השואה מנקודת המבט שלי

 

האנדרטה לזכר יהודי קרושצ'נקו שנרצחו על ידי הנאצים בשנת 1942

אתמול (23.4.25) הייתי בזיכרון בסלון במתנ"ס בבית הכרם בירושלים. 

זאת הפעם הראשונה שהמרצה לא היה ניצול שואה או שורד שואה. 

גיורא אלון הוא דור שני לשואה. ההרצאה שלו הייתה טובה ומעניינת, אבל לא דומה מי שחווה את הזוועה הזו על בשרו למי שאחד או שניים מהוריו (במקרה של גיורא) חוו את זה. 

נותרו בישראל רק כ-120 אלף שורדי שואה. רובים במצב בריאותי גרוע במיוחד. רובם כבר אינם יכולים לספר על מה שעברו. 

מי יודע, אולי בשנה שעברה אני אספר בזיכרון לסלון כבן דור שני לשואה. 

חשיפה שלי לשורדי שואה

1. אימי איבדה את כל בני משפחתה הגרעינית 
היא התייתמה כנערה משני הוריה. היא היחידה ששרדה את השואה.

אחיותיה בעליהן וילדיהן נרצחו כולם. שמות חלק מהם מופיע באנדרטה בקרושצ'נקו, העיירה בה גדלה, המופיעה בתמונה בתחילת פוסט זה.

היא איבדה גם קרובי משפחה רבים אחרים שנרצחו אף הם.

2. הוריה של מי שהייתה אשתי איבדו את כל משפחתם הגרעינית וקרובי משפחה נוספים.

3. אני מתנדב בסיוע לניצולי שואה 

לפרטים: הרבה אנשים טובים באמצע הדרך או לקראת סופה 

4. יעוץ ללא תשלום בכלכלת המשפחה

ב-15 השנים האחרונות אני גם יועץ לכלכלת המשפחה. שורדי שואה מקבלים את אותו היעוץ שמקבלים ממני אחרים. ההבדל הוא שהם אינם משלמים על היעוץ. גם היום ובעתיד מוזמנים לפנות אלי ליעוץ ללא תשלום. 

5. הרצאות ללא תשלום

אני מרצה על מגוון רחב של נושאים. חלק מההרצאות שלי הן לשורדי שואה. על הרצאות לשורדי שואה איני גובה תשלום כלשהו.

6. במסגרת לימודיי לתואר שני בפסיכולוגיה  

השתתפתי בקורס בו אספנו חלומות של אזרחים ותיקים. חלק מהם היו ניצולי שואה. לפרטים: הדקירה שקהתה. 

7. סיור ביזארי בבית חולים פסיכיאטרי

חולה מאושפז בבית חולים לחולי נפש עשה לי סיור פרטי מודרך על ידו במחלקות בית החולים. 
אחת הדמויות שהוא הציג לי היה שורד שואה. 

לפרטים: בעל הקיוסק: שורדי שואה או ניצולי שואה? 

איך היותי בן דור שני לשואה השפיעה עלי? 

ההשפעה של היותי בן דור שני לשואה גדולה יותר ממה שמשערים במבט ראשון. 

אני מעריך שחלק מההשפעות דומות גם לגבי אחרים. 

למעשה זהו אחד משני הצירים המרכזיים שמשפיעים עלי.

ילדים הם החשובים ביותר 

אחותי ואני היינו הדבר החשוב ביותר בחיים של אימי ז"ל. כשנולדו לי ילדים גם הם הפכו לחשובים במיוחד עבורה. 

היא הייתה מוכנה לוותר על הכל רק למען לא יחסר כלום לילדים. 

לפעמים זה היה קיצוני מדי. יכולנו להסתדר גם בכוחות עצמנו. 

 אימה של גרושתי, שורדת אושויץ, אמרה שניצחה את היטלר. הוא רצה להשמיד אותנו ולה יש בנות ונכדים. 

היא לא ניצולת השואה היחידה ששמעתי אותה מתבטאת באופן הזה.

זו גם הגישה שלי. ילדיי הם אחד מהדברים הכי משמעותיים בחיי. 

אני מוכן לוותר על הרבה למענם. זה גם הכיוון בהקשר של נכדתי הראשונה בת החודש, ואולי גם נכדים נוספים אם יהיו לי.

חשש שיקרו דברים לא טובים

מי שחווה על בשרו את השואה מביא בחשבון שעלולים להתרחש אירועי סיכון, שלא לומר אירועי אסון. 

התוצאה היא שחלק מאותם אנשים יקחו פחות סיכונים. 

ההשפעה של מה שקרה לדור שלפני פעלה עלי באופן כזה. 

פחד מהחלפת מקום עבודה

למרות שהיה לי מוניטין כאיש מקצוע טוב בתחום המחשבים ומערכות המידע, חששתי לעזוב את המשרה שלי במלם , אז יחידת סמך ממשלתית של משרד האוצר.

העדפתי לעבוד במקום שבו יש פנסיה תקציבית ולא מפטרים בו עובדים.

דחיתי לא מעט הצעות עבודה רק בגלל החשש הזה. 

על המעבר שלי לשוק הפרטי, שהתחיל רע ונגמר טוב, תוכלו לקרוא בפוסט: שקיפות או מה צריך יועץ לכלכלת המשפחה לגלות ללקוחותיו על התנהלותו הכלכלית? 

מונוגמיסט

תמיד חיפשתי בת זוג שתהיה איתי לכל אורך הדרך. לא חיפשתי הרפתקאות מחוץ לזוגיות. 

לפרטים קיראו: מונוגמיסט סדרתי. 

ניהול סיכונים

העיסוק שלי בניהול סיכונים קשור לתפיסת העולם שלי שאירועי סיכון עלולים להתרחש וצריך להיערך אליהם. 

בלא מעט מקרים, אני מנסה לא לקחת סיכונים גדולים מדי.

שחמט

בצעירותי שיחקתי שחמט בתחרויות ברמה גבוהה יחסית. גם בשנים האחרונות הייתה לי גיחה חד-פעמית לתחרות. 

מישהו כתב פעם, שיש אצל שחמטאים אלמנט של חשדנות, שלא לומר פארנויה. 
אתה לבד ואתה חושד ביריב שהוא מנסה להטעות אותך ולהכשיל אותך. 

חשד הגיוני לחלוטין באופן בו מתנהל משחק שחמט תחרותי. 

לא זורקים אוכל

נדיר מאוד שאני זורק אוכל. על זה גדלתי בבית. 

זה בהחלט מתחבר עם זה שלמי שעבר את השואה לא תמיד היה מה לאכול, ויש לו חשש מזה שזה עלול לקרות שוב. 

נדמה לי שאינני בן הדור השני היחיד שאינו זורק אוכל. 

דוגמה קונקרטית מהזמן האחרון, כולל היום. 

אני קונה דגים בשוק מחנה יהודה. בעל הדוכן, שהתידדתי איתו במהלך השנים, שאני קונה אצלו קבוע, אמר לי שאם הוא מפלט עבורי דגים כדאי לקחת גם את העצמות.

העצמות הן לא רק עצמות, אלא גם הרבה דג לאכילה. 

מי שמזמין במסעדה או קונה דג שלם, אוכל גם את החלקים הדורשים הפרדה מעצמות. 

הקונים של היום מפונקים יותר. הם קונים יחידות דגים מפולטות. 

לבעל הדוכן אין מה לעשות עם חלקי הדג המוקפים בעצמות. הוא מציע לי אותם ללא תשלום. 

זה אותו הדג רק עם קצת יותר עבודה להפרדתו מהעצמות. 

הסתפקות במועט

רבים מדור שורדי השואה יודעים להעריך את מה שיש להם. הם חיים בפשטות ומסתפקים במועט. 

גם אני לא נפלתי קורבן לתרבות הצריכה ואינני מתחבר למותגים יקרים. 

זה לא שאני מונע מעצמי דברים שאני נהנה מהם, אבל אינני זקוק למותרות מיותרים, לטעמי. 

תמיד העדפתי לטייל בארצות מרתקות מאשר לסוע לקניות בניו יורק או בלונדון. 

ניגודים בין הצירים  

אני איש של ניגודים. הציר השני שיש לו השפעה גדולה במיוחד שונה לחוטין מהציר של דור שני לשואה. 

הוא מכוון אותי להתייחס למה שקורה בהווה כפי שהוא. ללא החחשות של דור שני לשואה. 

הציר הזה הוא בעיקר זן בודהיזם עם השפעות של דאואיזם ובודהיזם.