיי. 



פעילות גופנית (Move) 

  

גם לפני המסע לאיקריה הייתי פעיל גופנית כך שלא הייתי צריך לשנות הרבה. 
רוב הבקרים מתחילים בשעה מוקדמת וכוללים פעילות גופנית.
אני הולך פעמיים בשבוע ברגל עם חברים בהר איתן. אני רץ פעם בשבוע כ-7-8 ק"מ. 
גם בכל אחד מהימים האחרים אני הולך ברגל. לפעמים על מנת להגיע למקומות שאני צריך להגיע אליהם במקום לסוע.

כמה פעמים בשבוע אני עושה אימון קצר בפארק כושר ליד ביתי. 

לפעמים הצפייה שלי בטלוויזיה היא בדיווש על אופני כושר המוצבים מולה. 

יש שבתות שאני מצטרף לטיולים רגליים לא קצרים בטבע. 


Stress 



בשיחות עם מקומיים באיקריה רבים אמרו שאין שם Stress.
ישראל היא מדינה רווית מתחים. גם אני במתחים. 

אחת הדרכים שלי להתמודד איתם במשך יותר מחמישים השנים האחרונות היא מדיטציה

דרך נוספת היא קבלת פרופורציות. תמיד יש כאלה שמצבם גרוע בהרבה ממצבי ועומדים בפני אתגרים קשים יותר מהאתגרים שלי.
התנדבויות ושתי התפיסות המרכזיות של חיי מעניקים לי פרופורציות. 


קהילה וחברה



זהו מרכיב מהותי באיקריה כמו גם בכל האזורים הכחולים האחרים. 

בכל שנות חיי הרגשתי פחות חלק מהקהילה מרבים אחרים. אני משתלב בכמה קהילות רלוונטיות לי ומשתדל לתרום. 

יש לי מה לשפר בתחום זה. 



לסיכום



בשבילי איקריה הייתה לא רק חוויה יפה ומעניינת ולא רק בסיס להרצאה ולכתיבת פוסטים. 
חלק מהדברים שלמדתי שם אני מיישם בחיי היומיום שלי בתרבות המערבית שאינה בנויה לאורח החיים של איקריה ושל "אזורים כחולים" אחרים. 


המעונייים בהרצאה שלי על איקריה או בהרצאות אחרות שלי מוזמנים לפנות אלי. 


מסע לפולין: שלושה מקרי טבח יהודים בעיירות בהן ביקרנו

  בפוסט  מסע לפולין: קרקוב - נגיעה קלה בשורשים של אימ י  כתבתי על בת דודתה של אימי שחזרה לעיירה קרושצ'נקו בה גדלה ונרצחה על ידי פולנים. ...