יום חמישי, 29 ביוני 2023

יועצים שלושה והיא רק אישה

 



יוֹעֲצִים שְׁלוֹשָׁה וְהִיא רַק אִשָּׁה


יוֹעֲצִים שְׁלוֹשָׁה

וְהִיא רַק אִשָּׁה.

רַב הַבִּלְבּוּל, קָשָׁה הַבְּחִירָה

רַק שֶׁלֹּא יִגָּמֵר שׁוּב בְּכִי רַע.


רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן בְּשֵׁם הַתְּבוּנָה

רוֹאֶה סִכּוּי וְרוֹאֶה סַכָּנָה.

הַשְּׁנִיָּה מִתְהַפֶּכֶת בִּטְנָהּ

קוֹרֵאת בְּאֵימָה: סַכָּנָה, סַכָּנָה!!!

הַשְּׁלִישִׁי בְּמֶרְכַּז בְּלִבָּהּ,

שׁוֹאֵל הַאִם נִמְצְאָה אַהֲבָה?


יוֹעֲצִים שְׁלוֹשָׁה

וְהִיא רַק אִשָּׁה.

רַב הַבִּלְבּוּל, קָשָׁה הַבְּחִירָה

רַק שֶׁלֹּא יִגָּמֵר שׁוּב בְּכִי רַע. 


הַסְכִּיתִי הֵיטֵב לִשְׁלָשְׁתָּם אִשָּׁה

מַשְׁלִימִים זֶה אֶת זֶה כְּמִקְשָׁה.

שִׁמְעִי אַתְּ זוֹ שֶׁמִּתְהַפֶּכֶת בִּטְנָהּ.

שִׁמְעִי גַּם אֶת קוֹל הַתְּבוּנָה,

אֲבָל הַשְׁאִירִי לַלֵּב אֶת הַמִּלָּה הָאַחֲרוֹנָה.


ירושלים, יוני 2023 

C כל הזכויות שמורות לאבי רוזנטל

יום שישי, 23 ביוני 2023

בדרך לפריצת דרך אישית

 


בפוסט, שכתבתי בתחילת השנה האזרחית שאלתי את השאלה ברמה האישית: האם יהיה Breakthrough בשנת 2023? 

ביומיים האחרונים אפשר לענות על השאלה הזו בחיוב, עם כל הזהירות המתבקשת. 

שלושת המקורות לאופטימיות המסויגת הזו הם: פגישה עם חבר שנפגשנו במקרה אחרי כמה שנים, שלא היינו בקשר, משהו שאמרה לי ידידה טובה והחיבור שלהם לכמה דברים שלמדתי מטוני רובינס

לקחתי אותם מיד למישור מעשי. הוספתי משהו נוסף משלי המשלים משהו אחר שלמדתי מטוני רובינס.

רובינס הוא אולי גדול המאמנים האישיים בארצות הברית. איש מרשים, שצמח מסביבה קשה במיוחד בילדותו. 

ביחד עם כמה עשרות אלפי אנשים מהעולם, השתתפתי מרחוק בסדנת Breakthrough בת חמישה ימים שהוא העביר.


המסר של החבר: החיים כקייטנה


החבר שפרש לגימלאות לפני מספר קטן של שנים אומר לי שהוא עבד קשה הרבה שנים עכשיו הזמן להינות. הוא משתמש במושג קייטנה, כמו שלילד כיף בקייטנה. 

הוא סיפר לי על פעילויות פנאי, טיולים בחו"ל, פעילויות שהוא מארגן לנכדים שלו ועוד. 

יש לו גם עבודה חלקית שמעניינת אותו ומפתחת אותו ברמה האישית. 

השאלה ששאלתי את עצמי: מדוע לא ללמוד ממנו ולהרשות לעצמי להינות יותר?

אני עובד כבר כחמישים שנה. אני לא רוצה להפסיק לעבוד בעבודות שאני נהנה מהן: אני נהנה ללמד ברידג', אני נהנה להרצות, נהנה לכתוב, ונהנה גם מחלק מהייעוצים הכלכליים שאני נותן. 

אבל אין שום צורך שארדוף אחרי עבודות חדשות, שלא בהכרח אהנה מהן. 

אני מספיק טוב בתחומי העיסוק שלי כדי שאקבל עבודות חדשות בלי להתאמץ יותר מדי. זה לא אומר שלא אנסה לקדם את עצמי בעבודה בתחומים שיש לי עניין מיוחד לעסוק בהם.

כמו החבר, מבחינה כלכלית אסתדר גם אם לא אעבוד בכלל. אם אני לא נהנה מעבודה, אני יכול לוותר עליה. 

טוני רובינס, שהזכרתי, מדבר על ארבע דמויות שנמצאות בתוך כל אחד מאיתנו. 

הדמות שהזנחתי במשך שנים ונדחקה לשוליים היא המלך. החלק בתוכי שקשור בהנאות. בדיוק על מה שהחבר שלי מדבר.


המסר של הידידה: תעזוב את זה


סיטואציה שהרגיזו אותי ופגעו בי ללא צורך. במקום להימנע מכך ניסיתי לתקן. הסיבה פוטנציאל לעבודה. 

נפל לי האסימון שהזוכר בפסקה הקודמת: אין שום סיבה שבעולם שבמצבי אצא מגדרי על מנת להשיג עבודה.

אני יכול לוותר על עבודות. אני יכול גם לוותר על פוטנציאל לעבודות, אם אני משבש את החיים שלי בדרך אליהן. 


שואבי אנרגיה


גם את המונח שואבי אנרגיה למדתי מטוני רובינס. אלה אנשים שגורמים לכך שבמקום שהאנרגיה שלך תופנה לאפיקים חיוביים הם שואבים אותה ממך. 

אלה יכולים להיות למשל אנשים שכל הזמן מאשימים אתכם, גם כשמדובר בטעויות שלהם, כפי שתוכלו לקרוא בקישור בתחילת הפיסקה.

רובינס מציע להתרחק מאנשים כאלה. גם אם הם קרובי משפחה או חברים קרובים. 

התחלתי כמה תהליכי התרחקות מאנשים כאלה בחיי. במקרה זה אין מדובר בקרובי משפחה.

באחד מהמקרים מדובר בפעילות התנדבותית. אין מדובר באדם ספציפי, אלא במרקם שלם, מוטה פוליטית, הגוזל ממני אנרגיה רבה לא צורך. 

הודעתי על סיום פעילותי באותו מקטע של הפעילות ההתנדבותית הזו. 

זה לא מונע ממני להמשיך בחלקים אחרים של אותה פעילות התנדבותית. הם אינם גוזלים ממני אנרגיה מתבזבזת. 



ההיפך משואבי אנרגיה 


לא שמעתי את זה מאף אחד, אבל לקחתי גם תמונת ראי של דבריו של טוני רובינס על שואבי אנרגיה. 

יש כאלה שהתרחקנו מהם והם בדיוק ההיפך משואבי אנרגיה. 

משהו שקרה גרם להתרחקות מלאה. אולי כדאי לעצור לפתוח חלון או לפחות סדק? 

זה בדיוק מה שהתחלתי לעשות במקביל לניקוי החיים שלי משואבי אנרגיה.

בינתיים זה נראה יותר טוב ממה שדימיינתי.


השורה התחתונה


מקווה לעדכן בקרוב על פריצת דרך, לפחות חלקית.

  

יום שלישי, 20 ביוני 2023

עצוב: קשר זוגי חדש שנגמר מוקדם מדי

 


בבלוג האישי שלי ב"ישורת האחרונה" של חיי אני מנסה להתנהל במקסימום אפשרי של שקיפות וכנות. 

מצד שני אני מוותר על חלק ממנו כאשר מדובר באנשים אחרים העלולים להיפגע מחשיפת יתר שלא בטובתם. 

זו גם הגישה הכללית שלי בחיים מעבר לדפי הבלוג. 

היום הוא יום עצוב עבורי. קשר זוגי שרק התחיל, והתחיל הרבה יותר טוב ממה שמצופה, הסתיים. 

מי שבחרה לעשות זאת, זו האישה הנבונה, הערכית, הנאה, עם עולם עשיר בתחומים רבים, שאיתה נפגשתי בדיוק ארבע פעמים. 

בארבע הפעמים הללו הייתה הרבה פתיחות משני הצדדדים.

ארבע הפעמים הללו היו טובות לשנינו. 

זה היה יותר מארבע פגישות משום שהיו גם הרבה שיחות לפני הפגישות ובמהלך התקופה הקצרה בה התחלנו לבנות זוגיות. 

אני כבר ראיתי את הרצון או החלום שלי, לזוגיות  טובה מתחיל להתממש. אולי אפילו יותר מזה: אהבה מאוחרת שתתפתח. 

בגילי המתקדם אני כבר לא נאיבי: זה גם היה יכול להיכשל. 

הגישה שלי היא גם ב"ישורת האחרונה" לזרום עם דברים חדשים וטובים שקורים ולא לפחד מכישלון או מאכזבה. 

עברתי תקופה קשה לאחר הגירושים שלי. אני הייתי הצד החלש, שרצה להמשיך בזוגיות, אבל לא הייתי מוכן לחיים זה בצד זו ללא זוגיות אמיתית, אחרי כ-25 שנים טובות (ושבע שנים רעות. ארבע וחצי האחרונות אומללות ומבוזבזות עבורי) ושלושה ילדים נפלאים. 

בסיכום כולל "הרווחתי" מהקשר: הרבה שנים טובות ביחד ושלושה ילדים נפלאים שאני אוהב ואוהב כל ימי חיי.

המשכתי הלאה וחשבתי על זוגיות חדשה טובה שהיא חוויה מתקנת.


הניסיון הראשון לאחר הגירושין


הניסיון הראשון לא צלח. נוצרה ידידות יפה ומתמשכת עם אישה שהיכרתי. עם רצון להיות ביחד ולעשות דברים ביחד. 

הייתי מוכן לזוגיות ולא הסתרתי את זה, בלשון של המעטה. מצידי הייתה אפילו אהבהביטאתי את זה באופן גלוי, ברור ופשוט.

כפי שציינתי, אני לא חושף דברים ביחס לאנשים אחרים שעלולים לפגוע בהם.

כשהוברר ללא ספק שזוגיות לא תצמח מהקשר, הצגתי את הדברים באופן הכי הוגן וגלוי שאפשרי: אני גבר מונוגמיסט. הידידות תימשך אבל אני אחפש בת זוג. 

יש לי ידידויות רבות שנים עם נשים. בחלק מהמקרים לא עלתה אי פעם אפשרות של קשר זוגי. 

יש גם בנות זוג לשעבר שהתגברנו על הפרידה ושמרנו במשך עשרות שנים על ידידות.

גם כאן הרווחתי: 

1. ידידות עמוקה שתימשך 

2. לגלות שלא איבדתי את היכולת לאהוב אישה. אולי תהיה בעתיד אישה  שלא רק אצור איתה קשר בעתיד אלא גם נוכל לאהוב זה את זו וזו את זה.


הקשר שהסתיים אתמול


גם הגברת שסיימה את הקשר אומרת את מה שאני אומר.

אני הייתי לגמרי בשבילה במהלך הקשר הקצר. תמיכה בכלל לא צפויה ולא טריוויאלית סביב אירוע שדחה את הפגישה הראשונה. 

גם הודעה לאחרות, שהתחילו גישושים ראשונים לקשר, שאני בקשר זוגי עם מישהי אחרת. 

אין מניעה להיפגש או לדבר, אבל אני מנסה לבנות קשר בו זמנית רק עם אישה אחת.


בניית קשר ב"ישורת האחרונה" קשה יותר מאשר בגיל צעיר. 

שני בני הזוג הפוטנציאליים באים עם ניסיונות קודמים: פגיעות מקשרים קודמים או ניתוק בעל כורחם בגלל בן זוג או בת זוג שחצה/תה את "הישורת האחרונה". 

יש ילדים. לרובם יש גם נכדים. 

יש עולם שנבנה של עיסוקים, פעילויות פנאי, חברויות ושגרה.

במובן זה אני קצת שונה. כפי שיודעים קוראי הבלוג, לא חסרים לי עיסוקים אבל אני עדיין בתהליך של בנייה של חברויות חדשות וגם ישנות ושל פעילויות פנאי. 

בשונה ממני, לזאת שהחליטה לסיים את הקשר איתי, יש עולם יציב וברור לגמרי: ילדים כמו שלי יש. נכדים שלי אין. הרבה חברות ומסגרות חברתיות. עבודה והתנדבות (שגם לי לא חסרות) ופעילויות מגוונות. 


מה גרם לסיום הקשר הזוגי בעודו באיבו?


אני לא טועה. מה שקרה באינטראקציה בינינו היה טוב גם לה.

שאלתי אותה מדוע בחרה לסיים את הקשר והיא רוצה לעבור לדפוס של ידידות?

לא קיבלתי תשובה משכנעת, כך שאני יכול רק להעלות שתי השערות.

ייתכן שאחת מהן נכונה. 

ייתכן שמדובר בצירוף של שתיהן. בצירוף כזה גם חשוב המשקל של כל אחת מהן.

את ההשערה, שלא יכולה לפגוע בה, אציג באופן ברור וגלוי.

היא לא באמת רוצה מספיק קשר עם בן זוג. יש אולי רצון כזה אבל לא חזק מספיק.

ברור לגמרי, שהכנסת בן זוג לחיים משנה את הדפוסים בחיים. 

לא הסתרתי את זה שאני רוצה לשדרג לטובה את החיים של שנינו ולא לשתק אותה או לכבול אותה רק לקשר אלי.

כשיש בן זוג זה תמיד יבוא על חשבון הזמן המוקדש לחלק מהדפוסים והקשרים האחרים.

אני ממש לא רוצה שזה יקטין משמעותית, אצלי ואצל בת זוג את הקשרים עם ילדים ולמי שיש נכדים, את הקשרים עם נכדים.

יתכן שהיא אינה מוכנה לשלם מחיר כזה בשביל זוגיות. זה יכול להיות מודע או לא מודע.


למרות שנפגעתי מניתוק הקשר הזוגי בעודו באיבו, אני רוצה בטובתה.

אני מאוד מקווה שלא מדובר בהשערה השנייה, שכבר שוחחנו מעט עליה לפני הניתוק. 

אם כן מדובר בה, אני מקווה שמדובר בשילוב של שתי ההשערות ושמשקלה נמוך.

כפי שציינתי קודם בפוסט זה, לא אחשוף מהי השערה זו.

אם היא זו ההשערה שתרמה רבות לניתוק הקשר הזוגי, זה ממש לא לטובתה.


מה הלאה?  


גם מהקשר הזה הרווחתי שני דברים:

1. היכרתי מקרוב אישה נפלאה. 

2. למדתי שגם אחרי האהבה שהייתה לי אחרי הגירושים ולא הבשילה לקשר, אני מסוגל לבנות קשר זוגי טוב עם אישה.


כשיש כישלונות (קשר זוגי שרציתי להמשיך בו ונגמר הוא כישלון) אני ממשיך הלאה.

מאמין באפשרות להצלחה הפעם הבאה. אתחיל שוב  בחיפוש למציאת בת זוג חדשה. 

מנסה להפיק את המקסימום מהכישלון כפי שקורה לי בתחומים אחרים בחיים ובמשחק הברידג' לטובת שיפור סיכויי הצלחה בהתנסות הבאה.  


האם יימשך קשר של ידידות?


ב"ישורת האחרונה" אני כבר למוד קשרים זוגיים שהסתיימו.

בכל המקרים מהעבר הרחוק שאני זה שסיימתי קשר זוגי, ולא בגלל משהו נורא שבת הזוג לשעבר עשתה, היא הייתה הצד הנפגע.

לצד הנפגע שמורה הזכות להחליט האם יימשך קשר כלשהו ובאיזה מתכונת. 

זה בדיוק מה שעשיתי כשבת זוג שלי הייתה הצד הנפגע, ללא עוול בכפה.

אין חולק על זה שבמקרה הנוכחי אני הצד הנפגע. 

בחרתי לא לשמור על קשר ידידות. 

זה לא אומר שלא אדבר איתה אם אפגוש איתה או אם היא תתקשר אלי.





 

יום חמישי, 8 ביוני 2023

חיים דיגיטלים נצחיים?

 


שכונת בית הכרם בירושלים בה אני מתגורר חוגגת 100 שנים להיווסדה. 

בין השאר מתקימות הרצאות של תושבי השכונה על מגוון נושאים רחב. 

לשם שינוי, השתתפתי בהרצאה בבית הועד הישן, כשומע ולא כמרצה

השתתפתי בהרצאתם של ד"ר טל מורס ופרופ' אבי בסר מהמכללה האקדמית הדסה בנושא מעניין של הנצחה דיגיטלית אחרי המוות. 

כותרת ההרצאה: "לחיות לנצח כמו מלאכים בענן הדיגיטלי". 

בלוג זה עוסק לא מעט בשאלות של מוות ומה משאירים אחריו, אם בכלל.

ההרצאה מציגה מחקר ראשוני על זווית חדשה: סוג של הנצחה דיגיטלית.

ההתקדמות הטכנולוגית בתחום ה-AI מאפשרת כבר היום לשמר ייצוגים קרובים למציאות שהייתה של אנשים שהלכו לעולמם.

אותן טכנולוגיות המאפשרות Deep Fake מאפשרות לקרובי משפחה של מי שהלך לעולמו לשמר את זכרו. 

הטכנולוגיה אינה טובה או רעה. השימוש בה עלול להיות טוב או מרושע.

ככל שהטכנולוגיה מתקדמת יותר ואין במקביל התוויות ערכיות או מגבלות למניעת שימוש לרעה הסיכון גדול יותר. 

בהרצאה הובאו מספר רב של דוגמאות, כולל דיאלוגים עם מתים באמצעות הייצוגים הדיגיטליים שלהם. 

המחקרים מראים שאחוז גבוה מהנשאלים אינם מעוניינים לשמר יצוג דיגיטלי שלהם אחרי לכתם. 

אחוז נמוך עוד יותר מעוניין להיות בקשר עם ייצוגים דיגיטליים של היקרים להם שכבר אינם איתם. 


שימור פסיבי ברשתות חברתיות ובפלטפורמות דיגיטליות


כמעט לכל אחד יש נוכחות דיגיטלית באינטרנט: פוסטים ותמונות ב-Facebook, דואר אלקטרוני, Google Photos ועוד.

כשאדם הולך לעולמו התכנים נשארים. 

בהרצאה דיברו על קשר עם מתים באמצעות רשתות חברתיות. למשל: אנחנו מקבלים הצעה לחברות ברשת חברתית עם אנשים שכבר לא איתנו.

שני הסנטים שלי הם, שלא בהכרח אנחנו יודעים שהם מתים.

לא את כל החברים שלנו ברשתות חברתיות אנחנו מכירים אישית. לא תמיד נדע האם חברים שלנו ברשת שאיננו מכירים עברו את "הישורת האחרונה". 

גם אם מדובר בחברים המוכרים לנו לא עם כולם יש לנו קשר בנוסף לרשת החברתית. חלקם מוכרים לנו מהעבר הרחוק. 

באופן אישי יש לי חברים ברשתות חברתיות שלמדו איתי בבית הספר התיכון ומאז לא ראיתי אותם. יש לי חברים שעבדו איתי לפני עשרות שנים ויש לי חברים שהיו תלמידי ברידג' שלי לפני כעשור. 

לא בהכרח, אדע האם אחד מהם או מהן הלך לעולמו.

אגב, ההסתברות הכי גבוהה לכך שאדע זאת היא באמצעות מודעת אבל בפייסבוק. 


מדיניות ענקיות ההייטק

על פי ההרצאה, ענקיות ההייטק אינן מוחקות תכנים של אנשים שהלכו לעולמם באופן יזום. 

קרוב לודאי שלא תמיד הן יודעות על כך. לא משום שהן אינן יכולות לגלות את זה, אלא משום שעל מנת לגלות את זה נדרשים מאמץ ומשאבים שאין להן אינטרס להשקיע אותם.

מצד שני הרשתות אינן מעונינות להיות רשת של בית קברות ולכן במהלך הזמן הן מצמצמות את ההתקשרות היזומה על ידן עם פרופילים לא פעילים.


אפשר להחליט כשעדיין חיים

ניתן לקבל החלטה פורמלית באמצעות פרמטרים בפלטפורמות דיגיטליות של חברות כמו Facebook או Google. 

הפרמטרים יכולים להורות לחברה למחוק את המידע כאשר בעל הפרופיל הולך לעולמו (כאמור לעיל בכפוף לזה שהחברה תדע על כך או שמישהו יודיע לה). 

אפשר גם למנות "יורש דיגיטלי", שיוכל לפעול בפרופיל של המנוח או המנוחה.

באופן לא פורמלי, מי שיודע את הסיסמאות או מסוגל למצוא אותן או לפצח אותן יכול להשתמש בזהות של הפרופיל המת. 

מי שיודע אותן יהיה כנראה קרוב משפחה, למשל בן או נכד. ברוב המקרים הכוונות שלו יהיו טובות. 

בלשון של המעטה, זה לא בהכרח המצב כשמישהו אחר מגלה את הסיסמה ומתחזה למתים.


זווית הראייה שלי


אני מעוניין שיזכרו אותי אחרי לכתי אבל גם מודע לזה שכמעט כולנו נשכחים במוקדם או במאוחר. 

אינני רואה צורך למחוק או לשמור פוסטים שלי ב-Facebook או התכתבויות שלי ב-gmail. 

הדרכים שלי הן אחרות, אבל אני מודע לזה שגם הן מוגבלות.


עשייה

עשייה מקצועית, התנדבותית והישגים בתחומי עיסוק אחרים, עשויים לשמר את זכרי. 

אין לי אשליות שהזיכרון הזה יימשך זמן רב. 


כתיבת בלוגים

אני כותב חמישה בלוגים. ארבעה מקצועיים על: ברידג', כלכלת המשפחה, ניהול סיכונים ומחשבים וטכנולוגיית המידע ואחד אישי, שאותו אתם קוראים כרגע.

גם אחרי לכתי אתרום משהו לאנשים, שישתמשו במידע המופיע בבלוגים המקצועיים שלי.

הבלוג האישי שונה. אני מנסה להציג באמצעותו את מי שאני במגוון רחב של היבטים. 

קריאה בו עשויה לשמר, במידה זו או אחרת את זכרי. 

לא במקרה התחלתי לכתוב אותו בזמן משבר אישי קשה. זו הייתה אחת הדרכים שלי להתמודד עם המשבר. 

היה לי גם חשש, שלשמחתי הרבה התבדה בגדול, שלא אצליח לשרוד את המשבר ולכן רציתי להשאיר גם את תכני הבלוג האישי.


כתיבת ספרים

כתבתי ארבעה ספרי ברידג'

היות שמילאתי את חובתי החוקית ושלחתי את הספרים לספרייה הלאומית, אני מופיע באתר עולמי רשמי של אנשים שכתבו ספרים. 

בהחלט ייתכן שיהיו אנשים שיעשו שימוש בספרים. 

יש לי תוכניות לכתוב ספרים נוספים ולא רק ספרי ברידג'. 

אני מתכוון לפרסם לפחות אחד כזה באמצעות הוצאת ספרים רשמית, ייתכן כספר דיגיטלי. 

בשונה מהספרים הנוכחיים, שאני המפיץ הבלעדי שלהם, ייתכן שספר עתידי ימשיך להימכר גם אחריי. 

כנראה לא לנצח ולא לזמן רב. 


בנוסף גם כתבתי כמה מאמרים מקצועיים בתחומי עיסוקיי השונים. 

להערכתי, הסיכוי שהם לא יישכחו נמוך במיוחד.


ויקיפדיה


הויקיפדיה היא דרך לשמר דברים נכחדים.
כך למשל, בין המספר הרב של שפות בהן יש ויקיפדיות יש גם כאלה המנציחות שפות ותרבויות נכחדות.

שמעתי פעם הרצאה על ויקיפדיה בשפה של שבט אינדיאני מדרום אמריקה שכבר לא נותרו רבים הכותבים את השפה שלו.

היא עשויה גם לשמר את זכרם של אנשים. בעבר היו אלי שתי פניות בהקשר כזה, שנעניתי להן.


פנייה של קרובת משפחה של אדם רב פעלים, שהיה חבר בולט ברשת הריגול הישראלית במצרים. הגברת רצתה להוסיף לתקן פרטים עליו. היא לא הייתה בקיאה בכתיבה ויקיפדית. אספתי מקורות ומידע והרחבתי ותיקנתי את הערך.

הפנייה השנייה הייתה של קרובת משפחה שלי שבעלה נפטר. כתבתי עליו ערך. 

אחרי שפרסמתי אותו, אמרתי לה שהסיבה העיקרית שהסכמתי לכתוב עליו הייתה שלא היה ספק כלשהו שהאיש ראוי לערך בויקיפדיה. 

אף אחד לא ערער על כך. נהפוך הוא, היו אנשים שהרחיבו את הערך והוסיפו דברים נוספים עליו שאני לא ידעתי.


כנראה שלא יזכרו אותי לזמן רב בגלל ערכים שכתבתי בויקיפדיה העברית.
העבודה על ערכים בויקיפדיה היא עבודה שיתופית. יש ערכים שכתבתי וגם אחרים תרמו להם ויש ערכים שכתבו אחרים ותרמתי להם.
על מנת לדעת מי המשתמש שכתב ערך צריך להתאמץ ולהסתובב בין תפריטים.

נדיר מאוד שמישהו יעשה את זה, שלא במסגרת עבודה ויקיפדית על הערך. 

קצת יותר רלוונטי בהקשר הזה הוא דף המשתמש שלי בויקיפדיה

הוא כולל פרטים עלי ורשימת ערכים שתרמתי להם או כתבתי אותם בויקיפדיה העברית לפי תחומי יידע. 

גם אני אשמח אם יהיה ערך עלי בויקיפדיה העברית כדרך לשימור זכרי. 

אשמח עוד יותר אם הוא ייכתב לפני שאחצה את "הישורת האחרונה". 

אבל בשונה מאנשים וארגונים הפונים לויקיפדים בבקשה שיכתבו עליהם ערך תמורת תשלום, אני ארצה ערך על שמי רק אם מי שיכתוב יחשוב שאני ראוי לערך ויכתוב אותו ללא תמורה.

אספתי כבר כמה מסמכים רלבנטיים לערך כזה בתיקייה במחשב שלי.


ערוץ ב-YouTube

בערוץ ה-YouTube שלי יש כרגע בעיקר שיעורי ברידג' שהעברתי באופן מקוון והרצאות טכניות על ברידג'. לכניסה לערוץ לחצו כאן.


המשותף לכל האמצעים שלי

המשותף לכולם שיש להם ערך בפני עצמם לפני שעברתי את "הישורת האחרונה". 

אם הם ישמרו את זכרי לזמן כלשהו, קצר או ארוך במעט, זה יהיה סוג של בונוס. 



יום שבת, 3 ביוני 2023

הרומן שלי עם AI

 


AI אינם ראשי תיבות של שמה של אישה שהיה לי איתה קשר זוגי או הייתה לי פנטזיה על קשר זוגי איתה. 

AI הם ראשי תיבות של Artificial Intelligence. בעברית בינה מלאכותית.

בפוסט  זה אתאר כמה תחנות בדרכי בהן פגשתי ב-AI. 

אשאל שאלה אחת מהותית לגבי העתיד. אין לי תשובה עליה אבל השאלה חייבת להישאל.


לשחק שחמט נגד תוכנות מחשב


כסטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים בשנות ה-70 של המאה הקודמת הגעתי לבניין המחשב להריץ עבודות על מחשב ה-CDC של האוניברסיטה. 

יום אחד אני פוגש מכר שעבד שם ויודע שאני שחקן שחמט.

הוא אומר לי שיש תוכנה חדשה שמשחקת שחמט ומציע לי לשחק נגדה. 

זה כמובן הסתיים בתבוסה של התוכנה, סוג של בינה מלאכותית. 

חישבתי 5 מהלכים קדימה. התוכנה רק 3 מהלכים קדימה. אחרי שלושה מהלכים היה לתוכנה יתרון של מלכה. במהלך הרביעי זכיתי בכלי תוך התרעת "שח" ובמהלך החמישי לקחתי את המלכה שלו. נותרתי עם כלי יותר. 

גם כמה שנים אחרי זה התקשו תוכנות המחשב המובילות בעולם להתמודד מולי ומול שחקנים רבים ברמתי או ברמה גבוהה יותר. קראו: תחרות שחמט מחשבים 1978: הרצאה מפתיעה באנגלית בבנייני האומה

במאי 1997 ניצח כחול עמוק של IBM את אלוף העולם בשחמט גרי קספרוב

שחמט כבר הפך לנושא פתור ב-AI. היום אין בני אדם המסוגלים להתמודד שווה בשווה עם תוכנות שחמט מובילות.


קורס אינטליגנציה מלאכותית באוניברסיטה


אחד הקורסים המעניינים ביותר שלמדתי במסגרת לימודי תואר שני בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, בסוף שנות ה-70 או אולי בתחילת שנות ה-80, נקרא: אינטליגנציה מלאכותית. 

הסוגייה המרכזית הייתה: האם מחשב יכול להבין שפה בדומה לאדם? 

הסוגיה הזו היא מפגש אינטרדיסיפלנרי בין מדעי המחשב, פסיכולוגיה ולינגוויסטיקה. 

בין השאר קראנו על ה-General Problem Solver שפותח על ידי הרברט סיימוןCliff Shaw ו-Allen Newell  בשנת 1957. אליו אתייחס בהמשך. 
למדנו על ויכוחים בין מומחים ללינגוויסטיקה כמו נועם חומסקי לבין אנשי מדעי המחשב כמו מרווין מינסקי

חומסקי והמצדדים האחרים בדעתו טענו שתוכנת מחשב לעולם לא תבין שפה טבעית של בני אדם. מינסקי ואחרים חשבו שהיום בו תוכנה תבין שפה טבעית ברמה זהה לבני אדם יגיע.


מה קרה למרצה?


את הקורס העביר פרופ' בני שנון. איש עתיר כישרונות ויכולות.

כמה שנים אחרי זה קראתי מאמר עיתונאי שבו ראיינו אותו. 

הוא דיבר על התנסות חיובית שלו בצמחי הזיה מדרום אמריקה, שחידדו והרחיבו את הדימיון שלו והחשיבה שלו.  

אני כבר הייתי מומחה מחשבים, נשוי ואב לילדים. מדי פעם נסעתי עם אשתי דאז וגרושתי היום לארצות מרוחקות ומרתקות. 

בין השאר נסענו למדגסקר.

מדריך הטיול היה דנדן בולוטין. בולוטין עשה עבודת מסטר באוניברסיטה על צמחי מרפא אינדיאניים. 

כאדם רציני, הוא נסע לדרום אמריקה וחי שנה או יותר באחד השבטים ולמד מהם על צמחי המרפא המקומיים. 

הוא סיפר שהוא ממשיך מדי פעם לבקר את אותו שבט גם שנים רבות אחרי שסיים את העבודה.

כששמע שלמדתי פסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, שאל אותי האם היכרתי את פרופ' בני שנון.

הזכרתי שלמדתי אצלו את הקורס המתואר לעיל. 

דנדן אמר לי שצמחי ההזייה גרמו לפרופ' שנון נזקים גדולים. 

צריך לדעת לעומק אילו צמחים לא מוכרים צורכים. 
לא מספיק בשביל זה לקרוא את הספרים על דון חואן של קרלוס קסטנדה.  


אייזק אסימוב ושלושת חוקי הרובוטיקה



אייזק אסימוב (1920-1992) היה ביוכימאי וספר יהודי אמריקאי ממוצא רוסי. 
הוא היה ידוע בעיקר בזכות ספרי מדע בדיוני שכתב. בספריו ניסח שלושה חוקי רובוטיקה, אותם אצטט מהויקיפדיה העברית:

הוא ניסח בין היתר את שלושת חוקי הרובוטיקה בספרו "אני, רובוט":

  1. לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם, ולא יניח, במחדל, שאדם יפגע.
  2. רובוט חייב לציית לפקודותיו של אדם, כל עוד אינן סותרות את החוק הראשון.
  3. רובוט ידאג לשמור על קיומו ושלמותו, כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או לחוק השני.

את ספריו קראתי כצעיר בשנות העשרים של חייו, כך שקשה לי לזכור במדויק את מה שאכתוב עליו בהמשך פסקה זו. 
באחד מספריו מתואר מצב בו רובוט פוגע בבני אדם. לוקח זמן לפענח מה השתבש. 
בדיעבד מתברר שנוצרה סתירה בין פנימית בהקשר של החוק הראשון: פגיעה באנשים מונעת פגיעה באנשים אחרים.
כשזה מתברר יש מפתח לפיתרון.


תוכנית אסטרטגית לעשור או ציוצים ו-Fake News?


בשנים האחרונות יש מאבק על ההגמוניה הכלכלית בעולם בין ארצות הברית לסין.

בשנת 2020 קראתי מאמר של אזרח אמריקאי מודאג. 

לאיש הזה קוראים Tim O'Reilly.

זהו האיש שהמציא את המושג Web 2.0

הדאגה שלו נבעה ממה שהסינים עשו בתחום ה-AI למה שהנשיא של ארצות הברית באותה תקופה דונלד טראמפ לא עשה.

הסינים סימנו את AI כמפתח לשליטה עתידית בכלכלה העולמית ובנו תוכנית לעשר שנים קדימה.

היה דגש על לימודי מתמטיקה משום שלהערכת הסינים, לאלגוריתמאים שלמדו מתמטיקה יש תפקיד חשוב בתחום ה-AI. 

את מה שעשה דונלד טראמפ אתם יכולים לראות בכותרת פיסקה זו. 

תלמידים סינים זכו בציונים גבוהים במבחנים בינלאומיים במתמטיקה. האמריקאים השתרכו מאחור. 

לקריאת פוסט שבו תיארתי יותר לעומק את דבריו של Tim O'Reilly לחצו כאן.


ChatGPT 


בזמן האחרון מדברים הרבה על ChatGPT ותוכניות בינה מלאכותית מסוגה. 

זוהי קפיצת מדרגה ביכולות של הבינה המלאכותית. מדברים במושגים של AI המחליף בני אדם ו-AI בו אפשר להסתייע על מנת לקבל תשובות טובות כמעט לכל שאלה. 


אני רואה ב-ChatGPT ובדומיו דור חדש של General Problem Solver של הרברט סיימון, Cliff Shaw ו-Allen Newell. 


האלגוריתמים יותר מפותחים, טכנולוגיות כמו: גרפיקה,  דיבור, עיבוד תמונה וכיו"ב מפותחות הרבה יותר, אבל מדובר בעיקר בעוצמת מחשוב גדולה בסדרי גודל (מעבד, זיכרון מרכזי, יחידות אחסון, מקביליות עיבוד וכיו"ב). 

העוצמה הזו מאפשרת להשיג תוצאות שונות לגמרי ממה שהיה בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת או אפילו בתחילת המאה הנוכחית. 

בדיוק כפי שקרה בתוכנות שחמט. עוצמת המחשוב שמנצלות "כחול עמוק" ותוכנות מתקדמות יותר הקיימות היום, שונה בסדרי גודל ממה שהיה לפני כמה עשרות שנים. 

זו כמובן לא סוף הדרך: העוצמה והיכולות ימשיכו להתפתח ולגדול משמעותית בעתיד.


סוף האנושות?


הוגים רבים מודאגים בגלל חוסר הסימטריה בין ההתפתחות הטכנולוגית המהירה לבין ההתפתחות הערכית והמוסרית האיטית, אם בכלל, בהקשר של AI. 

אפשר לנצל את היכולות המאוד מפותחות של AI גם למטרות שליליות והרסניות. 

כמובן שגם עלולות להיות טעויות טכניות בתוכנה שיגרמו לאסונות.

יש כאלה שמייתרים את הויכוח הפילוסופי על קץ האנושות, שהתייחסתי אליו בהקשר של הרצאתו של פרופ' הד.

לדעתם הפסימית, בני האדם או אפילו העולם כלו צפויים להשמדה בגלל ה-AI. 


צריך לזכור שבמציאות אפילו שלושת חוקי הרובוטיקה של אסימוב או מחסומים חלקיים המזכירים משהו מהם אינם קיימים.


יום שני, 29 במאי 2023

לאן נעלמה הרומנטיקה? או אולי היא לא נעלמה?

 


ב"ישורת האחרונה" יש כאלה המחפשים פרק ב' בזוגיות. גם אני.

בעידן הדיגיטלי, לא מעטים עושים זאת באמצעות אתרי שידוכים באינטרנט. 

זו אינה הדרך המועדפת עלי למציאת בת זוג. 

בכל זאת, בנוסף לדרכים אחרות להיכרות, אני משתמש גם  באתרים כאלה, למרות המודעות שלי למגבלותיהם.

באחת ההתכתבויות שלי באתר כזה נשאלתי: "לאן נעלמה הרומנטיקה?" 

אסביר מדוע לא יכולה להיות רומנטיקה לפני היכרות אישית.


סיבה ראשונה: מי באמת מסתתרת מאחורי הפרופיל?


הרושם הראשון עשוי לקבוע האם בכלל תיווצר התחלה של יצירת קשר. 

באופן מובן לחלוטין רבות וגם רבים מנסים לייצר רושם ראשון מעודד ומסקרן למפגש. 

איך עושים את זה?

מתארים צדדים חיוביים ומסקרנים. לרוב נמנעים מציון חולשות ותכונות חיוביות פחות. 

מציגים תמונות מחמיאות. בלא מעט מקרים אלה אינן תמונות עדכניות. 

עד כאן מדובר במשהו לגטימי לחלוטין.

 

יש גם מקרים אחרים, כמומחה להונאות ולמלכודות ברשת האינטרנט ובטלפון, איתרתי פרופיל כזה. 

יותר סביר שהגברת העדינה והמשכילה ממוצא בריטי, המתוארת בפרופיל, היא גבר ניגרי מאשר אישה ממוצא בריטי. 

לפרטים קראו: מדוע קייטי היגינס רודפת אותי?

היא או הוא אינה או אינו רודף רק אחריי. 

גם אחרי גברים אחרים בגיל מבוגר, שפחות מיומנים בנושא של הונאות ברשת.

זה עלול להסתיים בנזק כספי לא קטן. 

אני דיווחתי מידית לאתר על הפרופיל הזה ועל פרופילים דומים נוספים עם שם דומה ועם אותה כתובת דוא"ל או כתובת דוא"ל דומה. 

"צמחה" לי מזה גם הרצאה על הונאות ברשת


המשותף לדברים לגיטימיים, דברים ב"תחום האפור" והונאות הוא שכולם מתבססים על חוסר מפגש ריאלי ופיזי עם הדמות שמאחורי הפרופיל.

כמו ברשתות חברתיות ובאינטראקציות אינטרנטיות ודיגיטליות אחרות, לא תמיד מסתתר מאחורי הפרופיל מי שאתם חושבים שנמצא שם.


סיבה שנייה: הקושי בבחירה בין יותר מדי אפשרויות


מחקרים פסיכולוגיים מראים שכשיש אפשרות לבחירה בין מספר קטן של מוצרים דומים (למשל: ארבעה מוצרים) אפשר לבחור בחירה רציונאלית.   

כשמגדילים משמעותית את מספר האפשרויות הבחירה (למשל: 20 מוצרים) הבחירה הרבה פחות טובה והרבה פחות רציונאלית. 

יש תחושה שאולי החמצתם אפשרות טובה יותר. 

יש קושי לבחון את כל האפשרויות, שלא לדבר על בחינה לעומק. 

אישה אינה מוצר היא בן אדם, אבל המנגנון הפסיכולוגי של בחירה דומה למנגנון של בחירת מוצר. 

באתרי השידוכים יש עשרות מועמדות סבירות, לפחות לכאורה, לזוגיות. יותר מדי מועמדות.

זה נכון גם לגבי גברים. זה אומר שגם המועמדות, לכאורה, יפעלו באותו אופן שגבר פועל וגם הן ינסו לבחור בין מספר גדול של אפשרויות.


מי כמוני יודע את זה?

כרווק לא כל כך צעיר, בשנות ה-80 של המאה שעברה, התארחתי בתכנית הרדיו "חבר מאותו כוכב"

בכל תוכנית באורך של שעתיים, בהנחייתה של מילכה למדן, התארח גבר אחד המחפש בת זוג או התארחה אישה אחת המחפשת בן זוג. 

המתארח סיפר על עצמו, נשאל שאלות על ידי המנחה וענה לפניות של מאזינות שעורר בהן עניין. 

בדומה לאתרי שידוכים של היום הוצפתי בכמה עשרות פניות. חלקן הגדול באמצעות מכתבים.

בשונה מהאתרים, לפונות היה רק גבר אחד שהן פנו אליו. 

הייתה לי מספיק תבונה אינטואיטיבית לבחור אחת ולהתמקד בה. 

לא הסתרתי את זה גם בכמה דקות מעקב בתוכנית של שבוע או שבועיים אחרי שהופעתי. 

נוצר קשר טוב עם הגברת בה בחרתי. 

לרוע המזל, היא הייתה דוקטורנטית במכון וייצמן, שנסעה לפוסט דוקטורט בארצות הברית במועד סמוך. הקשר טרם הבשיל לקשר שניתן להמשיך אותו ממרחק כזה. 

לאחר מכן נחשפתי לקשיים של יותר מדי אפשרויות, כפי שתיארתי לעיל.

באמצעות התוכנית לא מצאתי בת זוג. 

הייתה אחת שאיתה נוצר קשר ידידות יפה שנמשך עד ש... התחתנתי עם מי שהייתה אשתי עד לפני כשנה וחצי

כשזה קרה הידידה בחרה להתרחק ממני.


האם נעלמה אצלי הרומנטיקה?


מי שקרא את הפוסט חשבת שזה לא יקרה עוד לעולם בבלוג זה מבין שלא. 

היא תוכל לבוא שוב לידי ביטוי בנסיבות מתאימות.


הרומטיקה בשנות ה-70 והיום


הרונטיקה נכחה בחיי גם בגיל צעיר יותר. היא הייתה אחרת: הרבה יותר נאיבית ופחות מחוברת למציאות. 

בסוף שנות ה-70 נפגשנו באדינבורו שני צעירים בשנות ה-20 של חייהם. אני וצעירה שוויצרית מעיר קטנה בחלק האיטלקי של שוויץ. 

מפגש קצר ומאוהב של שני תיירים שתוך זמן קצר כל אחד מהם יחזור למולדתו. 

על האהבה הזאת כתבתי כמה שירים. כמו שירים אחרים שכתבתי בצעירותי, הראתי גם אותם בעיקר לידידות קרובות. 

חלקם חזרו גם בין הפוסטים של בלוג זה. 

את השיר שביטא לדעתי טוב יותר מהאחרים את מה שהרגשתי לא חלקתי עם אף אחד. 

התביישתי לשתף אותו משום שהופיע בו שמה הפרטי של אותה צעירה. 

ב"ישורת האחרונה" אני משתף אותו כאן.


דָּנִיאֵלָה

 

וְהַסּוֹף שׁוּב צִלְצֵל


בְּפַעֲמוֹנֵי הַצְּחוֹק שֶׁל דָּנִיאֵלָה


שֶׁאַף לֹא אַחַת תִּדְמֶה לָהּ.


בֵּין כָּל הַנָּשִׁים


עִם שָׁרָשִׁים


בְּלִי כְּנָפַיִם וַחֲלוֹם.


עִם הָיָה וְיִהְיֶה


וְלֹא תַּחֲזֹר


נְשִׁימָה אַחַת


צְלוּלָה מָאוֹר.


אדינבורו, 1979

יום שישי, 26 במאי 2023

הסיפור העצוב של יוסי אהרון

 



באופן טבעי, אם אני נמצא "בישורת האחרונה" של חיי גם יוסי נמצא שם (אם הוא עדיין לא עבר אותה). 

יוסי למד איתי באותה כיתה בבית הספר היסודי "לוריא" בירושלים.

לא היה בינינו קשר. אני גרתי בשכונת רסקו והוא בקטמון הישנה.

החברים שלי היו ילדים דומים לי: תלמידים טובים ובדרך כלל גם גרו בשכונת רסקו או לא רחוק ממנה.

יוסי היה אחד התלמידים הפחות טובים בכיתה.


כשהרבה שנים אחרי זה פרחה, לזמן קצר, האהבה ביני ובין מישהי שפגשתי. שנינו היינו תיירים באדינבורו. 

על האהבה הזו כתבתי כמה שירים. באחד השתמשתי בביטוי "אהבה ממבט אחרון".

הסברתי בפוסט בבלוג זה, שבביטוי הזה לא הייתי משתמש בהקשר של מישהי שגרה בישראל. 

לעולם אין לדעת האם ומתי תפגשו שוב. 

עם יוסי נפגשתי שוב באופן לא צפוי אחרי הרבה שנים. 


גינה במלחה


בשנת 1996, עברנו אשתי לשעבר, אנוכי וילדינו הקטנים לגור בשכונת מלחה בירושלים. 

גרנו בדירת גן, כלומר: דירה בקומה תחתונה עם שטח המיועד לגינה. 

רצינו להקים גינה ואביזרי חצר אחרים. ראינו גינה יפה באחד מהבתים הפרטיים במלחה.

היכרנו את בעלי הבית, שבנם הצעיר היה חברו לגן של בני הצעיר. דפקנו על דלתם החמאנו לגינה ושאלנו מי היה הגנן שתכנן אותה? 

כך הצטלבו שוב דרכו של יוסי אהרון ודרכי. 

יוסי היה עובד כפיים ללא השכלה גבוהה. הוא תיכנן ובנה גינות ויותר מכך בנה באבן ובעץ. 

היינו אז בני 45. האינטראקציה איתו המחישה לי את הקשיים הכלכליים והאחרים של עובדי כפיים חסרי מקצוע שכירים ועוד יותר של עצמאיים כמו יוסי. 

עבודה פיזית קשה מתמשכת יותר קשה בגיל מבוגר שבו מתחילות לצוץ בעיות בריאות.

חלקן, למשל: כאבי גב, עלולים לנבוע גם מאופי העבודה הפיזית המתמשכת.

ההכנסה אינה גבוהה וכשעצמאים היא גם אינה יציבה.

 

לגור בתקוע


במהלך העבודות היכרנו יותר את יוסי, את אשתו הצעירה ואת ילדיו הפעוטים. 

הוא הזמין אותנו לבקר בביתו. נסענו לבקר אותו בתקוע. 

יוסי לא התגורר בישוב. 
הוא משפחתו גרו לבד בקראוון קטן וצפוף אי-שם בין תקוע לבין הכפרים הערבים שבסביבתה. 
היו לו כלבים גדולים. היו לו יחסים טובים עם הכפריים הערבים.
מדי פעם היה קונה מהם שתילים לגינות. מדי פעם היה שוכר מי מהם כפועל שיעזור לו בעבודתו. 

בשיחה הוא אמר שהוא אינו מתנחל אידיאולוגי. הוא היה מעדיף לגור בגליל, אבל אין לו מספיק כסף. 
זול יותר לגור בתקוע מאשר בגליל. 

אחרי שקראתי את הראיון של איילת שני במוסף "הארץ" (25.5.2023) עם הסוציולוג ירון הופמן-דישון נזכרתי ביוסי.

הופמן-דישון דוקטורנט באוניברסיטת בן-גוריון מתמחה במדיניות מיסוי. וניתוח סוגיות כלכליות-חברתיות בדגש על אי-שיוויון ופערים חברתיים, מרכז ופריפריה וכדומה. 

המסקנה שלו מהנתונים היא שמדינת ישראל נתנה עד אמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת העדפה תקציבית לפריפריה. 

החל משנת 1995 השתנתה המדיניות: ההעדפה עברה להתנחלויות ביהודה ושומרון על חשבון תקציבים שבעבר הגיעו לשכבות חלשות בעיקר בפריפריה (גם על חשבון תקציבים לערבים ולחרדים שאינם בפריפריה).

הסיפור האישי של יוסי הוא דוגמה למדיניות הזו.

בית בתקוע


מצבו הכלכלי של יוסי לא איפשר לו לרכוש דירה ולשלם משכנתא. 
כשביקרנו אותו הוא הציע לנו לראות את הבית שהוא בונה למשפחתו בתקוע. 
נסענו וראינו. 

הוא בנה את הבית לאט, לאט במו ידיו, אולי פה ושם בעזרת פועלים ששכר את שירותיהם. 
השילוב של בנייה זולה בשטחים (בין השאר אין תשלומים גבוהים לרמ"י על הקרקע) ועבודה כקבלן של עצמו הוזיל את הבית בהרבה. סכומים שגם יוסי היה יכול לעמוד בהם כלכלית.

הקשר עם יוסי לא נמשך. 
יום אחד קראתי באחד המקומונים של ירושלים על בית שהוצת בתקוע. תמונתו של יוסי הופיע במאמר. 

המאמר ייחס בעקיפין את ההצתה למתנחלים שלא רצו בקהילה שלהם אדם שאינו חלק בלתי נפרד מהקהילה. 

כמובן שאיני רוצה לייחס מעשה כזה לקהילה שלמה. שמעתי את הרב פרומן ז"ל, את רעיתו הדסה, שתיבדל לחיים ארוכים, ואת בניהם. 

הם בוודאות לא אנשים שיעשו מעשה נפשע כזה. 
אין שום ספק שהרב פרומן כרב שהייתה לו השפעה גדולה בקהילה הדתית בחלקה או ברובה, לא היה מתיר או מעודד פשע כזה.

אני בטוח שגם מרבית הקהילה בתקוע לא עשתה מעשה נפשע כזה ולא תמכה בו, אבל היה מישהו או כמה אנשים קיצוניים, אולי מתקוע, אולי מאחד המקומות האחרים שעשה זאת. 

כאדם נאיבי ודל באמצעים יוסי לא ביטח את המבנה. אינני משוכנע, שבנסיבות המתוארות לעיל, חברת הביטוח הייתה משלמת לו. 
ללא ביטוח הוא איבד כמעט את כל רכושו כפי שתואר בכתבה.





יום שלישי, 23 במאי 2023

פריחה מאוחרת

 

תמונה שצילמתי במהלך טיול
כל הזכויות שמורות לאבי רוזנטל

יש פרחים הפורחים בזמן. יש פרחים הפורחים לפני עונתם. זה מה שהסבירה לי מדריכת טיולים בטיול בו פגשנו רקפת שפרחה הרבה לפני המועד המתאים בשנה.

יש גם פרחים שהם Late Bloomers. הם פורחים אחרי העונה. לפעמים זו פריחה נפלאה.

זה נכון גם לבני אדם. 

היכרתי כמה אנשים טובים ומעניינים. עם מומחיות בתחום עיסוקם. לפעמים עם עומק אישי ועומק מקצועי ועומק בתחומי תחביב שלהם.

רק מה סגורים וביישנים. גברים שכנראה מעולם לא הייתה להם בת זוג.


גם אני הייתי ביישן בצעירותי. פינטזתי על נערות יפות אבל בקושי דיברתי איתן. 

גם כאשר היו כאלה שרמזו לי רמזים עבים שאני מוצא חן בעיניהן.

השורה התחתונה היא שבמהלך הליכה רגלית בשכונת מלחה לפני פחות מעשור פגשתי מישהי שלמדה איתי בבית הספר התיכון ליד הבית בו היא גרה. השיחה איתה הייתה יותר ארוכה מסיכום כל השיחות שלי עם בנות המחזור שלי במהלך שש שנות לימודיי בתיכון ליד האוניברסיטה.

בתחילת שנות העשרים של חיי יצאתי ממעגל הבדידות והביישנות והפכתי לסוג של מונוגמיסט סדרתי


לא כולם יוצאים מהמעגל הזה. 

יש גם Late Bloomers שיוצאים מהמעגל הזה ולא בשנות העשרים של חייהם. 

זכור לי מקרה של בחור כזה המוכר לי היטב שלהפתעת כל הסובבים אותו התחתן בשנות ה-50 של חייו.

היום היה לי יום עגום ברמה האישית. 

מי שחווה זן בודהיזם או דאואיזם לא מתרגש מיום כזה. הוא יודע שיהיו ימים טובים יותר.

הוא גם יודע שהיו לא מזמן ימים טובים יותר בהם באופן לא צפוי פרחה האהבה.


נקודת האור היומית הייתה שיחה עם Late Bloomer, חבר של חבר שכבר איננו. מבוגר ממני.

תמיד סימפטתי והערכתי אותו. לא היינו בקשר קרוב וגם היום אין בינינו קשר כזה.

במהלך השיחה איתו התברר לי שמצא בת זוג ובגילו המאוחר יש לו ילדים.

שמחתי בשבילו. 

ילדים נפלאים יש לי. זוגיות לא.  

האם זה מאוחר מדי לאהבה או שתהיה אהבה מאוחרת?

כל פריחה מאוחרת מחזקת אצלי את האפשרות השנייה. 




המדינה הראשונה שנשים צפויות להגיע לתוחלת של 90 שנים

בית בסאולו בסרדיניה שהתושבים בו מעל לגיל 100 זכויות יוצרים: אבי רוזנטל צולם ב -9.2023 זכויות יוצרים: אבי רוזנטל לא מעט עסקתי ב "אזורים ...